שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
שמיעת מנגינות לאחר ל"ג בעומר
- פרטים
- קטגוריה: ספירת העומר
- פורסם בשישי, 31 מאי 2024 01:29
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 513
לכבוד הרה"ג ש.ב. גנוט
בענין שמיעת מנגינות וקלטות לאחר ל"ג בעומר עינתי במה שכתבתם, וזה מה שאני חושב וכדלהל"ן.
מצ"ב מאמר בענין הנ"ל ולפי היוצא לענ"ד כדלהל"ן
א. היות שהוכחנו שזה שני דברים איסור שלא לישא אשה והאיסור שלא להסתפר וממילא מה שמתירים להסתפר אחרי ל"ג בעומר זה לא אומר שמותר הכל.
ב. והיות שכמו שכתוב בט"ז שהמנהג בכל המקומות שאין עושין נשואין אלא ביום ל"ג בעומר לא לפניו ולא לאחריו עד עצרת, והמג"א אסר ריקודים ומחולות אפי של מצוה וכש"כ של רשות ורוב הפוסקים אסרו גם שמיעת מנגינות בקלטות דיסקים וכו'.
ג. כמעט כל הפוסקים בנ י זמנינו לא הזכירו הבדל בין לפני ל"ג בעומר לאחרי ל"ג בעומר לענין שמיעת קלטות מנגינות וכד', פרט לבעל יביע אומר (ויכול להיות שהוא דיבר לבני עדות המזרח שגם עושים נישואין וגם כתב בלשון לכל הפחות עד ל"ג בעומר), והגרי"ש והגרש"ז והגר"ש ואזנר והציץ אליעזר כתבו שאסור לשמוע מנגינות גם בימי הספירה הנוהגים בהם להסתפר.
ד. לכן צריך לאסור בכל ימי הספירה לפחות עד ר"ח סיון לשמוע מנגינות בכל צורה שהיא, וכן ידוע שהיה המנהג בירושלים.
*
תשובת הרה"ג גנוט שליט"א:
לכבוד הגאון רבי דב רוזין שליט"א
יש"כ להדר"ג שליט"א
ב. הט"ז מסביר שאין שום טעם שלא לישא אשה אחרי ל"ג בעומר. ולכן מסביר שלא התחתנו, כי המנהג באשכנז היה לא להינשא, בגלל גזירות תתנ"ו, משום שמחה יתירה שיש בנישואין. זה היה המנהג. מהיכ"ת להצמיד לו את דברי המג"א על ריקודים, כאשר זה לא היה המנהג?
ג. כפי שהסברתי במאמרי, רבותינו סברו שאסור לשמוע מוזיקה כל השנה, בגלל חורבן הבית. לכן החמירו בספירה. אנחנו שומעים מוזיקה כל השנה. וזה נושא אחר. אגב, הציץ אליעזר לא אסר בכלל לא לשמוע מוזיקה אחרי ל"ג בעומר ולא דימה זאת לזמן התספורת. הוא בסה"כ כתב שלא רק בימי בין המצרים לא שומעים, אלא גם בימי הספירה, היינו בזמנים הנהוגים. אין ענין להעמיס כן בדבריו.
ד. מה שייך 'מנהג בירושלים' על שמיעת מוזיקה בטייפ או בנגן? בירושלים היו כלי זמר. שאדם מנגן בהם בפועל. ע"ז דיבר המנחת יצחק. לא על נגנים לשמיעה באוזן באופן אישי ואפילו לא על טייפ. כמבואר. (ואם הכוונה למנהג בירושלים מאז התפתחות הטייפ, אדרבה, בכל הישיבות מאזינים למוזיקה מל"ג בעומר בכל מקום....)
ה. ישנם כללים בהלכה. אחד מהם הוא שספק מנהג לקולא, כנפסק כאן בחק יעקב סק"ב לגבי כל מנהגי האבלות דספירת העומר. יש כאן כל הרבה צירופים של צירופים לחומרא, שלענ"ד אין מקום להחמיר בזה. בגאונים ובטוש"ע ובכל הפוסקים חוץ מהמג"א לא מוזכר ריקודים ומחולות בכלל. הערוה"ש דימה כלי זמר לריקוד ומחול. על שמיעת מוזיקה עצמה, הבאתי במאמרי שהגרי"ש אמר שאין לזה שום קשר, רק שכך נהגו. השעה"צ מסתפק בשם הא"ר שמותר כבר ריקודים ומחולות מר"ח סיון, וכל המעיין בא"ר עצמו רואה שמה שנקט ר"ח סיון, הוא לשיטתו שגם לא מסתפרים עד ר"ח סיון כמנהג שהובא בפוסקים, אך להנוהגים להסתפר מל"ג בעומר, כמנהגינו, ה"ה דהספק קיים כבר מל"ג בעומר, וע"ז באה הכרעת החק יעקב שבכל ספק מנהג בנידו"ד מקילים. ולצרף כל זה לשמיעת מוזיקה, שלא נכללה באיסור גם לדעת הגרי"ש, אלא שכך נהגו, נראה מאד רחוק.
אני עצמי אינני שומע בכלליות מוזיקה בכל ימות השנה, בודאי לא בקביעות אלא רק מידי פעם אם מזדמן, וגם זה לעיתים רחוקות, כהכרעת הרמ"א בסי' תק"ס. המוזיקה לא חסרה לי. אך מכיון שאצל הצעירים זה דבר שבחובה, וחלקם עושים דברים אחרים במקום מוזיקה, איני רואה לענ"ד סיבה להחמיר במקום שאפשר להקל.
ואכפול בהודאה על דבריו