מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט

הנחת אוכל ושתייה מתחת למושבו בנסיעה

הנחת אוכל ושתייה מתחת למושבו בנסיעה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, מח"ס שלהי דקייטא

הנוסע באוטובוס, במטוס או באוניה, האם יכול להניח תיק עם אוכל תחת מקום מושבו כשחושש שיישן ויירדם בנסיעה.

תשובה: איתא בפסחים קי"ב ע"א, אוכלין ומשקין תחת המטה אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהם. ופירש הר"ן דהוא מפני שרוח רעה שורה על האוכלין שתחת המטה. ובספר חסידים תנ"ח כתב וז"ל: ותחת המטה לא יתן אדם מאכל כי רוח הטומאה שם. כל זה איננו ניחוש כי ידוע הוא, עכ"ל. אך הרמב"ם פי"ב מהלכות רוצח ושמירת נפש ה"ה כתב טעם חדש בזה דשמא יפיל בו דבר המזיק והוא אינו רואהו והראב"ד השיג עליו דהטעם מבואר משום רוח רעה. ובדרישה יו"ד קט"ז ביאר דברי הר"מ דמיירי במטה שאוכלין עליה ולא ישנים בה ולהכי ליתא לענינא דרוח רעה אלא משום גילוי. אולם בשו"ת תפארת צבי צ"א הובא בס' שמירת הגוף והנפש ח"א י"ד ביאר דהרמב"ם לשיטתו דלא חשש להביא דברים שהם משום רוח רעה, וכן מבואר בלחם משנה הלכות שביתת עשור פ"ג ה"ב, ועיין במבוא לספר הנ"ל. ומש"כ הר"מ והוא אינו רואהו ביאר במקור חסד תנ"ח שבזמנם היו מחיצות המטה עד הרצפה וכמבואר בתוס' בביצה ל"ג ע"א ד"ה מלמטה.

ובספר נחלת אבות לנכד בעמח"ס מעלות התורה אחי הגר"א דף כ"ח ע"ב הזהיר מאד בענין זה וסיים באומרו: ואף אם תראה הדבר בחוש שאינו מזיק לשום אדם באוכלין. אבל דעו בני שלא על הגוף לבדו אמרו כי חשש הנפש הוא ביותר מחשש הגוף ולנפש הוא מזיק ביותר ומסתכן כי דבריהם כגחלי אש בוערין מגוף עד הנפש כי כל מעשינו ותנועותינו הן לטוב או לרע ח"ו פוגמים או מתקנים בעולמות עליונים.

והחכמת אדם בשם הגר"א ז"ל והגר"ז בשו"ע ובפתחי תשובה ובשו"ת אגרות משה כ' דדין זה נאמר גם באוכלין חיים כצנון, והביא דהש"ך יו"ד קט"ז סק"ד כתב בשם הב"י דלא יתנם תחת המטה אפילו כשהם מכוסים ומה דאיתא שם בפסחים אפילו מחופים בכלי ברזל ביאר בבינת אדם שם דהוא לאפוקי בשעת התקופה דמהני אם מונח עליו ברזל דאין רוח רעה שורה קמ"ל דכאן לא מהני, וי"א דמותר לתת את המאכלים תחת המטה כשהם צרורים וחתומים (שו"ת התעוררות תשובה ח"א ר"כ ובמסגרת זהב על קיצוש"ע סי' ל"ג), ויש אוסרים (שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד י"ג ובשו"ת פרי השדה ח"ג קנ"ט. וע"ע בשדי חמד מכתב לחזקיהו סימן כ' ובשו"ת אפרסקא דעניא קל"ג).

והנה הנוסע במכונית או במטוס נראה שישנם צדדי היתר להניח מתחת למקום מושבו תיקי אוכל גם כשיישן על מקומו, דבשו"ת הלכות קטנות ח"ב קכ"ב כתב דאלו המיטות העשויות מעץ או מאבן כמין איצטבא וקבועות בקרקע ובכותל כקרקע דמו ואין דינם כמיטה לענין שלא להניח תחתיהן אוכלין. ולפי"ז המושבים בכלי הנסיעה השונים אשר מחוברים לקרקע כלי הנסיעה כקרקע דמו ואין דינם כמיטה.

ועוד יש להקל בזה לפימש"כ הגאון מבוטשאטש ז"ל בספרו מילי דחסידותא תנ"ח דאולי חששא דרו"ר דידן שייך רק במטה שבה תשהמ"ט ומשא"כ במטה שנעשית רק לשינה בלבד, אפילו של אשה אין חשש, ובמטה של איש קיל יותר. ולפי"ד פשיטא דאפשר להניח אוכלין מתחת למושבי כלי התחבורה שאינם מיועדים לתשמיש. אולם בבן איש חי (שנה שניה פנחס אות י"ד) כ' דראוי להיזהר גם במטה שלא ישנים עליה רק שיושבים עליה בשעת אכילה. וכן בשו"ת בנין עולם סי' ל"ג הביא שהגר"א אסר בדיעבד סוכר שהיה מונח בתיבה שישן עליה איש וכתב שם דזה דלא כדברי האומרים דלא נאסר אלא רק תחת המיטה המיוחדת לישן.

והנה הדרכי תשובה יו"ד קט"ז ל"ז כתב שהחשש בזה"ז הוא משום כישוף, ולפי"ז יש לנו מקום להתיר להטס במטוס להניח האוכלין תחת מושבו שהרי ידוע שאין הכישוף שולט אלא במחוברים לקרקע וכמש"כ במד"ר פרשת וארא ובעוד דוכתין וא"כ במטוס הטס באויר ואינו עומד ע"ג הקרקע לא שולט הכישוף ולית חששא בהנחת אוכלין תחת מקום שינתו, וכן בשו"ת ציץ אליעזר ח"י סל"ה כתב דנראה להתיר להניח אוכלין תחת מקום שינתו באוניה, משום שהיפה ללב ח"ג חיו"ד קט"ז סק"ו כתב דאין רוח רעה שורה אלא בדבר העומד ע"ג קרקע ממש שהוא אדמת עפר, אבל אם הוא מרוצף באבנים או בקורות אין לחוש וא"כ בספינה שאינה עומדת כלל ע"ג קרקע שהרי היא מהלכת ע"פ המים יש להתיר. ועוד כ' להתירא בזה עפ"ד הדרכי תשובה הנ"ל דבסנהדרין ס"ז ע"ב מבואר דבמים לא שלטי כישוף וא"כ בכל כה"ג י"ל דכו"ע יודו דאינה שורה הרו"ר והכישוף כלל ומותר. ויש להוסיף דלפי"ד היפה ללב יש להתיר להניח ג"כ אוכלין מתחת מושב מכונית הנוסעת בכבוש מרוצף כאספלט וכדו' שהרי אינו עומד ע"ג אדמת עפר, אך כשנוסע בשביל עפר יש לאסור.

ובקונטרס ובלכתך בדרך הביא בשם מרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ש ואזנר זצ"ל שכשיש לו תיק אוכל יש להקל להשימו תחת המושב באוטובוס אע"פ שישנים עליו. אך הגרח"פ שיינברג זצ"ל פסק דמאחר ועיקר הדבר תליא בשינה שיש בה א' משישים שבמיתה, יש להיזהר בזה.

ומרבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א שמעתי שפ"א אירע שהשאירו אוכל תחת המטה, והורה מרן החזו"א זצ"ל לתת את האוכל בישיבת תפארת ציון ולא להודיע שהיה תחת המטה. ועי' בספרי שלהי דקייטא בזה באריכות.