מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט

ברית מילה בשבת כשע"י הברית יחללו הנוכחים שבת

הרב שמואל ברוך גנוט

אלעד

ברית מילה בשבת כשע"י הברית יחללו הנוכחים שבת

 

מוהל הוזמן לברית בזמנה בשבת קודש. הורי הרך הנולד ומשפחתם המורחבת אינם שומרים שבת ובגלל קיום הברית יגיעו האורחים ברכביהם ויחללו את השבת בכל מהלך האירוע, בשמיעת מוזיקה, צילומים ועוד ועוד רח"ל. האם על המוהל לערוך את הברית בזמנה או לדחותה ליום ראשון, כדי למנוע חילולי שבת רבים שיגיעו במישרין ובעקיפין בגלל קיום הברית בשבת קודש.

תשובה: א) מצוות מילת הבן מוטלת על האב ואם האב אינו מל אותו בזמנו, מצוותו על הבית דין, והמצוה מוטלת על כל אחד מישראל, וכתב הרמ"א (יו"ד סי' רסא) שאם המוהל אינו רוצה למול אלא בשכר, כופין אותו למול, וכתב הגר"א בביאורו דבי"ד כופין אותו למול כי המצוה מוטלת על המוהל, כיון שכל ישראל מצווים למולו. אם כך, כאשר האב ביקש ממוהל זה למול את בנו, מקיים המוהל מצוה בכך שמל את התינוק, וכיון שהמילה עצמה אינה נעשית בחילול שבת, ואף אם ההורים החליטו לחלל שבת בשאט נפש בגלל ברית המילה, הרי אין באמת צורך בחילולה, וא"כ הסברא נותנת שעל המוהל לקיים את מצוותו, ומאי איכפת לן שבגלל המצוה החליטו הוריו ובני משפחתם לחלל שבת. סו"ס המוהל מל כהלכה ומקיים את המצוה בזמנה. ואף שעל ידי כך יתגלגל שהשבת תתחלל, סברא היא שאין להתחשב בסובבים, שהחליטו לחלל שבת בגלל המצוה. ודומה הדבר ליהודי שיודע שבגלל שיגיע להתפלל בבית הכנסת בשבת במנין, יגיעו יהודים אחרים לראותו וכל כיוצ"ב, ויחללו שבת בגלל כך. האם עליו להימנע מלהגיע לבית הכנסת רק משום שאחרים יחללו שבת על דעת עצמם, בגלל שהוא מקיים מצוה?

ידועה תשובת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות, שמותר ומצוה להפגין בשבת נגד חילולי שבת, אף אם בגלל ההפגנה יגיעו שוטרים ויחללו שבת, משום שאין ההפגנה מדין אפרושי מאיסורא של החוטאים, או מדין מצות תוכחה, אלא מטעם שלא יהא מכשול לדורות, ולא יגררו אחריהם, ולא תהיה השבת נדרסת ברבים, ויש בזה משום העמדת הדת על תילה, וכל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה נתקיימו בידם כמבואר במסכת שבת דף קל ע"א, וא"כ חייבים להפגין כדי לא לאבד את הרשות הרבים, ושלא תחולל השבת בפרהסיא, למרות שיש בזה מכשול של השוטרים וכל הנלוים עליהם, לא חיישינן לזה. וכ"ה בחשוקי חמד (שבת קל, א). ולכאו' ה"ה בנידו"ד, שכאשר אדם מקיים מצוה, אין זה מעניינו שאחרים מחללים את השבת בגלל שקיים מצוה כהלכתה.

מנגד, ישנה סברא הפוכה, לפיה כשם שהמוהל חייב למול את התינוק בזמנו, כן חייב הוא במצוות ערבות לדאוג לכך שאחרים לא יחללו שבת, ובפרט שחילול השבת נגרם על ידי קיום המילה על ידו בשבת. וכדאי לדחות את המילה ליום ראשון ולהפסיד מצוה בזמנה, מאשר לגרום לחילול שבת המוני.

