סיפורים לכבוד שבת

אהבת ישראל של הרב אורי זוהר זצ"ל

 הרב זייבלד שליט"א מספר למרוה לצמא על  אהבת ישראל של החברותא שלו, הרב אורי זוהר זצ"ל:

כל כולו היה אהבת ישראל. זה לא משהו שאפשר לתאר במילים, זו מסכת חיים שלמה שכל כולה אהבת ישראל מזוקקת. אני זוכר כי פעם פנו אליו בני משפחה כואבים, וסיפרו לו כי אחיהם מאושפז ל"ע בבית חולים לבריאות הנפש וכי הוא נמצא בדיכאון עמוק, ומתקשה להשתחרר ממנו. הם פנו אל הרב אורי זוהר שכוחו בפיו, ותלו תקוות כי הוא יצליח לחלצו מהמצר.


והוא אכן נרתם למשימה. עוד באותו יום ניצב הרב אורי זוהר בפתח חדרו של האיש, השמיע באוזניו אמרות שפר ודברים המשמחים לבבות, אולם האיש דנן - שריר לא זע בפניו. שרוי היה בדיכאונו, ולא

נרשמה ולו תגובה זעירה למול הרב והדברים שהשמיע.


הרב ניסה, ניסה באמת, ולא רק לצאת ידי חובה, ובמשך שעה ארוכה לא התייאש, והמשיך לנסות ולחלץ ולו חיוך קל מבין שפתיו ההדוקות של האיש, אולם ללא הועיל.


מה היה עושה אדם רגיל במצב כזה? מן הסתם היה פושט את ידיו לצדדים ואומר לבני המשפחה - "ניסיתי, לא הצליח..." ויהיו בני המשפחה אסירי תודה על המאמץ והמסירות. אולם הרב בהחלט לא היה אדם רגיל. למחרת, בלי שבני המשפחה ידעו אפילו, הוא שוב התייצב בחדרו של האיש, וביום שלאחר מכן שוב הגיע. כך במשך כמה ימים הוא הגיע ברצף לבית החולים, ולא הרפה, עד שישב האיש על מיטתו כשבת שחוק על פניו ורוח של שמחה שורה עליו.


לא היה במערכת החיים שלו משהו שהוא כמעט או בערך, לא היה מצב של 'עשיתי את שלי - יצאתי ידי חובה'. לא היה מצב שיהודי זקוק לעזרה, והוא לא יתגייס לעזרתו במלוא כוחותיו.