סיפורים לכבוד שבת

הַסְטַיְפְּלֶר בַּצָּבָא הָרוּסִי

הַסְטַיְפְּלֶר בַּצָּבָא הָרוּסִי

בְּמַהֲלָךְ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הִתְפָּרְצוּ חַיָּלִים רוּסִים לַיְּשִׁיבָתוֹ של הַסְטַיְפְּלֶר, זֶצוּקָ"ל וְנָטְלוּ אוֹתוֹ אִיתָם בְּכֹחַ, וְגִיְּסוּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת חַיַּל בַּצָּבָא הָרוּסִי. 

כְּשֶׁשָּׁהָה הַסְטַיְפְּלֶר בַּצָּבָא הָרוּסִי, מִידֵי שָׁבוּעַ נִקְלַע בִּקְשָׁיִים חֲדָשִׁים בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת עַל כָּל דִּקְדּוּקֶיהָ וּפְרָטֶיהָ, וְכָךְ חִפֵּשׂ לְעַצְמוֹ תַּחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת אֵיךְ לֹא לַעֲבֹר עַל חִלּוּל שַׁבָּת. 

בְּיּוֹם שִׁשִּׁי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסְטַיְפְּלֶר בַּצָּבָא, מִיָּד לְאַחַר מִסְדָּר הַבֹּקֶר, פָּנָה אֶל מִפְקָדוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכָּל עֲבוֹדָה בְּשַׁבָּת. הַמִּפְקָד הַנִּדְהָם מֵהַחֻצְפָּה לָקַח אוֹתוֹ הַצִידָה, וְהֵחֵל לְהַפְלִיא בּוֹ מַכּוֹתָיו, "נִרְאָה לְךָ שֶׁאַתָּהּ בַּבַּיִת אוֹ בְּגַּן יְלָדִים? פֹּה עוֹשִׂים אֶת מַה שֶׁדּוֹרְשִׁים מִמְּךָ בְּלִי לְהִתְחַמֵּק!". 

הִסְכִּים הַמִּפְקָד לָתֵת לַסְטַיְפְּלֶר לִשְׁמֹר שַׁבָּת, בִּתְנַאי אֶחָד: יָעָמְדוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל חַיָּלִים, בֵּינֵיהֶם יַעֲבֹר הַסְטַיְפְּלֶר , וְהָרְשׁוּת תִּהְיֶה לְכָל חַיָּל לְהַכּוֹת מַכָּה חֲזָקָה אַחַת. 

הַסְטַיְפְּלֶר הִסְכִּים מִיָּד. הַמִּפְקָד הִתְלַהֵב וּמִיָּד אָסַף כַּמָּה עֲשָׂרוֹת קוֹזָקִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ לַמְּשִׂימָה בְּשִּׂמְחָה. 

סִפֵּר הַסְטַיְפְּלֶר כַּעֲבֹר שָׁנִים: "בְּאוֹתָם רְגָעִים בָּהֶם עָבַרְתִּי בֵּין הַחַיָּלִים, וְחָטַפְתִּי מַכּוֹת אֲיֻמּוֹת וְנוֹרָאוֹת מֵהַחַיָּלִים צְמֵאֵי הַדָּם - לַמְרוֹת הַכְּאֵב הֶעָצוּם, הִרְגַּשְׁתִּי הִרְגַּשְׁתָּ הִתְעַלּוּת גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר. הַתְּחוּשָׁה שֶׁל מְסִירוֹת הַנֶּפֶשׁ לִשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה גָּרְמָה לִי לְהִתְעַלּוֹת רוּחָנִית שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִכְמוֹתָהּ שׁוּב".

פַּעַם אַחַת בְּלֵּיל שַׁבָּת, הִגִּיעָה עֵת הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁל הַסְטַיְפְּלֶר לִהְיוֹת הַשּׁוֹמֵר בַּמַחַנֶה. הַכְּפוֹר הָיָה עָז. הַסֵּדֶר בַּמַחַנֶה הָיָה שֶׁהַחַיָּל הַיּוֹשֵׁב בַּמִּשְׁמֶרֶת לוֹבֵשׁ עַל עָצְמוֹ מְעִיל פַּרְוָה עָבֶה כְּדֵי לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הַקֹּר הֶחָזָק, וְכָל חַיָּל מַעֲבִיר אֶת הַמְּעִיל לַחַיָּל בַּמִּשְׁמֶרֶת אַחֲרָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַסְטַיְפְּלֶר לְהַחְלִיף אֶת הַחַיָּל שֶׁלְּפָנָיו, גִּלָּה שֶׁהוּא כְּבָר עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְּעִיל תָּלוּי עַל הָעֵץ שֶׁבְּצַד הַשַּׁעַר. 

מַה עוֹשִׂים? לְהוֹרִיד אֶת הַמְּעִיל מֵהָאִילָן לֹא בָּא בַּחֶשְׁבּוֹן, כִּי חָזָ"ל גָּזְרוּ וְאָסְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן בַּשַּׁבָּת. וְגַם לְהוֹרִיד דָּבָר הַנִּמְצָא בָּאִילָן הוּא בִּכְלָל הָאִסּוּר.

אָמַר הַסְטַיְפְּלֶר בְּלִבּוֹ: "אָמְנָם זֶהוּ פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ לְהִישָּׁאֵר בַּקֹּר הָעָז לַיְלָה שָׁלֵם, אֲבָל רֶבַע שָׁעָה לִהְיוֹת בְּלִי מְעִיל, זֶה אֵינוֹ פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ". וְכָךְ נִשְׁאַר הַסְטַיְפְּלֶר לְלֹא מְעִיל בַּמֶּשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה בַּקֹּר הָרוּסִי הַכָּבֵד. 

לְאַחַר שֶׁעָבְרָה רֶבַע שָׁעָה אָמַר הַסְטַיְפְּלֶר בְּלִבּוֹ "עוֹד רֶבַע שָׁעָה אֶפְשָׁר לִשְׂרֹד לְלֹא הַמְּעִיל." וְכָךְ עָבְרָה עוֹד רֶבַע שָׁעָה וְעוֹד רֶבַע שָׁעָה. הָרוּחַ שׁוֹרֶקֶת. הַקֹּר נִכְנַס לָעֲצָמוֹת – והַסְטַיְפְּלֶר עֲדַיִן לְלֹא הַמְּעִיל, כִּי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר כָּךְ עוֹד רֶבַע שָׁעָה....

כָּךְ עָבְרוּ לָהֶן שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, הַמִּשְׁמֶרֶת הִסְתַּיְּמָה, והַסְטַיְפְּלֶר אֶת הַשַּׁבָּת לֹא חִלֵּל. חָזַר הַסְטַיְפְּלֶר לִצְרִיפוֹ שָׂמַח וּמְאֻשָּׁר עַל שֶׁלֹּא נִזְקַק לַעֲבֹר עַל אִסּוּר.