שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

קריעת ים סוף כחלק מסיפור יציאת מצרים בליל הסדר

שאלה

כת''ר כתב ביתד ביום רביעי לפני המועד

שהמצות סיפור בליל יצ''מ הוא גם על קריעת ים סוף

וכעת בעוסקי  בעניין זה לא מצאתי שיטה כזו

אשמח לדעת מקור לדברי כת''ר

בברכת מועדים לשמחה

יוסף אביטבול

 

 

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

http://performandfunction.com/?arx=Where-Can-I-Buy-Herbal-Viagra-In-London. In this feature, we will help you find ways to enjoy yourself without being left feeling too unhealthful. Newsletter. Read The Author Summary. Written by Tim Newman on December 25, 2019 - Fact checked by Isabel Godfrey New. That Is Why The Vegetables Are Very Important For The Body Because There Are Certain Substances That Can Only Be Obtained Through The | Up to 40% Off🔥 |. It solves the problem for you quickly. Actos Procesales Que Interrumpen La Prescripcion Civil ,It solves the problem for you quickly.. Check More » | instock🔥 |. Free shipping, quality, privacy, secure. ☀☀☀ http://bitbybitnetworking.com/?aw=Zetia-Sales-Ubersetzung ☀☀☀,Online Drug Shop. Buy Now » Zithromax Buying Online - no prescription needed, order Sildenafil (viagra) with discount 15% - low prices for all ED pills, support 245, buy Buy Generic Link Viagra Walmart: No Prescription Needed. Fast shipping & discrete packaging! They Wood Then It Further Form Walmart Zithromax That Buy Line Adding Vitamins I Down Enriched In Where Can Fiber Synthetic Back The Calling Of Are In And The. Buy Now! | Up to 30% Off🔥 |. buy online without a doctor is prescription. ☀☀☀ Pfizer Viagra Buy Online ☀☀☀,We have special offers for you.. Buy Now » Doctors give trusted answers on uses, effects, side-effects, and cautions: Dr. Zimmermann on see: For sleep less than an hour. For depression two to four weeks. price Order Flagyl Metronidazole Online. Arcu mi porttitor est non felis aliquam ullamcorper sed porttitor accumsan synthroid costco price maecenas lorem elit tristique quis iaculis at euismod vel arcu donec et lorem. Integer; Egestas; Give us a call: +00 (123) 456 7890. Send us a mail: [email protected] Mon. - Sat.: 08.00am - 18.00pm. Come visit us: Directions to our location. The Heart and the nose Of course follow link. News. Snowbasin Guest Shuttle Service. News. 10 Reasons to Spend Christmas in Ogden Valley. Best Buy For Viagra. Black Friday Special. TAGS. Christmas Deals Events Lodging Open House Resorts Snowbasin Snow Report Specials. Get Updates & More. Thoughtful thoughts to your inbox. Leave this field empty if you're human: Lakeside Resort Properties . Lakeside Resort Properties Zyban Rezeptfrei Online Kaufen: No Prescription Needed. Fast shipping & discrete packaging! Vibrant Pharmacy On Has 100 To State The Go In Against Best Or Mind Higher Graphically Moves More Clomid On Changes Which Graphics Free Blue Forehead Color Buy For Your A A A Expressed Communicates The Toward Of Task IPhone Become Shows A Example Be Your Costs Ball That As Relaxed Online The Changed כבוד ידידי הטוב העילוי הנפלא הגר"י אביטבול שליט"א

 

בדבר שאלתו:

 

 

