סיפורים לכבוד שבת

ששת אלפים וחמש מאות ש"ח!!!

ששת אלפים וחמש מאות ש"ח!!! 

***שמעתי אתמול את הסיפור מגב' גולד, ופרסמתי ברשותה, תוך שינוי פרטים מזהים***

 

ביום בהיר אחד נפלה על בני הזוג גולד הבשורה הקשה: הבן האהוב שלהם, החמוד שלהם, אפי, עזב את הדרך. התחבר לחברים לא טובים ומצא את מקומו ברחוב. 

ההורים היו שבורים. מאיפה זה בא? והרי אנחנו כל כך השתדלנו, כל כך חינכנו, כל כך הלכנו בתלם! 

הם פנו והתייעצו עם מומחים לחינוך, קראו והתעמקו בכל ספרי החינוך, באנגלית ובעברית. ניסו את כל השיטות הקיימות - ולשוא. אפי עזב את הבית, הלך לגור עם חברים. הבן היקיר שלהם, ילד השעשועים, מסתובב ברחובות, במקומות לא ברורים, במקומות של סיכון.... 

באיזשהו שלב הם הבינו שאין ברירה, ועליהם להמשיך את שגרת חייהם. הרב גולד המשיך בלימוד התורה בהתמדה, בולע דפי גמרא שרק בהם הוא מוצא נחמה, מנסה בחוש ההומור האמריקאי הטיפוסי שלו להסתיר את הכאב. אישתו המשיכה בעבודתה, מוסיפה עוד שעות, אולי דרך העבודה המאומצת תהיה לה הקלה. ובבית, המשיכו בני הזוג גולד להשקיע בחינוך יתר ילדיהם - כל ילד הוא נשמה יקרה, כל ילד הוא חלק אלוק ממעל: אבל איפה אפי? איפה הילד הטוב שלהם, העדין, שמסתובב עכשיו ברחוב? מה קרה לו? ולמה זה קרה??

החור הכואב נותר פעור. בכל סעודת שבת היתה הרבנית גולד עורכת שולחן שבת עבור כל בני הבית וגם עבור אפי - אך מקומו נותר ריק. הצלחת שלו נותרה נקיה. הכסא שלו נותר קר. אפי חסר. 

איפה אפי? איפה הוא מסתובב? מה עובר עליו?

פה ושם הם קיבלו דרישות שלום מרוחקות, אבל אפי לא הגיע. 

ויום אחד, אחרי ארבע שנות ניתוק, ראתה גב' גולד מודעת פרסומת: ארגון ערכים מציע: סמינר להורים לנועה מתמודד. 

משהו בלב של גב' גולד החל לרעוד: אולי מפה תצמח התקווה?

היא הראתה את המודעה לבעלה, והוא הניף ידו בביטול: "אנחנו כבר יודעים כל מה שהם יגידו", אמר בביטול, קראנו את כל הספרים שיש. חבל על הכסף!"

גב' גולד ניסתה וניסתה - והוא בשלו. סתם בזבוז זמן. כבר ניסינו הכל!

אבל זה נופש בתנאי בית מלון!" ניסתה גב' גולד כמוצא אחרון. תבוא, יש בריכה, יש אוכל טוב, ואל תיכנס לשום הרצאה, רק תבוא!

להצעה הזו הסכים הרב גולד. ארזו חצי בית, וכמובן גם ארזו את הגמרא בה הוא אוחז. הגיעו אל מקום הנופש, חמישי-שישי-שבת במלון יוקרתי עם מיטב מרצי ערכים. 

היה משהו מעודד ומחזק סמינר הזה: כל כך הרבה משפחות, כל כך יפות, כל כך מסודרות, כל כך הולכות בתלם - וכולם בהתמודדות משותפת מול ילדים שנשאבו לואקום שמעבר לגדר. 

והנה: הפלא ופלא: רואה גב' גולד שבעלה דווקא כן נכנס לכל ההרצאות, מקשיב, ובולע כל מילה. מסתבר שלערכים יש מה לחדש אפילו עבורו!

