סיפורים לכבוד שבת
מאבק השבת בקרית מוצקין
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בחמישי, 09 יולי 2020 17:54
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 451
מאבק השבת בקרית מוצקין
מתוך הספר "אל תשלח ידך אל הנער" של הרב ישראל מאיר לאו שליט"א
קריית-מוצקין היתה רשות מוניציפלית עצמאית. היא לא היתה ישוב דתי, אך פרנסיה הקפידו לכבד את השבת בפרהסיה. לא פעלה בה תחבורה ציבורית, וכל החנויות ובתי הקולנוע שבתו מידי שבת
אבל אינה המזל שהיא היתה קרובה לחיפה מבחינה גיאוגרפית. ומכיוון שבחיפה - עיר מעורבת שבה חיו יהודים, ערבים ובני דתות אחרות - הופעלה תחבורה ציבורית בשבתות, החליטה חברת האוטובוסים "השחר", אשר התאחדה לימים עם "אגד", להסיע דרך הקריה רוחצים לחוף גליה. האוטובוס הגיע מחיפה, עבר את קריית-מוצקין לכל אורכה, חצה את קריית-שמואל הדתית, עבר את קריית-ים שבה שכנה מעברת גב-ים, עד לחוף גליה
הרב פוגלמן, שהיה אדם מתון מאין כמותו, האמין בתמימותו שלאחר קום מדינת ישראל, שאליה שאפו ועליה חלמו דורות רבים, תישמר בה השבת כדת וכדין וברחובותיה לא תראה תחבורה ציבורית בשבת. הרב ואנשי הקריה החליטו לעשות מעשה
בשבת שבה היה האוטובוס אמור להתחיל לנסוע, כשנפתחה עונת הרחצה, לאחר קריאת התורה, יצאו כל המתפללים - בהנהגתו - מבית הכנסת המרכזי בקריית-מוצקין, אל הרחוב. הרב הודיע שאת תפילת מוסף של שבת יתפללו בחוץ ושהוא בטוח ששום אוטובוס לא יפרוץ את שורת המתפללים. הייתי כבן 12 והתפללתי עם המוני האנשים שהתקבצו ובאו מבתי-הכנסת בכל הסביבה. אשכנזים וספרדים, עולים חדשים וותיקים, זקנים עם נערים, התכנסו ברחובה של הקריה
והנה, אוטובוס מספר 52 מתקדם מכיוון קריית-ביאליק מערבה. דודי עדין הנפש לא יכול לעמוד מנגד: הוא הסיר באופן ספונטני את טליתו מעל כתפיו ופרש אותה על הכביש. אני זוכר את הטלית היפה עם עטרת הכסף, פרושה במלוא הדרה על האספלט השחור. ואז, בעקבותיו, נהג כך כל הציבור, ו"שדרות השופטים" כוסו במרבד של טליתות, עד שלא ניכר אף סנטימטר של אספלט
האוטובוס עצר בחריקת בלמים על-יד הרב, ולא דרס את הטליתות. הנהג ירד ממנו, כולו רועד, ופנה אל הרב בתחינה: "למה כבוד הרב עושה לי את זה? אני לא יהודי?! איך אני יכול לרמוס טלית?" והרב, שהתרגש מאוד מדבריו, אמר לו: "בני, כשם שאסור לרמוס טלית, כך אסור לרמוס את קדושת השבת! פה, סביבך, כולנו יהודים ובאנו לחיות כיהודים בקריה, שלא חיללה שבת בפרהסיה. אנא, אל תשבור את המסורת של השבת בקריית-מוצקין ואל תנתק את שרשרת הדורות"
הנהג הקשיב בדומייה ובדרך-ארץ, עלה על האוטובוס, הכניס אותו להילוך אחורי ונסע כך, אחורה, עד שמצא קטע רחב דיו כדי לבצע סיבוב-פרסה, ויצא כלעומת שבא. אינני יודע מה המצב כיום, עך כל עוד גרתי בקריה, לא הופעלה בה שוב מעולם תחבורה ציבורית בשבתות ובמועדי-ישראל