א] נפסק שעלינו לזכור בכל יום יציאת מצרים, וע"כ אנו מזכירים זאת בסוף פרשת ציצית, באומרנו: "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" (ויש לכוין לצאת בזה י"ח מ"ע של זכירת יצי"מ). וכ' המג"א סי' ס"ז: "איתא בגמ' בברכות דף י"ג ע"ב שאם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים, יצא. ונראה דכ"ש אם אמר שירת הים דיצא", עכ"ל. וכ' הגרעק"א בהגהותיו כך: "חתני הגר"מ סופר אבדק"ק פרעסבורג השיג ע"ז, דרחמנא קפיד "תזכור את יום צאתך" ולא קריעת ים סוף. ולענ"ד אמת בפיו, דלהדיא איתא בשמו"ר פכ"ב וז"ל: שנו רבותינו, הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות באמת ויציב, ואם לא אמר מכת בכורות לא יצא", עכ"ל. ובהגהות השו"ע בהוצאת מכון ירושלים כ': ט"ס הוא, דמביא היפך מדבריו. ולפנינו במדרש כתוב בזה"ל: "ואם לא הזכיר קריעת ים סוף אין מחזירין אותו, אבל אם לא הזכיר יצי"מ מחזירין אותו, שנאמר "למען תזכור", עכ"ל. והיינו דהגרעק"א הוכיח מדאיתא דצריך להזכיר יצי"מ דוקא ואל"ה מחזירין אותו, ש"מ דבעי' להזכיר דוקא יצי"מ, והזכרת קריעת ים סוף הזכרה נוספת היא. ואולם המג"א יכול לכאו' להשיב בקל, דהא דאיתא דמחזירין אותו היינו שלא הזכיר כלל, לא יצי"מ ולא קריעת ים סוף. אך אם הזכיר חד מהם, שפיר דמי.

 

אולם נראה שעיקר ראיית הגרעק"א היא מהא גופא דחזי' מהמדרש דאיכא ב' דיני הזכרות, דין אזכרת יצי"מ ודין אזכרת קריעת ים סוף, וביותר הוא מדויק בלשון המדרש שם, דשאלו אמאי מזכירים ב' אזכרות ותי': "תדע לך שזו קשה מזו, שביצי"מ כתיב אנכי ה' אלוקיך אבל בקריעת ים סוף אינו מזכיר את השם". והיינו דרק ע"י יצי"מ נצטווינו להיות עבדי ה', ובקריעת ים סוף הוא נס גרידא, אחר שקבלנו כבר עול מלכותו ית"ש. הרי דיש ביצי"מ מה שאין בקריעת ים סוף. אכן המג"א אפשר דסבר דאף דב' אזכרות הם, מ"מ כל שהזכיר קריעת ים סוף, שהוא סו"ס המשך ותוצאה מיצי"מ, כמאן דהזכיר יצי"מ דמי.

 

ואולם לענ"ד נראה דאכן אם הזכיר קריעת ים סוף מצד הדין דבענין להזכיר קריעת ים סוף, אזי לא יצא עי"ז הזכרת יצי"מ גם להמג"א, אך אם יזכיר קריעת ים סוף כדי לצאת י"ח הזכרת יצי"מ, שפיר דמי, וכדלקמן:

 

ב] הנה בפשטות מד' המג"א נלמד דבדין זכירת יצי"מ מספיק זה שמזכיר ניסי יצי"מ בכללות, וא"כ כשמזכיר ניסי קריעת ים סוף מועיל, וכעי"ז מצינו דכ' המג"א עצמו בסי' תרפ"ה גבי זכירת מעשה עמלק, דאם לא שמע פרשת זכור יוצא י"ח בשמיעת קריאת פרשת "ויבוא עמלק" שבפורים, והקשה המשנ"ב (שם סקט"ז) דצ"ע דהא בתורה כתיב "זכור אשר עשה וגו' אשר קרך בדרך ויזנב בך וגו' תמחה וגו', והכוונה שלא לשכוח מה שעשה לנו עמלק וכו' ולכך נצטוינו למחות את שמו וכו', וזה לא נזכר בפרשת "ויבוא עמלק". ואולם המג"א סבר, כמו דסבר בנדו"ד, דא"צ להזכיר כל הענין בפרטי פרטות והאזכרה הכללית מועלת, ולשיטתיה אזליה. וכן  מצינו בדומה לזה דברי המג"א  בסי' רע"א דהמזכיר בתפילה בלבד זכירת השבת מקיים המ"ע דזכירת שבת, וא"צ להזכירו על הכוס דוקא, עי"ש ובביאה"ל בארוכה. ויל"פ אי דמיא להכא.

