סיפורים לכבוד שבת
מתוך החוברת "מקור הברכה" של הרב לוגאסי שליט"א
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בראשון, 05 יולי 2020 12:19
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 486
מתוך החוברת "מקור הברכה" של הרב לוגאסי שליט"א
מובא בספר "תורת אבות" (מאמר קדושת שבת אות כד): "תחילה למקראי קודש" - באם האדם רוצה להתקרב לקדושה ולעבודת ה' ואינו יודע במה להתחיל - עליו להתחיל בעניני שבת קודש.
ובכאן יש לי לספר עובדה שהייתי מוביל בכל מהלכה, בה יש לראות הכיצד שבת היא הצעד הראשון שיש לצעוד בו, וממנו יבוא האדם לשמירת כל התורה כולה, ובעצם הוא אצל כל אחד כפי דרגתו, כמה שיוסיף האדם יותר בקדושת השבת - כן תתברך אצלו עבודת ה' שלו ויתעלה בה מדרגה למעלה ממדרגה. וכך היתה העובדה, ונשתמש בבעל העובדה בשם נפתלי.
נפתלי, יהודי חילוני הדר בראשון לציון, ביום כיפורים לפני כחמש שנים הלך לבית הכנסת ככל "עמך" בית ישראל, ובעיצומו של יום עמד שם רב בית הכנס ונשא דברי תורה, וכך אמר בתוך דבריו: יהודים יקרים, באים אתם ביום הכפורים לתפילה ולסליחות, שכן יום זה נועד לכפרה ולסליחה, ורבים ישנם שבדעתם לאחר יום הכיפורים להמשיך בדרכם ללא שבת, ללא תפילין, ללא טהרה וכו'. ובכן, האין זה צחוק לבוא לבית הכנסת ביום הכיפורים ולזעוק תפילות ופיוטי סליחות מבלי לחשוב להשתנות ואפילו במשהו?!
הציע הרב כמה הצעות של קבלות, ואחת מהן היתה שיקבל האדם על עצמו לילך לשיעור תורה לפחות פעם אחת בשבוע, ואפילו זה שעדין אינו שומר מצוות.
באותו בית כנסת נוכח נפתלי, הבין עד כמה הדברים צודקים והחליט לקבל עליו לילך לשיעור תורה פעם בשבוע בעיר ראשון לציון. אני הכותב היה לי שיעור קבוע באותה עיר פעם אחת בשבוע, ונזדמן נפתלי לשיעור שלי עד שהיה מהקבועים בשיעור. לאחר כמה שיעורים החליט שברצונו להתקדם, ושאל אותי במה עליו להתחיל.
כמובן שקירבתי אותו מאוד והצעתי לו שיתחיל עם שמירת השבת, וזו היתה התחלתו.
אשתו של נפתלי לא הסכימה בשום אופן לשמור שבת, כב שנים שביום שבת נוסעת היא, בעליה וילידה להוריה שבחולון ולעוד בלויים שונים, ולא יכלה שאת בשינוי כזה בחייה. הדרכתי אותו שבצב כזה יניח לאשתו וישתדל לשמור שבת רק לבדו. יום אחד ניגש אלי נפתלי, שהיה עם רצון חזק לשמור את השבת, ואמר לי שכך סיכם עם אשתו - גם זה לאחר מאמצים רבים: שבת אחת הוא יסע עמה, ושבת שלאחריה ימנע מלנסוע ושתיסע היא לבדה. השבתו לו: זו אמנם התקדמות, אולם תמשיך למסור נפש על השבת.
לאחר זמן מה ניגש אלי ואמר לי שכך קבע עם אשתו - שהיא תיסע כרצונה, והוא יגיע להוריה שבחולון באופנים... [שכן טרם ידע נפתלי שאסור לנסוע באופניים בשבת]. הסברתי לו כמובן את האיסור שבזה.
לאחר זמן נוסף בא אלי שוב ואמר לי: השבת אשתי נסעה כדרכה, ואני הלכתי ברגל מראשון לציון עד לחולון! [וכמובן ששורות אלו הנכתבות בקיצור ארכו זמן והרבה מסירות נפש]. וכך משבוע לשבוע מסר נפתלי נפשו על השבת ולא הרפה מלשכנע את אשתו על קדושתה, עד שבמשך הזמן ראתה שהדבר בנפשו, הכינה את המאכלים קודם השבת והסכימה לשבת עמו לסעודות השבת בצותא, ובין כך ישבו גם הילדים, והיה נפתלי מספר להם מפרשת השבוע עד שטעמו קצת גם הם את טעם השבת, וכך המשיך בנועם להנעים את השבת לבני ביתו.
ומה נכון להיום?
כל משפחת נפתלי שומרי שבת. נפתלי עצמו חרדי לכל דבר, משתתף בלימוד הדף היומי, פתח ארגון חסד בחלוקת סלים לנצרכים, ועוד ועוד.
זו עובדא היאך השבת מביאה לכל התורה כולה, וזו עצה לכל אדם שברצונו לקרב מישהו ליהדות. במה יצעידנו תחילה? בשבת!
והוא פשוט, מאחר והשבת היא מקור הברכה, הרי כמו כן השבת מקור הברכה להצליח את האדם בתשובה ובקרבתו לה'.
ולאו דוקא אמורים הדברים רק לגבי זה הבא להתקרב לתשובה, אלא גם לזה הותיק בעבודת ה'. אם ברצונו להיות בן עליה הממריא בעבודתו ועולה מדרגה לדרגה, הרי שהשבת היא הקרש קפיצה לקפוץ דרכו לכל עניני הקדושה, לכן היא מקור הברכה בשמיות, ועל אחת כמה וכמה ברוחניות, והיא תחילה ל"מקראי קודש".