סיפורים לכבוד שבת
שכרה של תמימות - סיפור
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בחמישי, 09 יולי 2020 13:40
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 707
שכרה של תמימות - סיפור
באחת מדרשותיו של ה"בעל שם טוב" זצ"ל בשבת אחר הצהרים, ישב לו יהודי פשוט שהיה עובד כעגלון לפרנסתו. באותה השבת דיבר הבעל שם טוב על "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", שאם האדם ישליך על ה' יהבו, ולא ידאג לפרנסתו ויבטח בה' שיפרנסנו, אזי מובטח לו שיראה ישועה משמים. שמע העגלון את דברי הרב, ותכף ומיד קיבל על עצמו לעזוב את עבודתו, ולבוא ולחסות בצל ה'.
ביום א' לאחר התפילה, נשאר העגלון בבית הכנסת והחל לומר תהילים. כשסיים את התהילים קרא בחומש, וכך המשיך לקרוא משניות, וכל היום לא זז מבית המדרש. גם למחרת עשה כך, וביום השלישי המשיך בלימודו, ולא שהה לדברי אשתו שיחזור לעבודתו, בטענה כי הרבי הבטיח שמי שיעסוק בתורה ויבטח בקב"ה, ישלח לו את פרנסתו מהשמים. כעבור כחודש, כשכלה הכסף מהבית, ואף את מעט הרהיטים שהיו, מכרה האישה כדי להביא טרף לילדיה, באה האישה לבעלה והתחננה בפניו שיחזור לעבוד, כי עוד מעט וימותו כולם ברעב. אך העגלון באמונתו בדברי הרבי השיב בשלילה לתחינותיה של אשתו, והציע לה למכור את החמור ששימשו שנים רבות בעבודתו, ובכסף זה תקנה אוכל לילדים שבבית.
בתחילה נחרדה האישה, כיצד תמכור את מקור פרנסתם, והרי מה יהיה כשיגמר הכסף שתקבל בעבור החמור הזקן. או אז תשאר ללא חמור וללא כסף?! אך בלית ברירה מכרה את החמור, וכך השיגה קצת כסף עבור פרנסת המשפחה. אך לא חלפו ימים רבים וגם כסף זה נגמר, ולא נשאר עוד בבית שום דבר שאפשר למוכרו. באה האישה בפני בעלה לבית המדרש, ובכתה על מר גורלם. אך העגלון בשלו: "בטחי בה', ונראה ישועות גדולות".
באותו הלילה עת ישנו העגלון ואשתו, נשמע לפתע רעש בחצר. כשיצא העגלון לבדוק את מקור הרעש, ראה כי חמורו שב הביתה, כשעל גביו ארגזים מלאים בכסף, אבנים טובות ומרגליות. בבוקר נתבהרה התמונה כולה... התברר כי את החמור קנו זוג שודדי דרכים שהיו מלסטמים את הבריות. באותו הלילה החליטו להעביר את רכושם ממערה אחת לחברתה, וכך העמיסו את העגלה בכל רכושם אשר גנבו במרוצת הזמן. אך כשנכנסו להוציא את הארגז האחרון, נפלה עליהם המערה, והם נקברו חיים. ובינתיים החמור שעומד בחוץ מחכה שעה ושעתיים, וכשרואה שאין מי שיוביל אותו, "ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו" - החל החמור ללכת וחזר לבית בעליו, שאותו שימש שנים רבות, ושם קיבל את יבוסו. וכך נתעשר העגלון עושר גדול.
כשבאו תלמידי הבעל שם טוב לרבם, ושאלו: איך זה שהעגלון באמונתו זכה לכזה עושר גדול, וכי הם שמאמינים בני מאמינים הם, וכל ימיהם יושבים בישיבה ועובדים על האמונה בקב"ה, לא זוכים לראות ניסים כאלה? השיב להם רבם: עצם שאלתכם מראה כי אינכם מאמינים בלב שלם!!! העגלון עשה את שעשה בלי לחכות לשכר, ובלי לחכות ולראות ישועות, לכן נושע. מה שאין כן אתם שכל הזמן מחכים ומצפים לראות את ישועת ה' כנגד אמונתכם, בזה אתם מוכיחים כי האמונה איננה שלימה.
התורה אומרת לנו "תמים תהיה עם ה' אלוקיך - התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו". (רש"י) מי שהולך בתמימות עם הקב"ה ואינו מצפה לישועות בגלל אמונתו, אז יראה ויקבל שפע ברכה והצלחה עד בלי די.