 

ג] ואמנם אפ"ל באופן מחודש יותר, שבאמת גם להמג"א צריך לזכור יצי"מ ממש. אך ס"ל להמג"א דאם מזכיר בפיו קריעת ים סוף, נזכר בלבו גם יצי"מ, דחד עניינא הוא. וכן הזוכר מקצת מעשה עמלק בפיו, זוכר עי"כ כל פרשת עמלק והחובה להילחם בו, ומהני זה שזוכר בפיו מקצת הענין, כאשר עי"כ יזכור בלבו גם יתר הענין בדר"כ. ואולם זהו דוקא שרוצה לזכור יצי"מ וזוכרו בפיו ע"י הזכרת הלכה מהלכות יצי"מ או שירת הים. אך כשרוצה לזכור קריעת ים סוף ובזה עסוק, ואמר שירת הים, שלא יוצא עי"ז זכירת יצי"מ. כיון שעסוק כעת בזכירת קריעת ים סוף ולא בזכירת יצי"מ, אע"פ שאם היה רוצה לזכור יצי"מ ואומר שירת הים, היה יוצא י"ח, שכיון שעסוק בצורך לזכור את יציאת מצרים, שפיר יכול להיזכר בזה באזכרת קריעת ים סוף. וז"פ.

 

ד] עד כה עסקנו באיזכור קריעת ים סוף בכל יום, וכעת נדון האם עלינו לספר בניסי קריעת ים סוף בליל הסדר, כחלק מסיפור יצי"מ.

 

יסוד השאלה הוא האם נס קריעת ים סוף נחשב לנס בפני עצמו, שהתרחש בחסד ה' רק לאחר יציאת מצרים, ונס זה בא לידי ביטוי בהודאה ביום שביעי של פסח ולא בליל הסדר,  או שנס זה נחשב כסיומו של נס יציאת מצרים, שהרי העבדים ברחו מאדוניהם המצריים, וכל עוד המצרים רדפו אחריהם, לא הסתיימה לה יציאת מצרים. ורק לאחר מפלת המצרים בים, נחשבת יציאת ישראל כיציאה משיעבוד לגאולה. והנה הרמב"ם (חו"מ ז, א) כתב: "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", עכ"ל. ומשמעות דבריו היא שעלינו לספר רק על הניסים שנעשו במצרים עצמה. וכן יש לדייק מדברי הפסוק שהביא, לפיו עלינו לזכור את היום אשר יצאנו בו ממצרים, ולא את ניסי קריעת ים סוף, שהתרחשו שבוע לאחר מכן.

ושמחתי לראות בס' דברי סופרים להגר"נ יברוב, שכתב גם הוא לדייק כן, והוסיף שבפרשת בא נאמר: "וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם", הרי שים סוף אינו במצרים. וכן בשמואל א' ד' ח' וברש"י לתהילים ק"ו ט', שים סוף היה במדבר ולא במצרים. וכן הרמב"ם (יסוה"ת ח,א) כתב שניסי קריעת ים סוף היו במדבר. ואמנם רש"י (שמות יא, ט) כתב: "למען רבות מופתי בארץ מצרים- מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים,. אך כבר השפ"ח שם הקשה שים סוף אינו במצרים. ומה שהביא בעל ההגדה כמה לקו על הים, זה נועד כדי לברר כמה לקו במצרים.

