סיפורים לכבוד שבת

פרטים

קטגוריה: סיפורים לשבת

פורסם בשלישי, 30 יוני 2020 18:53

נכתב על ידי Super User

כניסות: 280

צדדים רבים היו לאישיותו רבת הגוונים של רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל, אישיות עצומה בכל קנה מידה, אין בכחי להקיף אפילו צד אחד כראוי . 

רבי שלמה זלמן היה פוסק בכל מהותו, איש ההלכה וה"שולחן ערוך" אבל עם מבט רחב, מבט ענק, רואה קדימה אחורה ולצדדים, מחשבן הכל, חושב על הכל, מבין סובר מקבל שומע וחושב . 

הרבה אנשים קיימים היודעים את ההלכה על כל מרכיביה ובקיאים בה היטיב, אבל מעטים מאד האנשים מתוך הבקיאים הללו, המסוגלים לצאת מתוך עולמם הצר, ואפילו לא להידבק ללא מחשבה מספיקה למילה הכתובה המסויימת, ולא לעצום עיניים מהשאר, מהסובב, מהנסיבות, מהמצב , ומההיגיון החכמה והתבונה, והכל להכניס בפסק ההלכה, ושיהיה הכל אחרי כל זאת תואם במדוייק את הכתוב בשולחן ערוך ונו"כ, ועם מלא רוח הדברים שנכתבו בהלכה . 
מעולם לא נדבק למילה ולא שמעת ממנו אני אינני יודע כך כתוב ודי, אלא הכניס תמיד בשיקול את כל הדברים, ובמתיקות בנועם בחן ובהיקף עצום פסק את ההלכה בהתאם מדוייק לדעת הפוסקים, בהתחשב בכל הנסיבות והמצבים שעל הפרק בשאלה ספציפית זו . 

דוגמאות למכביר יש לכל אחד, ורק ארשום כאן פסק קטן ואגבי ששמעתי ממנו בהזדמנות מסויימת , כשדיברנו על אופי התפלות בכותל, בהתייחס להלכה שיש עניות אמן או איש"ר שיש לענות באמצע התפלה במקומות מסויימים, בפשיטות ובנחרצות רבי שלמה זלמן אמר כשמתפללים במקום כזה אין צורך לענות לכל עניה שעונים בבית הכנסת לפי מה שנתבאר בשו"ע, כי איזה צורה תהיה לתפילה בצורה הזו ? 
איך תראה התפלה אמר רש"ז, "השכיבינו ה` אלוקינו לשלום אמן יהא שמיה רבא והעמידינו אמן לחיים ופרוש עלינו ברכו את ה` המבורך", איזה צורה תהיה לזה? איזה תפלה זו ? 

עוד זכרון טרי בעיני הפגישה האחרונה שלי אצל רבי שלמה זלמן בביתו, בחנוכה תשנ"ה האחרון לחייו . 
באתי לביתו בשעת הצהריים בשעת קבלת קהל הקבועה, בדרך כלל זה היה אחרי ארוחת הצהרים . 
כשבאתי, היה הבית מלא מממתינים, ואמרתי לבנו הג"ר ברוך זצ"ל שבאתי בשאלה חשובה ומסובכת של פיקוח נפש . 
אמר לי הרב ברוך זצ"ל, שהיום במקרה רבי שלמה זלמן בא מאוחר ולא הספיק לאכול ארוחת צהריים, על כן סיכמנו שאתן לכל התור לגמור, ואחכה עד שיאכל ארוחת הצהריים ,ואז אשאל אותו את השאלה החשובה הדורשת עיון ומאמץ רב . 

כשנגמר התור נעמדתי בצד, ור` ברוך קרא לו לאכול . 
שמעתי ויכוח שקט ביניהם כשרבי שלמה זלמן אומר לו אבל הוא מחכה ור` ברוך עונה לו אבל דיברתי איתו, הוא הסכים בחפץ לב לחכות, ויש לו משהו ארוך ודורש מאמץ, ועדיף לאכול קודם . 
רש"ז לא הסכים בשום פנים ואופן, הוא נכנס איתי לחדרו, שמע את השאלה הקשה, התחבט בה, עיין בכל פרטיה, וכך במשך 20 דק ` ארוכות כשממצחו נוטפת זעה דן בכל פרטיה, ופסק את הפסק, וממש היה אחר כך באפיסת כוחות כמעט מוחלטת, אבל עדיין המשיל לחייך ולהפרד ממני בכל הכבוד . 

זו היתה הפעם האחרונה שראיתי את רבינו, זכר צדיק לברכה, זכותו תגן עלינו אמן . 