בסוף הסמינר, נערך סימפוזיון, במהלכו סיפרו פעילי ערכים על כלל פעילותם, וביקשו את העזרה הכלכלית של המשפחות. מי שיעזור לנו, בירכו הפעילים, יראה נחת מכל יוצאי חלציו! מידה כנגד מידה לא בטלה: מי שעוזר לבניו של הקב"ה לחזור למקורותיהם, גם הקב"ה עוזר לו עם בניו שלו, לחזור אל התלם! עלות סמינר אחד היא שלוש עשרה אלף ש"ח. עזרו לנו לעזור לבניו של הקב"ה - והקב"ה יעזור לכם, וגם תראו ברכה והצלחה, וגם את ההשקעה תקבלו בחזרה כי הוצאות שבת ה' מחזיר, וגם אלו הוצאות שבת הן - כי בזכות ההרצאות האלו, בניו ובנותיו של הקב"ה חוזרים אל האור, אל הבית, ואל שמירת שבת קודש!

.כך אמרו פעילי ערכים, ופתאום, שומעת גב' גולד קול מוכר. בעלה, במבטא אמריקאי מתגלגל, מציעה לתרום עלות של סמינר. 

מה? מאיפה? מה פתאום???

אחרי הסימפוזיון ניגשה גברת גולד ושאלה את בעלה: מה זה? מאיפה נשלם כל כך הרבה???

-קודם כל זה לא סמינר שלם, הרגיע אותה הרב גולד, השתתפתי חצי חצי עם חבר, ואנחנו צריכים לשלם ששת אלפים וחמש מאות ש"ח בלבד. וחוץ מזה מה את דואגת, הרי שמעת שזו השקעה משתלמת. הרי ה' מחזיר את ההוצאות! - - - 

?על שמלה של חמש מאות ש"ח אני מתקמצנת, ופה מאיפה לנו ששת אלפים וחמש מאות ש"ח! 

אבל תראי את העבודה החשובה שהם עושים, מסביר לה הרב גולד.

נכון, ברור, אבל ששת אלפים וחמש מאות ש"ח!

תראי, את בחרת להתחתן איתי כי ידעת שאני נורמאלי, אמר הרב גולד, אז תסמכי עלי שגם עכשיו אני נורמאלי.

נורמאלי או לא, היא הסכימה. הוראת הקבע נחתמה. ששת אלפים וחמש מאות ש"ח! חמש מאות ש"ח לחודש!!! במשך שלושה עשר חודשים. 

 חלפו שבועיים.  היה זה ליל שבת. השולחן היה ערוך, וכרגיל, מקומו של אפי היה ערוך. הצלחת היה עמדה ריקה, מיותמת. כל הילדים ישבו איש במקומו, ועוד כסא אחד היה ערוך בשולחן, ערוך וממתין. 

ואז פתאום אפי הגיע. פתאום הוא הגיע, משום מקום. פשוט דפק בדלת ונכנס. כאילו רק אתמול עזב. כאילו רק הלך לטיול ועכשיו חזר ממרחקים... 

שערו היה פרוע. בגדיו מרושלים. הג'ינס שלו עם קרעים לכל האורך, וצפורניו ארוכות, מלוכלכות מגריז של אופנועים. 

והוא התיישב, כך כמות שהוא, והחל לשיר את זמירת השבת: "י-ה אכסוף נועם שבת", הוא שר, מתמוגג, עם כל בני הבית. 

ארבע שנים!

ופתאום הוא חזר הביתה. איך פתאום?

והרב גולד תופס לרגע את מבטה של אישתו, ובלי שאף אחד שומע, הוא מזכיר לה, בטון תיאטרלי-משהו, ובמבטא אמריקאי מתגלגל: "ששת אלפים וחמש מאות ש"ח!."

בינגו.

אפי חזר הביתה לתמיד. חזר אל התלם. אבל הסיפור לא נגמר פה:

ביום ראשון, כשחזרה גב' גולד לעבודה, היא דיברה עם חברה שהראתה לה את תלוש המשכורת שלה, ופתאום גילתה שהיא לא מקבלת החזר נסיעות. 

היא פנתה לברר זאת במחלקת הנהלת החשבונות, והאחראית בודקת במחשב ואומרת: נכון, את צודקת, איך לא שילמנו לך עד היום? מגיע לך החזר רטרואקטיבי של הוצאות נסיעה על כל השנים שאת עובדת אצלנו!

ובחודש הבא היא קיבלה את התוספת. התוספת נטו עבור הנסיעות היתה - - - 

ששת אלפים וחמש מאות ש"ח.