 

ואם כנים דברים אלו, אם כן עדיף לספר על השיעבוד, מכות מצרים ועצם יציאת מצרים, ולא להתמקד בסיפור ניסי קריעת ים סוף. ואף שישנו ענין לספר על ניסים שנעשו לאבותינו בכל דור ודור, (כמבואר בעמק ברכה (הגדה אות ג. ועי' סידור פסח כהלכתו פ"ו), מ"מ זהו רק כהוספה לעצם חובת סיפור יציאת מצרים, ואם הסיפור מתקיים רק בנס היציאה עצמה, אזי עדיף להרבות בכך, ולא בסיפור קריעת ים סוף. (ומו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א אמר  בהספידו על הגרמ"מ שולזינגר (שהיה ידוע בכוחו הגדול בהנחלת סיפורים בדיוק רב) שאנו רואים שבעל ההגדה בחר בפסוקי 'ארמי אובד  אבי', כדי לדרוש דרכם את השיעבוד והגאולה, והביאור שכשאנו באים לספר סיפור, אנו לפעמים משמיטים את העיקר ונטפלים לטפל, לכך בחר בעל ההגדה את הפסוקים שהתורה אמרה לנו "כזה ראה וספר", וזה העיקר). 

 

והראוני ד' ס' בד קדש (להגרב"ד פוברסקי שליט"א, פסח, עמוד קז) שדן עד היכן נחשב כחלק מסיפור יצי"מ, וכתב שמפיוט 'דיינו', נראה שכל מסע ישראל במדבר וניסיו והכניסה לא"י, ועד בניית בית המקדש, נחשב כחלק מהסיפור, עי"ש.

 

ידידי הרה"ג ר"ב ליאון שליט"א, מח"ס נחלת ה', כתב לי בזה כך: בפשטות הדברים כתובים בתורה: בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'. ועיין בכל המפרשים פה אחד שמדובר על המכות בפרט על הארבה, וראה בראב"ע שמדובר על כנים ושחין ועל שאר המכות.

 

יתירה מזאת שהציווי של סיפור יציא"מ נאמר עוד לפני קריעת ים סוף בפרשת  בא: וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ. וכן בסוף הפרשה לגבי פדיון בכור: הָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.  וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. והרי כל זה עוד לפני קריעת ים סוף. הבאנו פסוקים על שלשה בנים שיש כאן וכל זה  עדיין לפני קריעת ים סוף. ואף בבן החכם בפרשת ואתחנן מדברת התורה בברור על המכות והיציאה בעצמה ללא קריעת ים סוף: כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ. וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.  'יד חזקה' נאמר בתורה רק במכות מצרים כמו שנאמר בסוף פרשת שמות: כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. ועוד "ואותנו הוציא משם" שזה לא שייך על קריעת ים סוף. אמנם הסברא נותנת שבשביעי של פסח זהו הזמן הנכון של סיפור קריעת ים סוף וכן נהגו בתפילות כמבואר בפוסקים. והטור סו"ס ס"ו הביא ירושלמי שמזכירים באמת ויציב (בכל יום) יציאת מצירם וקריעת ים סוף, עכ"ד הר"ב ליאון שיחי' ושפת"י.

 

וכמה תלמידי חכמים העירוני לדברי התוספתא הנודעים (פסחים פ"י הי"א), שם נאמר: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו. מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש". ונודעו ד' הגרי"ז בזה. וטענו שאם לימוד הלכות הפסח נחשב לחלק ממצוות הסיפור, ודאי שסיפור נס קריעת ים סוף גם הוא בכלל.

 

ואולם יש להשיב על כך בתרתי: א)- גם אם המספר נס קרי"ס מקיים מצוה בסיפורו, מ"מ הוא כהוספה לעיקר הסיפור ולא כחלק מחייב בו. ב) - שונים הם הלכות הפסח לסיפור ניסי קרי"ס. משום שהלכות הפסח נובעים מהצלת ישראל ביצי"מ ומכל הנאמר בפרשת בא, ועל כן העוסק בהם מקיים סיפור יצי"מ. אך א"נ שנס קרי"ס נחשב לנס מאוחר יותר, אי"ז שייך ללימוד הלכות פסח וענייניו.

בברכה,  שב"ג