ומתוך הספר "התורה המשמחת" שנכתב לזכרו, ע"י יוסף ורות אליהו: (עמ` 228 בספר ) 

סיפור כיוצא בזה, סיפר אחד ממכריו של הרב , והפעם על יחסים שבין ספרדים ואשכנזים: "יום אחד נודע לי, שבתי עומדת בקשרי נישואין עם בחור טוב, בוגר ישיבה תיכונית, אלא שהוא בן עדות המזרח. אנו ילידי ירושלים ממוצא יקי, ולומר את האמת: לא התלהבתי; השידוך לא היה לרוחי, והדבר הטריד אותי מאוד. יום אחד, הגיע הרב אוירבך למקום עבודתי. הכנסתי אותו לחדרי, סגרתי את הדלת - ושפכתי את אשר העיק על לבי. תגובתו הראשונית היתה - פליאה גדולה; הוא אמר בעדינות: "מה זאת אומרת? מדוע לא?! הרי הוא בחור טוב, לומד בישיבת הסדר, מתייחס למשפחה טובה ..." 

התגובה הטבעית שלו, עזרה לי מאוד לקבל את הדבר ולראותו בעין נכונה. הוספתי ואמרתי שמעיק עלי דבר נוסף, עניין רגיש: איני רוצה, חס ושלום, לפגוע במשפחת החתןובמנהגיה המיוחדים. מאידך, הייתי מאוד רוצה, שבמידת האפשר - כשזה לא סותר את המנהגים שלהם - שננהג בחופה כמנהגינו. אצלנו למשל, מקפידים לערוך את החופה תחת כיפת השמים, ואילו אצל הספרדים אין לכך משמעות. כמו כן, חדר יחוד, הנחת אפר על ראש החתן (זכר לחורבן) - הם אינם נוהגים זאת, אבל אצלי זו מסורת אבות. דברים אלו מטרידים אותי, אבל בשום אופן לא הייתי רוצה, חלילה, לגרום בשל כך לוויכוח לפני החתונה. אמר לי ר` שלמה זלמן: "אתה אל תדאג! אני אדאג לזה ". 

ביקשתי שהוא יהיה מסדר הקידושין, והוא השיב בחיוב - אך כששמע שדוד החתן הוא תלמיד חכם גדול, הראה בהתנהגותו כיצד מטפחים יחסים טובים במשפחה. אמר לי "אל תיפגע בהם. כבד אותם שהדוד יהיה מסדר הקידושין, ואני אבוא בעזרת ה` לחופה; תשאיר לי הכל, ואני אדאג ואעזור לך". באותו רגע חשבתי, שהוא אומר לי דברי עידוד בעלמא; תיארתי לעצמי, שאם הוא מסדר הקידושין, הרי שיש לו מחויבות לבוא; אבל סתם כך לבוא לכל חתונה של אחד ממכריו ? 

הגענו לחתונה - והנה באו ואמרו לי: ר` שלמה זלמן מחפש אותך! הוא אכן הגיע . ניגשתי אליו, והוא אמר: "אני אהיה עד". אחר כך הבנתי שהוא ביקש להיות עד, כדי שיוכל למלא בקלות את משאלותי... ואכן, הכל הלך למישרין: הוא עצמו שם לחתן את האפר , כמנהגנו, טיפל בעניין חד היחוד עם מסדר הקידושין, דאג ממש לכל פרט ופרט - והכל נראהלפתע כה פשוט וקל... הוא הבטיח: "אני אדאג לך" - וקיים זאת בצורה המעולה והמכובדת ביותר ! 

ואגב, הוא עשה באותה חופה מעשה נוסף, שהיה מה ללמוד ממנו : 

כשדוד החתן ראה את ר` שלמה זלמן לפני החופה, הוא נסוג ואמר לו מיד: "כבודו יהיה מסדר הקידושין!"... אבל הרב אוירבך סירב: "לא ולא; אתם תנהלו את החופה. אם תרצו, אברך אחת מהברכות." מה שהיה כל כך יפה, שהוא עשה מחווה, ובירך את הברכה בהברה ספרדית, למרות שתמיד הקפיד לברך בהברה אשכנזית. ראיתי בכך רמז נוסף שלו, שבא ללמד עד כמה יש לכבד את הזולת, כדי לבנות יחסי אחווה ושלום ". 

אנשים כמו רבי שלמה זלמן אוירבעך, כבר לא איתנו, צאו וראו כיצד התנהגו אותם אנשים, באיזו פשטות וצניעות, כמה כבוד הם נתנו לכל מי שנברא בצלם. חבל על דאבדין ולאמשתכחין .