סיפורים לכבוד שבת
שתי המשימות של אסתר פולארד ע"ה
- פרטים
- קטגוריה: סיפורי חיים
- פורסם בשישי, 04 פברואר 2022 11:52
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 416
שתי המשימות של אסתר פולארד ע"ה
יהונתן פולארד לא ישכח את המילים האחרונות שאמרה לו אסתר רעייתו זכרה לברכה, בשניות האחרונות של חייה. ''הן שינו לחלוטין את חיי''. הוא אמר.
:בשיחה עם האישים שבאו לנחמו תיאר יהונתן פולארד:
"היא גססה ולפתע העיניים שלה נפקחו, החזקתי לה את היד. לא יודע היכן היא היתה אבל היא הביטה למעלה ואמרה בקול חלש:
"הנשמה שלי התנדבה לחזור לשתי משימות, אחת המשימות היתה להביא אותך הביתה, המשימה השניה היתה להביא אותך הביתה כיהודי ולא כגוי."
והיא אמרה: "המשימה הראשונה היתה הקלה מכולן, כי יותר קל להוציא את היהודי מהגלות ולהביא אותו לארץ, אך קשה יותר להוציא את הגלות מתוכו"".
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות באותו רגע.
היא אמרה: "המשימה הקשה שלי היתה לוודא שאתה חוזר הביתה יהודי. עכשיו כשהשלמתי את שתי המשימות שלי אני יכולה ללכת הביתה",
ואז היא נפטרה."
*
הוסיף יהונתן פולארד וסיפר, שלקח לה 30 שנה של עבודה מאומצת כדי "להפוך אותו ליהודי". "היה לי ראש קשה", הוא אמר. לאורך כל השיחה הוא הקפיד לקרוא לה "המורה שלי" (בעברית).
הוא סיפר שהוא ניהל איתה שיחות מהכלא והיא אמרה לו – "יש לך משימה, אתה חייב לשמור על ההלכה בכלא". הוא שאל אותה, "איך אני יכול? זה כמעט בלתי אפשרי".
אסתר אמרה לו, "תסתכל על כף היד שלך, מה אתה רואה?". הוא ענה, "את היד שלי...". היא לא ויתרה ואמרה "תסתכל שוב, מה אתה רואה?" הוא ענה לה "את ההשתקפות שלי - בשר, עצמות ודם". ואז אסתר אמרה, "לא הבנת, ביד שלך אתה רואה את כל אבותיך ואבות אבותיך עד מעמד הר סיני כולל הקב"ה, והם כמו 'בית הדין' שלך. הם צופים בך ומצפים שתמשיך את המורשת שלהם. היו הרבה יהודים שמתו על קידוש השם ומסרו את הנפש בתנאים מאוד קשים כדי לשמור את ההלכה ואתה חייב להמשיך אותם".
שבועיים לאחר מכן, מפקד הכלא פנה אליו ואמר לו "קיבלת תא עם שירותים", יהונתן מאוד שמח, היו שם 300 כלואים ורק ארבעה תאי שירותים. הוא התקשר לאסתר ושיתף אותה באושר שלו, והיא אמרה לו "מה לימדתי אותך? תסתכל על כף היד". הוא אמר "אני לא מבין מה הבעיה" והיא אמרה לו "איך תתפלל שם?". הוא הקשיב לה, הלך למפקד הכלא ואמר לו שהוא לא מעוניין בתא. מפקד הכלא היה בהלם, שאל אותו איך הוא מוותר על תנאים כאלו טובים, ויהונתן הראה לו את כף היד.
כמה ימים לאחר מכן הכלואים החליטו לעשות מרד, הם כעסו על כך שיש רק ארבעה תאי שירותים ל 300 איש והחליטו לפוצץ את צינורות המים. כל התאים עם חדרי השירותים הוצפו במים. יהונתן סיפר שבלילה דפק על דלתו אותו אדם שנכנס לתא עם השירותים ואמר לו, "אתה ידעת". יהונתן הראה לו את כף היד ואמר, "כף היד ידעה".
יהונתן סיפר שלאחר כמה זמן בכלא הוא היה מאוד מאוד רעב כי בקושי הגיע אוכל כשר. הוא נכנס לחדר האוכל מת מרעב והיו שם את כל סוגי הטריפות שיש, עם ריח ממש טוב. הוא הגיע עם המגש, הגישו לו את האוכל על הצלחת, ולפתע הוא הסתכל על כף ידו, נזכר במה שאסתר ז"ל אמרה לו, התחבט עם עצמו, ובסוף נתן את המגש למישהו אחר ויצא מחדר האוכל.
לאחר שהוא יצא היה רצח בתוך חדר האוכל, היו שם אלף אסירים וכולם נכלאו בחדר האוכל ולא יצאו משם, כולם שם עברו 8 שעות של חקירות מאוד קשות ואכזריות, בזמן שהוא חזר לחדרו ואכל קרקרים. אותו אדם שקיבל את החדר עם תא השירותים בא לפולארד ואמר לו "אתה ידעת!" ופולארד הראה לו את כף היד.
אסתר ז"ל אמרה לו - תדע לך שההלכה היא זו ששומרת עליך. אתה לא תמיד תדע למה צריך לעשות אותה ואיך היא שומרת עליך, אבל זאת עובדה.
הוא סיפר על הגדלות שלה באמונה בה', ואיך היא החזירה אותו בתשובה. הוא תיאר את האהבה היוקדת שלה לארץ ישראל, שהיא ראתה אותה בתור ארץ החיים וארץ הקודש, והייתה מתווכחת עם אנשי שמאל רדיקלי בארה"ב בקנאות על קדושת הארץ ועל התושבים הצדיקים שגרים בה.
כולו הכרת הטוב לאשה שהפכה אותו להיות יהודי. אסתר ז"ל קיימה מצוות פדיון שבויים בגופה, בכל לבבה, נפשה ומאודה, אך את הזכות הכי גדולה יהונתן זוכר לה "שעשתה ממנו יהודי"
*
ולסיכום אמר יהונתן פולארד: "אינני יודע מי היא היתה, אני מניח שלעולם לא אדע, אני יודע דבר אחד - היתה לה אהבה לכולם ולאדמה הזו כמו שהיתה לה אהבה עבורי.
''אם כולנו נזכור זאת, אולי, לשבועות, חודשים, שנים קדימה, שעלולים להיות מאוד קשים, נזכור שכולנו אחד כלפי השנים נאמנים ותומכים, אהבה והבנה כי זה מה שהיה לה עבור כולם וזה מה שמחזיק אותי בחיים עכשיו'', סיפר.
. יהי רצון שזכויותיה הרבות יעמדו לה וה' ישלח נחמה גדולה ליהונתן היקר
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים