מאמרים

פרטים

קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש

פורסם בראשון, 05 יולי 2020 12:44

נכתב על ידי Super User

כניסות: 657

מתוך הספר: לכבוד שבת, הוצאת נצח

מה נפלאו בני ישראל סבא בהליכות דרכם בקודש ביום שבת קודש. עין בוחנת, הבודקת גנזי עם עולם וסגולות אוצרותיו הרוחניים, יכלה לראות נפלאות במתנה הטובה הנתונה לו מאת הבורא, ושבת שמה. עם כולו, עם עני ודל, אשר חייו תלויים לו מנגד, נהפך ערב שבת עם חשיכה לעם מדושני עונג גוף ונפש, לעם שכולו אומר שירה וזמרה, שכל עצמותיו תגלנה במזמור שיר ליום השבת. לעם אשר מחוטב עציו עד נושא מימיו, מקטניו עד גדוליו, כל איש ואשה, כולם נהפכים בערוב יום השישי לאצילים, לאנשי קודש, לשאננים ובוטחים, לאוכלי מן, אשר לא תכהה רוחם מעל יום עובד, ולא ידאגו דאגת מחר.

למען מנוחת יום השביעי, יעבדו כל ששת מי המעשה כל מלאכת עבודה המפרכת את הגוף. למען השבת העתידה לבוא, לא יחשכו ידיהם מכל עמל ויגיעת נפש כל ימי השבוע. ומה תגדל התכונה וירבו החפזון והמרוצה בערב שבת! הכל אצים רצים. בפי כל עולה השבת: "הוי, הנה היום יפנה, השמש יבוא והשבת קרבה ובאה". בעל מלאכה יאיץ בחניכיו: "מנרו, כלו מעשיכם". החנווני יזרז את הקונה: "קנה או פנה לך, כי הנה רד היום. העגלון מנפנף שוטו על סוסיו וקורא: "אוצו, הרימו פעמיכם, כי הנה שבת באה". שם ירוץ יהודי העירה, מקלו בידו וצרורו על שכמו, ואבק רגליו עולה על פניו המכוסים יזע, וכמעט בנשימתו האחרונה יבוא אל ביתו עם קריאת השמש לבית הכנסת. והוא משליך מעליו את צרורו, מתרחץ למשעי, מחליף בגדיו, בה בעת אשר האשה תעלה נרות השבת. וכחום גז חיש כל עמל דרכו. וכמו לא ייעף ולא חש דאגה ומחסור מימיו, יפסע עם ילדיו אל בית האלקים, ובמנוחה שלמה יקרא עם הקהל בנגינה שאננה: "לכו נרננה לה'".

וכן גם העגלון יפתח למוסדות סוסיו העייפים, יתפשט ממעילו המרופט, ירחם את סנדליו הגדולים, המזוהמים בבוץ, יחליף את בגדיו בבגדי שבת, ויתהלך כאיש מנוחה אל הקלויז של העגלונים. כל העייפים והיגעים על פת לחם, שבים אז יחד עם עשירי עמנו ונכבדיהם, מתהלכים לאט, ידיהם מופשלות לאחוריהם זו בזו, בלב שקט ובוטח, כמרגישים ברב טוב הצפון להם בבתיהם, כמו חיים הם ביום שכולו שבת. כל איש יבוא אל ביתו בפנים שוחקות ומאירות, האשה נוות הבית ובנותיה ששות לקראתו מדי יברך אותן בברכת שבת טובה, וכמו מלאכי שלום יחד עם האשה יקדמו פניו בשיר: "יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כוח", והוא יענה ויאמר: "שלום עליכם מלאכי השלום"... "אשת חיל מי ימצא"...

על טהרת מנוחה וקדושה ישבו איש וביתו ושתיליהם הטהורים מסביב לשולחנו, שלווים ושאננים כאנשים אשר לא ראו עוני ולא שבעו רוגז מימיהם ואין כל אדגת העתיד בלבבם. שולחנם מלא נחת, ופיהם מלא זמירות לשבת. כחזן ומקהלה ישיר בעל הבית ובניו ואורחו ויריעו בזמירות מטוב לב שמח המתענג על ה' ושבת קדשו. קיים יקיים מה שאמרו חכמים: "חציו לכם וחציו לה'". יקרא לשבת עונג במאכל ומשתה ושינה מתוקה. ועם זאת ישכים קום בשעה או שתים בחצות לילה מלילות החורף ללמוד או לשמוע תורה ומוסר, או לאמר תהילים בבית המדרש. רבים מבעלי המלאכה יבוא אליהם ה"רבי" לבתיהם, ולמרות כל עמלם בכל ימי השבוע אשר יבלו במיעוט שינה ובמיעוט שיחה עם האשה מקוצר רוח ומעבודה קשה - תשיש האשה להעיר את אישה משנתו, שנת עובד מתוקה, וממנוחתו הטובה לעייף, לקום לקחת תורה מפי ה"רבי", ומאושרה היא בעיניה, לשמוע מבעד ידיעות משכנותיה, את ה"רבי" ואישה מנגנים את הפרק משניות, שולחן ערוך או עין יעקב.

אך בעיקר מלא כבוד התורה את בית המדרש בכל לילי השבת הארוכים בימי החורף. חצות לילה יקומו אלה אשר החליפו כח בשנתם והלכו לבית המדרש. אז עדיין לא היו מנורות הנפט, ולמען יהי אור בבית המדרש כל הלילה עד הבוקר, יערוך השמש את הנרות במלאכת מחשבת, שכל נר דולק לפני הדעכו ידליק נר אחד האחוז בו על ידי פתיל בד. וכן היו נרות ערוכים על כל השולחנות המוקפים באנשים היושבים כפופים, מפני רבים העומדים צפופים מאחריהם ונעזרים גם הם באור הנרות, וכולם יחד קוראים ושונים בהמולה נעימה וקדושה עד שיגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

תפילת שחרית מתפללים בשירה ובזמרה. בכל שבת מיוחדת, דהיינו שבת נחמו, שבת חנוכה, וכל שבת שמברכין בו החודש, יורד לפני התיבה החזן עם עדת משורריו לנצח בנגינותיו לפני המוני המתפללים הממלאים את בית הכנסת. הקריאה בספר התורה תארך בימי השבת, כי הגבאי מחלק את סדר השבוע לעליות רבות אשר יכבד בהן את באי בית ה'. ועל כן יכלו בכל בתי המדרש להתפלל בטרם יתחיל החזן בבית הכנסת את תפילת המוסף, ואז יתאסף המון גדול מכל בתי התפילה הקטנים לשמוע אל הרינה והנגינה אשר ישמיע המנצח בנגינותיו, ועמדו צפופים להקשיב רב קשב.

אחרי תפילת שחרית ישובו הכל לבתיהם שמחים וטובי לב, יקדשו על היין ויתענגו על רב טוב אשר הכינו ביום השישי, המה ונשותיהם ובניהם והאורח הנלווה אליהם. אחר ינוחו על משכבם במעט שינה של צהרים, שהיא נחשבת בין תענוגי השבת, וישובו אל בית המדרש לעסוק בתורה, או לשמוע דרשת הדרשן, ואל תפילת המנחה. ויפרדו מן השבת במזמורי תהילים לפני ערבית של חול, ובזמירות למוצאי שבת יתחזקו בתפילתם ותקוותם לה' כי ישלח להם את אליהו הנביא ומלך המשיח.

(מתוך הספר "מדור לדור" שהופיע בשנת תרס"א)

• שמירת שבת
• קדושת השבת