סיפורים לכבוד שבת

מהנהגותיו של הרב חרל"פ זצ"ל

מתוך כתבתו של הרב אליעזר מלמד שליט"א בעתון בשבע.

בת הזקונים של הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, הרבנית חווה דינה בארי, סיפרה מעט על הנהגותיו של אביה: "רוח השבת החלה נושבת עוד ביום השישי, שמאז הבוקר לא טעם אבא כמעט ולא כלום, "שייכנס לשבת כשהוא תאב לאכול". אבא היה משכים וטובל במקווה, ולאחר מכן היה טורח בהכנות לשבת, ומסייע ביד אמא ע"ה בהכנות לסעודה מיוחדת שנערכה בכל יום שישי בביתנו לנצרכים שידם לא השיגה כדי סעודה, והללו באו וטעמו ממטעמי שבת של אמא, בעיקר דגים שבישלה.

עם היכנס השבת, לבש אבא את בגדי השבת המיוחדים שלו: בגדי לבן. חלוקו הלבן עשוי בד פלוש או אטלס, היה מוסיף לו לוויית חן מיוחדת, ורוח קדושה של שבת שכנה עליו ועל כל הסובבים אותו. מדי ליל שבת היה צועד מתון מתון אל הכותל המערבי, ואנו הילדים אחריו. תפילתו ליד הכותל המערבי היא פרשה מופלאה. הוא האריך הרבה בתפילה, כוונות מיוחדות היו לו, והתפילה ארכה לו למעלה משעתיים. אמנם היתה זו תפילה במניין, ובכל זאת תפילת יחיד. הכל מסביב כבר התרוקן, אחרוני המניינים כבר סיימו תפילתם, אך אבא עדיין עמד מרותק אל אבני הכותל, פורש ידיו כלפי מעלה ונושא תפילה. דמותו היתה אז כתומר ניצב בגאון. 

מאוחר מאוד היינו הולכים לביתנו המרוחק בשכונת שערי חסד. בבית ביקש אבא להרבות אור מבעוד יום. אור רב ופנסים הרבה, תחילה בלוקסים, לאחר מכן, כשהותקנה מערכת חשמל - בחשמל. לאור הגדול הזרוע בבית פתח אבא במזמורים של ליל שבת "שלום עליכם" ו"אשת חיל". בעת הסעודה היה אבא מנעים בזמירות של שבת בקול ערב ובהתלהבות עצומה. 

לאחר סעודת שבת והלימוד שבסעודה, היה קם, ניצב ליד שידה שעמדה בחדר ליד ארון הספרים שלו המלא וגדוש, ופותח בשיר: "לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי, א-ל חי בראני ואומר חי אני, כי לא יראני האדם וחי". קולו של אבא השתפך בבית, הוא היה מתלהב בשיר זה עד כלות הנפש. אנו הילדים ראינו את אבא בהתלהבותו, והרגשנו אז משק כנפי שכינה. בלילות שבת, בקיץ ובחורף, היה אבא יושב ולומד עד שעות מספר לאחר חצות הלילה, בקולו הערב ובנימתו המתוקה. 

בשבתות בבוקר נהג אבא להתפלל בבית הכנסת הגר"א שבשערי חסד, ולאחר התפילה היה שב הביתה. לאחר הסעודה היה לומד עמנו, שבעת ילדיו, בפרשת השבוע, נח מעט ושב ללימודיו. גם לתפילת מנחה הלך לבית הכנסת, ולאחר מכן היו באים לביתנו עשרות רבות של ידידיו ותלמידיו, גדולי תורה ואנשי מידות, סועדים סעודה שלישית, שרים זמירות, שומעים דברי תורה מפי אבא, ומאריכים בשבת מלכתא עד שעה ארוכה בלילה. ואז הבדלה וזמירות מוצאי שבת בניגוניו המיוחדים לו". רבה של טבריה, הגאון ר' משה קליערס, היה אומר: "יהי חלקי עם מקבלי שבת עם רבי יעקב משה על יד הכותל".