מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
שאלות מתלמיד ישיבת משאת המלך
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 09 אוגוסט 2022 16:10
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 308
שאלות לרה"ג ש. ב. גנוט שלט"א
שלום הרב יש לי כמה שאלות לשאול את הרב
א. מה הדין בשער העומד ליגזז לעניין טלטול בשבת במקום שאין ערוב?
ב. איך הגמרא אומרת שעמון ומואב טיהור בסיחון והרי הגמרא הסנהדרין דף נ"ז ע"א אומרת שהם אסורים ביפות תואר ומסבירה אח"כ בדף נ"ט ע"א שזה משום שהם לאו בני כיבוש??
תודה
חופש נעים
מתלמידך
תשובת הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א:
לכבוד הבה"ח בצלאל שוורץ נ"י מישיבתנו ישיבת משאת המלך
אשריך שנתפסת על דברי תורה...
לפי מה שדיברנו בשיעור בשם שו"ת הלק"ט דאי"ז חציצה בתפילין. ה"ה לגבי עירובין
שלל דוד דברים ואתחנן פרק ג: ומקשים בשם מהר"י הכהן, דהא אמרינן בגיטין דף ל"ח [ע"א] דעמון ומואב טהרו בסיחון, ואי לאו בני כיבוש נינהו איך טהרו עמון ומואב בסיחון. ועיין מ"ש בגיטין בספרי יד דוד [ד"ה ואימא] ובספרים שציינתי שם, ובפרטות בספר שארית יעקב באיזה מקומות בספרו. ובסנהדרין שם כתבתי [ד"ה התם] דאיתא בספרי פרשת ראה [יב, כג] "ולא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי, והלא דין הוא ומה בשר בחלב שמותר לבני נח אסור לישראל אבר מן החי שאסור לב"נ אינו דין שאסור לישראל, יפת תואר יוכיח שאסור לב"נ ומותר לישראל, ת"ל לא תאכל הנפש עם הבשר". הרי דקרי ליפת תואר אסור לב"נ ומותר לישראל, וא"כ בע"כ סבר דנכרים בני כיבוש נינהו ואפ"ה יפת תואר אסור וא"כ הוה שפיר יוכיח, אבל אם נאמר דלאו בני כיבוש נינהו לא שייך כלל בנכרים יפת תואר, וא"כ ליכא למימר יוכיח.
ובחתם סופר בחי' לחולין (ל"ג א) הקשה בגמ' כאן לפי"ד רש"י (דברים כא, יא) דענין יפת תואר איירי במלחמת הרשות, והיינו ע"כ בחוץ לארץ, א"כ יצא לפי"ד רש"י בסנהדרין, דאפי' בחו"ל דלא א"י, נמי אין כיבוש לעכו"ם, והוא נגד סוגי' מפורשת בגיטין (ל"ח א) ובתוס' שם, ע"ש בחת"ס מש"כ שהם מחלוקת הסוגיות, ובשו"ת בית יחזקאל הנ"ל (סי' ז) מש"כ לפלפל הרבה בדבריו. (פרדס יוסף החדש פר' כי תצא)
קול בן לוי הלכות מלכים פרק ח
ועוד אחרת דאיכא למידק בהך שמעתתא דרב פפא דעמון ומואב טהרו בסיחון אלמא דקנינהו עמון ומואב בחזקה וכתבו התוס' להדיא בחזקה של כבוש עיין שם אלמא דבני כבוש נינהו ואי נימא לרש"י אם חזקה אחרת היא אי אפשר כיון דברשותייהו איתיה אם לא על כרחך בחזקה של כבוש, ואילו בפרק ארבע מיתות דף נ"ט פרכינן והרי יפת תואר פי' דלגוי אסורה ולישראל שרי כדאמרינן התם בדף נ"ז על הגזל גזל וגנב וכן יפת תואר וכו' דאלמא נהרג עליה משום גזל ולישראל שרי ומשנינן התם משום דלאו בני כבוש נינהו ועיי"ש פרש"י משמע דלא קנו בכבוש כי אם ישראל שנאמר להם הכבוש אבל כל הגוים דמדעתייהו קא עבדי אין כבושן כלום ואמטו להכי הוי גזל בידייהו יפת תואר והוא הדין הארץ דחד טעמא הוא, ותימה היכי אמרינן עמון ומואב טהרו בסיחון והיינו בחזקה שעל ידי כבוש הא לאו בני כבוש נינהו ואין הקרקע נגזלת ואפילו שאר חזקות אינן מועילות דברשותא דמאריה איתיה ואפשר דארץ עמון ומואב ע"י סיחון שנייא שהיה לה' בה חפץ וכמו שכתבו המפרשים בפסוק ונתן ארצם לנחלה וגו' וכיון שכן לא הוי גזל בידם אלא הוי כעין כבוש ישראל ושפיר ילפינן דקנו דא"א דאין להם יד כלל נהי שלאו גזל אבל במה קנו על כרחך דיש להם יד לקנות בחזקה ובהדיא אמרינן בפרק אלו טרפות דף ס' אמר הקדוש ברוך הוא ליתי סיחון וליפוק ממואב וליתו ישראל וליפקו מסיחון והיינו דאמר רב פפא עמון ומואב טהרו בסיחון עיין שם ודוחק. ואיך שיהיה אין כאן מקום להאריך בזה ויש גם כן לחלק שאר חילוקים ואין צורך להאריך ועיין בפ"ק דקדושין דף כ"ו ע"א ומכל מקום כבר שמענו קנין הגוף בעבד לכולי עלמא כמ"ש וזאת תורת העולה לפסק הלכה לכו"ע אחר כל שקלא וטרייא שבש"ס לענין קנין העבדים וכדבעינן מימר קמן בס"ד.