מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
'מהפכת החלב' בראי ההלכה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם ברביעי, 11 פברואר 2026 20:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 804
הרב שמואל ברוך גנוט
'מהפכת החלב' בראי ההלכה
לאחרונה התעורר פולמוס ציבורי בדבר 'מהפכת החלב', שתביא ליבוא חלב מחו"ל ותביא להורדת מחירים במחירי החלב, כשממול עומדים הרפתנים בא"י שייפגעו אנושות מהרפורמה. מבלי להיכנס לפרטי המקרה המסויים והשלכותיו, נתייחס בקצרה לשאלה האם ניתן לפגוע בפרנסת יחידים, כדי שהציבור כולו ירויח ממחירים נמוכים יותר.
א] נאמר בגמרא (ב"ב כא, ב) ונפסק בשו"ע (חו"מ קנ"ו, ה' וברמ"א) שבני המבוי מעכבים מאדם אחר שאינו תושב העיר לבוא ולפתוח חנות בצד חנות קיימת, המוכרת אותם מוצרים. אך כשאדם זה משלם את מיסי הארנונה כפי שמשלמים כולם, מותר לו לפתוח חנות שכזאת בעיר וא"א לעכב בעדו. כל זה אמור דווקא כשלא מקפח ממש את פרנסת בעל החנות הראשונה באופן שתבריח את כל לקוחותיו ואינו יכול להתפרנס. אך שיוכל להתפרנס, ע"י שיוזיל גם הוא את המחירים וכדומה, אין בכך איסור.
השו"ע הגר"ז (חו"מ דיני השגת גבול סי' ו') מסכם את הדברים : "מותר מן הדין לבני העיר לירד אחד בתוך אומנות חבירו, כגון להושיב חנות בצד חנות חבירו וכן חייט בצד חייט, מפני שיכול לומר לו "מי שבא אצלך יבוא. ומי שיבוא אצלי יבוא". ומותר לחנווני השני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות ולשפחות השלוחות לידי חנות לקנות, כדי שיבואו אצלו לקנות. מפני שיכול לומר לו "אני מחלק אגוזים ואתה חלוק שקדים". וכן מותר לו להוזיל השער או להגדיל המידה, מפני שגם חבירו יוכל לעשות כן. לפיכך אינו כפוסק חייו, עכ"ל, וכן הסכמת הפוסקים, וכן נהוג בתפוצות ישראל (שו"ת חוות יאיר סי' מ"ב, ועי' שו"ת חת"ס חו"מ ע"ט).
ב] הפוסקים (ב"י סי' קנ"ו, שו"ת חת"ס סי' קי"ח ועוד, עי' פ"ת שם סק"ג) הביאו את דברי האביאסף שבמקום שא"א לעבור לחנות הפנימית, אלא אם כן יעברו דרך החנות החיצונית. יכול בעל החנות הפנימית, שמכר כאן קודם לכן, לעכב מבעל החנות החיצונית למכור, משום שהקונים יעצרו בחנות הראשונה ולא יכנסו אליו. הפוסקים סוברים שכאשר הגישה לחנות הפנימית תגרום שפרנסתו תקופח באופן ברור עד כדי "פסקת לחיותי", היינו שמפסיק לו את חיי פרנסתו, אזי אסור לפתוח את החנות החיצונית. אך כשהחנות החיצונית לא תגרום להפסקת פרנסת חבירו כי אם רק להפחתתה, כגון באופן שמקצת מהקונים יעדיפו את שירותי החנות הפנימית או את מחיריה הזולים, אין בכך איסור. (עי' שו"ת רמ"א סי' י', שו"ת חת"ס שם ובסי' ע"ט, שו"ת בית אפרים חו"מ כ"ב. ובשו"ת דברי חיים ח"א חו"מ ב' תולה בזה דינא דמערופיא, ואכמ"ל).
ואכן מדברי הפוסקים מבואר שאם הקמתה של חנות מתחרה תביא לשבירת מטה לחמם של בעלי החנות הקודמת בתוצאה ישירה מפתיחת החנות החדשה, ייאסר לפתוח חנות מתחרה. ולפי"ז כתבו הם (עי' שו"ת הרמ"א ובית אפרים, שארית יוסף כ"ז, מהרש"ל ל"ו, תשובות והנהגות ח"ג חו"מ ת"ח) שאם בעלי החנות החדשה מוכרים את מוצריהם במחיר הקרן ללא שום רווח, או ברווח אפסי שאינו מקובל בשוק הנורמלי, ועי"כ עזבו כל הלקוחות את בעלי החנויות הקודמות ועברו לחנות החדשה, הרי שיש בכך משום "יורד לאומנותו של חבירו". אך כשבעלי החנות החדשה מוכרים במחירים שגם מתחריהם יוכלו לעמוד בהם, אך אם ירצו בכך, הרי שאין בכך כל איסור. ואדרבה, הוזלת מחירים תביא רווחה לקהל הלקוחות והמוכרים יוכלו להרויח גם כן, אם כי פחות מהסכום שהרויחו עד כה. וביחוד שאין כל איסור אם בעלי חנות א' יפחיתו מחירי מוצרים מסוימים כ"מבצע". מפני שאף שאת מוצרים אלו יעדיפו הלקוחות לקנות מחנות זו, מ"מ את שאר המוצרים שאינם ב"מבצע" ימשיכו הם, אם יחפצו, לרכשם בחנות ב', כמימים ימימה, ואין ב"מחירי המבצע" כל "פסקת לחיותי" כי אם הפחתת הרווחים גרידא.
