שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

בס"ד

 

 

 

שלו' ושפע ברכה מאהבה

 

בדבר השאלה האם יש היתר לטבול בשיער ראסטות, אשיב בס"ד בקוצר אמרים, לא למעשה.

 

הנה כשרוב השער קשור, לדעת הגאונים הוי חציצה דאורייתא, עי' רמב"ם מקוואות פ"ב הט"ו, והרמב"ם שם פליג וס"ל דשער אינו נידון בפני עצמו, וכ"ד הרשב"א בעירובין ד' ב', וכן דעת המנ"ח מצוה קע"ה בדעת החינוך. והראב"ד שם פסק כהגאונים והכי קי"ל להלכה, ועי' ביאור הגר"א קצ"ח י"א דהערה מקור הדבר מהא דתקנת עזרא לחפוף, עי"ש. 

 

והנה הרמ"א (קצ''ח, ו') כתב ע"פ המרדכי דאותן שיש להן כמין קליעות שערות דבוקות זו בזו ונעשה בלילה ע"י שד ואיכא סכנה להסירם, לא חייצי. ואולם כת"ר בודאי מכיר הדעות בביאור הדבר, עי' פ"ת שם ובשו"ת כת"ס בדבריו ובמש"כ בשם התשובה מאהבה, ולפי"ז לכאו' אין מקום להתיר טבילה בראסטות.

 

ואולם מה שיש לדון בזה הוא מצד שמשמש ליופי, והרשב"א התיר בזאת אף בדאיכא ממשות, עי"ש בב"י סי' קצ"ח. ולכאו' נשים אלו עושות את הראסטות ליופי. ואף שנשותינו אינן מחשיבות כלל דבר זה ליופי, אך הלא תופעת הראסטות מקובלת בכל העולם ורבבות נשים בהודו והנשים האתיופיות ובני מדינות אפריקה, מחשיבות ראסטות לדבר יפה מאד, והתופעה פשתה גם ביתר הארצות, וא"כ זה גופא מחשיבתן לקבוצה גדולה וחשובה ולכאו' עי"כ אי"ז דבר הנחשב ליפה רק למיעוט.

 

ואולם אכתי ביטלנו עי"כ דין חפיפה וסירוק, שהרי לא ניתן לחפוף ולסרוק את שער הראש באופן זה. וגם א"נ שקליעת הראסטות נחשבים לנוי ויופי אצל נשים אלו, הרי במצב כזה א"א לחפוף ולסרוק כלל את השערות, והרי יתכן שתהיה חציצה בינות לראסטות, או בליכלוכים קטנים הנדבקים לראסטות וכל כיוצ"ב. 

סוף דבר איני כדאי להתיר טבילה בשער ראסטות.

 

בברכת התורה 

מנאי מוקירו כרום ערכו דוש"ת

 

שמואל ברוך גנוט

אלעד