מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט

קרבנות בבני נח וקריאת שם על שם ההורים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

הרב שמואל ברוך גנוט

קרבנות בבני נח

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ (ח, כ)

נחלקו בזבחים (קטז, א) האם נח הקריב עולות או גם שלמים: "איתמר: ר"א ור' יוסי בר חנינא, חד אמר: קרבו [שלמים בני נח], וחד אמר: לא קרבו. מ"ט דמ"ד: קרבו שלמים בני נח? דכתיב: והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, איזהו דבר שחלבו קרב לגבי מזבח ואין כולו קרב לגבי מזבח? הוי אומר: זה שלמים". והקשו המפרשים מדוע נח ובניו לא הקריבו קרבן תודה, כדין יורדי הים שמביאים קרבן תודה.

ונראה דהנה שונה קרבן תודה מכל הקרבנות, שמביאים עימו ארבעים לחמים, סולת מורבכת, חלות מצות ורקיקי מצות, וכל אלו צריכים להיות משוחים או מעורבבים בשמן זית. ונח יצא אך זה עתה מהתיבה ומנין לו ארבעים לחמים משוחים בשמן זית. ומצינו בהמשך הפסוקים שנח נטע כרם, ופרש"י דנטל עימו לתיבה זמורות תאנים ונטעי גפנים, ולא מצינו שנטל עימו חיטים. וגם אם נטל עימו, אכתי צריכים לצמוח.

עוד יתכן דכיון שהקב"ה הבטיחו שלא ייפגע מפגעי המבול, א"כ נח ובניו לא נחשבו כלל כמצויים במקום הסכנה, ואינם צריכים להביא קרבן תודה על הצלתם, כיון שלא היו מסוכנים כלל.

שו"מ בחזקוני (ח, כ) שכתב וז"ל: "ויעל עלת"- כדרך יורדי הים באניות כדכתיב ויזבחו זבחי תודה", עכ"ל. הרי דסבר דאה"נ והקריב זבח תודה. וקצ"ע דהא עולה לא מוקרבת כקרבן תודה. וי"ל דאה"נ ואיירי שהקריב שלמי תודה יחד עם העולות, ועי' רד"ק כעי"ז. או דאף שהקריבו קרבנות, לא הקריבום ככל פרטי ההלכות שאחר מתן תורה.

קריאת שם על שם ההורים

וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר  (יא, כה-כו).

מכאן ראיה למנהג בני עדות המזרח שאפשר לקרוא לנכד ע"ש הסבא. באשר חשבון הפסוקים מורה שנחור הסב היה חי כאשר נכדו נחור נקרא בשמו.

(ובעצם קריאת שם ע"ש ההורים, מבואר בעיקרי דינים שו"ע יו"ד דיני כבוד הרב סי' כו סק"ו דמובא בחז"ל שנדב נקרא ע"ש חמיו דאהרן ואביהוא ע"ש אביו, ר"ל אבי הוא, עכ"ד. ועי' ס' שמות בארץ רפ"ד. ויש להוסיף שכן מצינו בשושלת הנשיאים שכמה מהם נקראו שמעון או גמליאל, וכן בשבת קמז, א מעשה בהורקנוס בנו של ר' אלעזר בן הורקנוס).

ואגב, ראו נא ד' רש"י  (ד, יז) עה"פ:' וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ ', שכתב : קין בונה עיר ויקרא שם העיר לזכר בנו חנוך . וחנוך לכאו' היה חי.  וחשיב כ'זכר' .

ונוסיף דלכאו' ישנו מקור מצוין לכך שניתן להשתדך כששמות שני המחותנים שווים, הוא מכך שלאביו של נח קראו למך וגם לאביה של אשתו נעמה, אחות תובל קין (ורש"י כ' שהיא אשתו של נח), קראו גם כן למך.