בשו"ת פנים מאירות (ח"א ע"ח, הובא בפ"ת שם) כתב שכשאחד המוכרים הוריד את מחירי חנותו למחירים המופחתים מהשער שקבעה הממשלה, הרי שיכולים חבריו לעכב בעדו. זאת משום שמדברי הגמ' (ב"מ ס', א') מבואר שכל ההיתר שהתירו חכמים למכור במחיר מוזל יותר ממחירי שאר בעלי החנויות, נועד למטרת הורדת השער בכל חנויות המכירה. אך כששאר חבריו לא יוכלו להתמודד עימו במחירים זולים שכאלה, הפחותים משער המכירה שקבעה המדינה וכדומה, הרי שיש בכך משום ירידה לאומנות חבירו.
דברים אלו נותנים לנו להבין כיצד יש לנהל סדרי מסחר הוגנים. הורדת מחירים בצורה סבירה יכולה רק לעזור לקהל הלקוחות והמוכרים האחרים יאלצו להוריד גם הם מחירים, כשבסופו של דבר תשאר בידם פרנסה ברווח. אך כאשר חנות מסוימת מוכרת מוצרים בקביעות במחירים אפסיים ובמחירי הקרן, ללא כל פרופורציה לשאר העסקים, עד כדי הברחת כל הקונים מהחנויות האחרות, הרי שיש בכך איסור.
ג] כתב הרמ"א (קנו, ז): "י"א הא דבני העיר יכולין למחות בבני עיר אחרת, היינו דוקא בדליכא פסידא ללקוחות, שמוכרין כשאר בני העיר וגם סחורתם אינה טובה יותר משל בני העיר, אבל אם נותנין יותר בזול, או שהיא יותר טובה, שאז נהנין הלוקחין מהן, אין מוכרי הסחורות יכולים למחות (הרא"ש וטור בשם הר"י הלוי), ובלבד שיהיו הלוקחים ישראלים, אבל בשביל עובדי כוכבים הנהנים, לא (רבינו ירוחם נל"א ת"ו והמ"מ בפ"ו משכנים). וכשמביאים סחורה אחרת שאין לבני העיר, אף על פי דלא מוזלי במקח ואינה יותר טובה, אינם יכולין למחות (ב"י מדברי הפוסקים)", עכ"ד. ועי' פרטי הדינים בזה בפתחי חושן (גניבה פ"ט אות ח' ובהערות שם).
ד] דינים נוספים שיש לבררם בכעין דא, הוא "מערופיא" (מכיר). בו האריכו הראשונים והאחרונים שאסור לראובן להלוות ממון בריבית לגוי, שהלווה תמיד אצל שמעון. הדעות בענין רבו, האם דוקא בנכרי אסור הדבר. האם רק כשמקפח לחלוטין את פרנסתו או גם כשרק יפחיתה. האם אסור להעביר את ה"מערופיא" אל המלווה השני רק כאשר הנכרי החל כבר עם הראשון במו"מ עסקי או שלא, ועוד כהנה וכהנה, יעויין בדבריהם. וכן נושא נטילת לקוחות קבועים, המבואר בב"ב שם, ועי' בזה בחת"ס שם, שו"ת אבנ"ז חו"מ כ"ד, שו"ת גליא מסכת ח' ועוד, ובמש"כ בזה בספרי ויאמר שמואל (סי' סד). במקרה שלפנינו יש לדון גם על ענין כריתת ענף שלם, ענף הרפתנות והחלב בארץ ישראל, כשמדברי חז"ל והפוסקים ראינו בכו"כ הלכות שדאגו עד מאד לקיום הישוב וכלכלתו בא"י. נזק למאות יחידים מול מליוני צרכנים ועוד היבטים, הכוללים את סגנון ואופי הכלכלה העולמית, כשכל העולם נהפך ל'כפר גלובלי' אחד, וכמובן לא באנו אלא לעורר.