ב) רבים הביאו  שהאגר"מ (יו"ד סי' קנו) כתב להתיר למול בשבת עצמה, ואולם המעיין באגר"מ יראה שלא כך הם פני הדברים, וז"ל: "בדבר שמזדמן למע"כ ברית מילה אצל עוברי דת שמחללים שבת בפניו ומיחה בידם ואין שומעין לו ששואל מע"כ אולי לא ילך כשיזדמן לו עוד פעם ברית אצל אנשים עוברי דת כדי שלא יראה החלול שבת. לענ"ד אף שוודאי יש איסור על האדם לילך למקום שעוברין על איסורי תורה, וראיה ממה שאיתא ביומא דף ע' שיש מצוה לראות בעשיית מצוה משום ברוב עם הדרת מלך והקמ"ל הוא רק שליכא בראיה משום אין מעבירין על המצות מאחר שאין עסוק בה עיין שם ברש"י. א"כ שמעינן ממילא דלראות בעבירה יש איסור דהא ברוב עם הוא ח"ו בזיון למלך. מ"מ מסתבר שאין לבטל בשביל זה מצות מילה בזמנה שחיובה היא על כל ישראל וכ"ש על המוהל כשליכא מוהל אחר שעליו הוא החיוב ביחוד וב"ד כופין אותו כדאיתא ביו"ד סי' רס"א, ומחוייב לילך לשם למול אף שיראה בעשייתם עבירה דחלול שבת. אבל תיכף אחר מעשה המילה אין להישאר שם", עכ"ל. הרי שהאגר"מ התיר למול בשבת בכה"ג רק  למול חשש המוהל שיראה חילולי שבת, וע"ז השיב האגר"מ שלמרות שיש איסור לראות חילול שבת, אך אין לבטל בשל כך מצוות מילה בזמנה. אך האגר"מ כלל לא דן באופן שקיום הברית עצמה גורמת לחילול שבת.

ג) בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קלה) כתב: "אם הדבר קרוב לוודאי שיתרבה חלול שבת ע"י קיום הברית בשב"ק, כבר ידוע למע"כ שכתבתי בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' ר"ה בהגהותי הקצרות לשו"ע דמעיקר הדין אם יודעים בודאי שעי"ז באים לחלול שבת מוטב לדחות המילה למחר דהרי אפי' באיזמל לצורך מילה אין מחללין ודוחין המילה מכ"ש חילול שבת של הבאת התינוק וצילומים וכיו"ב... ומה שת"ח אחד השיג עלי דשאני איזמל דאיכא חילול שבת בגוף מצות מילה שלא התירו במכשירין, משא"כ חילולי שבת אלה שלא שייכים לעצם המצוה של הבאת תינוק ואיזמל וכו', לא ניתן לדחות המצוה עבור זה, לבבי לא כן ידמה, וכדמות ראיה מש"כ תוס' וראשונים ביצה ו' ע"א ושבת קל"ט ע"ב בשם ר"ת לאסור קבורת מת ביום טוב שני בזה"ז מטעם דילמא יצוו לנו הגוים לכתוב ולעשות מלאכה בשבילם, כיון שרואים שמחללים יום טוב בקבורת מת, הרי אף דבעצם קבורה ביום טוב ליכא חשש חילול אנו מדחים המצוה מחשש חילול אחר שלא בשעת המצוה, אף דגם בקבורה בו ביום איכא עשה דקבר תקברנו ביום ההוא ולאו דלא תלין, עיין יו"ד סי' שנ"ז ושס"ב", עכ"ל ועיש"ע.

לכאו' אין הנידון דומה לראיה, משום ששם החשש הוא שע"י קבורת היו"ט ייאלצו הנכרים אותנו עצמנו לחלל שבת בכפייה, כנגד דעתנו. אך בנדו"ד המוהל מקיים מצוה כדינה, והאחרים החליטו על דעת עצמם לחלל שבת, ללא שום כפייה או אונס. א"כ מנין שיש להתחשב בהם. ומלבד זאת קשה לומר שכל החילונים לא ימולו כדת וכדין בשבת עצמה, במילה בזמנה, בגלל החשש הגדול שע"י המילה יחללו ההורים או האורחים את השבת.

למעשה, דעת השבט הלוי לדחות את המילה, ודעת הציץ אליעזר (ח"ו סי' ג) לקיים את המצוה בשבת עצמה, ובמקרים של מיגדר מילתא ומחאה המועילה, ידחה את הברית ולא ימול בשבת. ודעת הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ה סי' רצ) שימול בשבת עצמה, "כשם שלא נמנע מלהתפלל בציבור בשבת משום שישנם שבאים מעצמם לבית הכנסת במכונית. אמנם אם ידוע למוהל שהאב שהזמינו למול יחלל שבת בשביל זה, שאז אין להתיר המילה, כיון שעל ידו נגרם חילול שבת בתוצאה ישירה. [ואע"פ שמצד התינוק חייב לבא למולו, מ"מ הרי מגיע בגלל האב שבחר בו למול את בנו (שבלא הסכמתו אינו יכול למול את התינוק)], וחייב לסרב. וישתדל המוהל לדחות את המילה לאחר שבת, ואף אם מתעקש שרוצה שיהיה בשבת, ויודע שאם לא ימול בעצמו ימצא האב מוהל אחר שיסכים למול, מ"מ הוא עצמו לא ימול".