פרטים

קטגוריה: סיפורים ומאמרים על גדולי ישראל

פורסם בשלישי, 30 יוני 2020 19:19

נכתב על ידי Super User

כניסות: 296

בבני ברק, בשיכון ה', חי צדיק נסתר, שמי שהכיר את גודלו הכיר את גודלו, ולנו לא נותר אלא ללמוד מדרכיו. 

"רבנו השתדל בכל כוחו לברוח מן הכבוד, הוא סבר שאת הכבוד צריך להעניק לתלמידי חכמים ולרבנים חשובים. הוא כמובן לא כלל את עצמו בקטגוריה זו, ולכן נמלט על נפשו כשחש שמתכוונים לכבדו. וכך היה מדיר את רגליו מבתי כנסת בהם היה מוכר , ולו רק בשביל שלא "יזכה" לכבוד שכה סלד ממנו .

אולם הציבור לא הרפה ממנו , אנשים בקשו את ברכתו והעמידו את רבנו בפני ספק גדול, האם הוא רשאי לברך את הציבור ? והרי, כך סבר רבנו, הוא אדם פשוט, ואם יברך, יחשב לו הדבר ח"ו כ"גניבת דעת", חז"ל אמרו עשה לך רב והסתלק מן הספק, ולכן החליט ועשה מעשה. הוא ניגש לביתו של מרן הגאון רבי שמואל וואזנר . 

בנו של הרב פתח את הדלת, והנה אורו עיניו, על הסף ניצב רבנו ובפיו בקשה לראות את כבוד הרב ולשאול את שאלתו. המלים נעתקו מפי בנו של הרב וואזנר, בביתו היו רגילים לשמוע על גודל מעלתו של רבי ינון, על צדקותיו ומדותיו הנעלות, וכן על החשיבות הרבה של הברכה היוצאת מפיו הקדוש, והנה, עכשיו עומד רבי ינון על סף ביתו. פנה אליו בדחילו ורחימו ואמר: "יאמר לי כבודו את שאלתו ".
ענה רבנו: "אנשים מבקשים ממני ברכה ואין אני יודע האם אני ראוי לברך, ואם איני ראוי , הרי יחשב לי הדב כ"גנבת דעח ".
ענה לו הרב וואזנר הצעיר: "ודאי שאתן לך לראות את פני אבי, אולם לפני כן בקשה לי אליך ."
"ומה בקשתך", שאל רבנו .
ענה לו "ברכני לפני שתכנס לראות את פני אבי ".
אמר לו רבנו: "ולמה תחפוץ בברכתי ?"
ענה לו הרב: "מכיון שמו"ר אבי אמר לי שכשאראה אותך אבקש את ברכתך ".
אמר לו רבנו: "תודה שענית לי על שאלתי, ועכשיו אברכך ".

ומאז, כשהיה רבנו מברך אדם, היתה ברכתו נמשכת כעשרים דקות רצופות. הוא היה שוזר פסוקים וחצאי פסוקים ומשבץ לשונות מהש"ס ודברי חז"ל באופן מדהים, מתחנן לפני בוראו ומבקש את ישועתו של אותו אדם, הוא חש אחריות כבדה בברכתו, והיה מדקדק בכל אות. יודעי דבר העידו כי הוא אינו חוזר על פסוק או משנה יותר מפעם אחת, והיה נראה כאילו הוא קורא מתוך ספר שבו נתקנה ברכתו של אותו אדם ."

כאשר יסד את כולל "גבעת חיים" בגבעתיים, שאלו את רבנו כיצד יממן את משכורות האברכים? ענה להם רבנו "לפני כל תשלום ישלח הקדוש ברוך הוא אדם שיממן אתההוצאות", בחודש שבט בשנת תשס"ג היה חסר בתרומות, מועד התשלום איים לחלוף ותרומות אין, אולם רבנו לא חשש, בטחונו בקדוש ברוך הוא היה כה חזק עד שהמשיך ללמוד כדרכו וציפה לבאות. בבוקרו של היום בו אמור התשלום לעבור לאברכים, הגיע לכולל אדם בעל חזות יהודית, הוא טען שהוא גר וביקש לפגוש את רבנו, באו ליטול רשות מהרב, אמר להם הכניסוהו, והרי נאמר "ואהבתם את הגר".... נכנס אליו האדם ושטח את צרותיו, רבנו שמע אותו באורך רוח ופנה מיד לברכו. במשך כעשרים וחמש דקות שזר תפילות, פסוקים ומשניות , ולבסוף הכריז "לך לדרכך וה` עמך ".

כעבור כארבע שעות התייצב שוב אותו גר אצל רבנו בכולל והפעם בשורה בפיו: "בזכות ברכתך זכיתי ב 120 אלף דולר ואת כספי המעשר אמסור לך", תוך שהוא מדבר, הוציא מאמתחתו שנים עשר אלף דולר ומסר לרבנו. הגר פנה לדרכו והמשכורות שולמו בזמן .

כולל "גבעת חיים" בגבעתיים הווה מוקד עליה לרגל בזכותו של רבנו. מדי פעם היו פוקדים את הרב אנשים מרי נפש שבאו לחפש מזור לכאבם הרב ורבים סיפרו אחר כך על ישועות גדולות שראו . 

סיפר לנו ר` מ. מ. מצרפת: "בוקר אחד חשה אשתי כאבים בגרונה, היא קבעה תור אצל רופאה וניגשה לבדיקה. תוצאות הבדיקה היו נוראיות, הסתבר כי אישתי חלתה במחלה הידועה לא עליכם. הבשורה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, מצבה החמיר במהירות, גרונה כאב, היא לא יכלה לאכול ובקושי הצליחה לדבר . בצר לי, פניתי לרבי ינון, שטחתי לפניו את צרתנו וביקשתי את עזרתו . 
על פי בקשתו , העברתי את שפופרת הטלפון לאשתי, ורבנו שאל אותה "את מאמינה בקדוש ברוך הוא?" אמרה אשתי "בודאי ".
אמר לה רבי ינון: "את מאמינה שהקדוש ברוך הוא יכול לרפא אותך ?" אמרה לו "הן ".
ושוב חזר רבי ינון על שאלתו, ושוב נענה בחיוב .
לבסוף אמר לה, "אל תוסיפי לדבר עכשיו. לכי לישון ואל תדאגי ".
אישתי נרדמה. בבוקר יום המחרת הקיצה אישתי משנתה, היא לא חשה כאבים, היא יצאה לבדיקה שגרתית ושם הודיעו לה בפליאה כי אין זכר למחלתה ..."

אני באופן אישי זכיתי להיות אצל רבי ינון פעמיים . בפעם הראשונה אני זוכרת שביקשתי ממנו שיתפלל בשביל הבת שלי שהיתה אז חולה, וביקשתי ממנו סגולה להבראתה . 
ורבי נתן לי את הסגולה הכי טובה שיש .
הוא אמר לי להתפלל בתום לב .
תודה לך, רבי ינון . 
תודה לך ה` שזכיתי לפגוש את רבי ינון. שזכיתי לשמוע ממנו את מה ששמעתי .
תודה ושוב תודה .

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים .

• רבי ינון חורי

• קודם
• הבא