סיפורים לכבוד שבת
שכרה של מסירות נפש
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בשני, 13 יולי 2020 19:52
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 702
ר' אברהם נתן ברנט הי"ו הינו בעליו של מפעל ניר גדול השומר שבת. מדובר במפעל המופעל על ידי מכונות תעשיתיות מתקדמות, ושביתת המפעל בכל שבוע והפסקת פעילות כל המכונות אינה דבר של מה בכך. רק בכדי לסבר את האוזן, עלותן הכוללת של המכונות נאמדת בכמה עשות מליוני שקלים, וזו הסיבה שהן מהבודדות בארץ מסוגן. מכונות אלו נועדו לעבוד וליצר שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה, בלי הפסקות. הפסקת פעילות המכונות וכיבויין המוחלט אורכות כמעט יום שלם! ואילו חידוש פעילותן נמשך קרוב לארבעים ושמונה שעות!
מדי יום שישי בבוקר, ניגש הוא בשמחה ובנחישות במרכז מפעלו ו"מוריד את השלטר" של המכונות הענקיות. החל מרגע זה המנועים כבים לאט לאט, שלב אחר שלב, ועד למועד כניסת השבת מסימות המכונות את פעולתן באופן סופי, עד שדממה מוחלטת שוררת ברחבי ושטחי המפעל. במוצאי שבת קודש מופעלות ומונעות המכונות שוב. שלבי ההפעלה אורכים שעות על גבי שעות, מנוע אחר מנוע מתעורר לתחיה, ורק ביום שני לעת בוקר, חוזרות המכונות לפעילותן המלאה וליצור הניר.
מיודענו מתעלם כליל מההפסדים הכספיים של כמעט שלושה ימי יצור בשבוע שבהם המכונות מושבתות באופן מוחלט, וכבר לא נדבר על שאר ימי יום טוב או למשל שני ימי ראש השנה החלים בסמיכות לשבת וכדומה, אז מושבתות המכונות כחמישה ימים, אם לא יותר. ובכל זאת, בלב בטוח במי שאמר והיה העולם, מכבה ר' אברהם נתן מדי שבוע את כל מכונות המפעל.
שמירת השבת במפעלו קנתה לה שם גדול, ובעקבות כך מבקרות במפעלו מדי פעם קבוצות של אנשי מקצוע ולומדי מערכות תפעול, שבאות לראות כיצד יתכן הדבר להשבית מרצון מכונות כה גדולות למשך כמה ימים.
היה זה באחד הימים בתחילת השנה, כאשר למקום הגיעה קבוצה לסיור במקום, כשר' אברהם מלווה אותה ונותן הדרכה ומסביר תוך כדי הדברים את חשיבותה של שמירת השבת, אף כשהדבר כרוך במחיר כלכלי.
בסיום הסיור, ניגש אליו אחד המסיירים, אף הוא שומר תורה ומצוות, וביקש לספר לו סיפור שהוא היה שותף לו, הנוגע לקבדושת השבת: יום אחד, כך סיפר המסייר, נסע במכוניתו לאשדוד, אולם למגינת לבו, באמצע הדרך נתקע הרכב. מד הדלק במכוניתו הצביע על כך כי הדלת במכוניתו אזל. היה זה יום חם מאוד, הלחות עלתה וטיפסה, והוא מצא את עצמו עם מכוניתו המושבתת, ללא טיפה של דלק.
מחוסר ברירה, ניגש לתא המטען של מכוניתו, הוציא מיכל ריק, והחל צועד לעבר תחנת דלק קרובה הממוקמת במרחק מספר קילומטרים. לאחר צעידה מאומצת בשולי הכביש תחת השמש הקופחת, הגיע סוף סוף לתחנת הדלק, כשכל גופו לוהט ובגדיו רטובים מזיעה. אחר שהשיב את נפשו במים צוננים, ביקש מהעובדים במקום למלא עבורו את המיכל, אך רגע לפני שהעובד לחץ על כפתור המשאבה, ביקר הלה לברר אם המקום שומר שבת, ומשנענה בשלילה התנצל ואמר כי הוא מוותר על רכישת הדלק במקום, עקב היותו שומר שבת. "השבת יקרה לי מכל, ואינו חפץ להינות משרותיה של תחנה שאינה שומרת שבת".
בירור טלפוני קצר העלה כי במרחק כמה קילומטרים נוספים קיימת תחנת דלק אחרת שאכן שומרת שבת. האיש לא חשב בפעמיים, וחפץ לצאת שוב לדרך כדי למלא את מיכל הדלק. נהג אחר שעמד בתחנת הדלק וצפה בהשתאות במתרחש, נדהם. הוא הבין שמדובר באדם שמוכן להשקיע כה רבות בשל חשיבות שמירת השבת. מיד, ניגש אליו והציע לו לקחת אותו ברכבו לעבר תחנת הדלק הסמוכה השומרת שבת, ולהחזירו בחזרה לרכבו עם מיכל הדלק המלא. מיודענו הודה לנהג בחום רב, ונכנס לרכבו. במהלך הנסיעה הביע הנהג התפעלות רבה באוזני אורחו על שמירתו על עקרונותיו המקודשים בצורה כה מרשימה, ובסיום הנסיעה הקצרה אף ביקש ממנו את שמו וכתובתו.
"בינתיים הספקתי כבר לשכוח מהסיפור", ממשיך האורח בסיפורו. "כחלוף שבועיים ימים, ובתיבת הדואר שלי מונחת מעטפה ועליה כתובת שלא הכרתי. פתחתי את המעטפה, וראיתי שיש בה המחאה רשומה על שמי, "למוטב בלבד", באופן שיבטיח כי רק אני אוכל להפקיד את ההמחאה בחשבון הבנק שלי. סכום ההמחאה היה סכום גבוה ביותר. 650,000 ש"ח.
תחילה בטוח הייתי כי אירעה כאן טעות, ובאופן מידי יצרתי קשר עם השולח, ששמו היה מוטבע בכותרת ההמחאה, והיה זר לי לחלוטין."
בשיחת הטלפון הזכיר לו שולח ההמחאה את הסיפור בתחנת הדלק, ואת הנסיעה הקצרה שנסענו יחד במכוניתו. תוך כדי הדברים הסביר לו את פשר ההמחאה: "קיבלתי לאחרונה זכות טיפול בכסף רב מאוד, שנותר בעיזבון של אחת מקרובותי, תוך כדי הוראה על סכום של 650,000 שאתן אותם כשאראה יהודי המוסר את נפשו על מצוה מסוימת", אמר האיש. "כשראיתי אותך ביום חם ולוהט, מסרב לקנות דלק מתחנה שאינה שומרת שבת, ובשל כבוד השבת היית נחוש לצעוד בחום הכבד כברת דרך נוספת, הבנתי שזה המקרה עליו נאמרה הצוואה. ואין ספק שהכוונה היתה אליך. הכספים האלו שייכים לך, והשתמש בהם כראות עיניך".
ר' אברהם ברנט ששמע את הסיפור בירר את הפרטים ואימת אותם והוא הביא את הדברים לפירסום, למען הרבות כבוד השבת ושומריה.