מאמרים

האם זו תשובה או חוצפה?

האם זו תשובה או חוצפה?

מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א



רבים מהטועים שואלים מדוע נאסרה מלאכה ביום שבת, מאחר שבשבילם עונג הוא לעשות מלאכה; להבעיר ולבשל ועוד מלאכות כיוצא באלו, ואם כן, למה נצטוינו לעונג שבת דוקא בשביתת המלאכה?

מסביר זאת בספר "סידורו של שבת" חלק ב' על פי משל נפלא, למלך הרוצה לעשות יום שמחה לבניו, ומצוה עליהם לבוא לארמונו עם כל בני ביתם בלבוש מהודר ומצוחצח במצב רוח של שמחה, כי רצונו לעשות להם יום שלם של סעודה, אכילה, שתיה, מנוחה, ולשמוח עימם, ושישמחו המה בו ויעזבו כל ענינם ועסקם ויבואו לשמוח בשמחת המלך בלבד, ובאו כולם לכבוד אביהם המלך מלבד בן אחד שלא בא. וכששאלו אביו מדוע נפקדת מלבוא לשמוח בשמחתי, עונה לו אותו בן: הרי לא נתכונת בזה אלא לשמחני, לי היתה שמחה אחרת בזה שהלכתי לבלות בבתי משתאות וקרקסאות, ובזה נהניתי ושמחתי יותר מאילו הייתי בא אליך.

וכי זו תשובה?! הרי זו חוצפה נוראה!!!

כמו כן הקדוש-ברוך-הוא מזמין אותנו יום אחד בשבוע לנוח ולשמוח הוא איתנו ואנו עימו, וכמוזכר בזוהר הקדוש אשר יום השבת הוא יום שמחה, וזה לשונו [מתורגם] (שמות טו, א): יום הזה הוא שמחת העליונים והתחתונים, כולם שמחים בו, שממלא ברכות בכל העולמות, וכל העולמות מתתקנים בו, ואפילו הרשעים שבגיהנום נחים בו, מלבד אותם שחיללו שבת בפרהסיא. עד כאן. ואיך יעז אדם לומר, שמחתי והנאתי היתה לילך ולבלות יותר מלבוא אל אבי המלך?! הרי שבזה מורה שאין אהבת אביו תקועה בלבו. וכי לא יקצוף עליו אביו מלכו וידחהו מהיכלו ולא יחפוץ מלהביט בבן כזה יותר?!

וכן מביא הרמב"ן בספרו על אמונה ובטחון: משל למה הדבר דומה? לשני אוהבים שכרתו ביניהם ברית, כדי שלא תשתכח האהבה, וקבעו יום אחד לשמוח בו יחדיו כשבת אחים גם יחד, כן יום השבת – שכל ששת ימי המעשה טרוד האדם בענינים גשמיים; זה פונה לעסוק בעצי הזית שלו וזה פונה לכרמו, לכן קבע הקדוש-ברוך-הוא את יום השבת לנוח בו ולעסוק בו בתורה ובעבודה, והשכינה שורה בישראל להתענג עמהם ולחלק להם מברכותיה, ומשפיעה שפע גדול של ברכה וטובה רוחנית וגשמית הנמשכת לכל ימי השבוע, והזוכים לה אלו הם רק הבאים להתראות עם הכלה, שהיא שבת המלכה, מדי שבת בשבתו.