שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
תורה מגינה ומצילה
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 08 ספטמבר 2020 07:44
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 663
שאלה
בתגובה למאמרו של הרב גנוט ,
1. להזכירו , את הפס' עומדות היו רגלינו וכו' אמר דוד המלך.
להזכירו ,דוד המלך היה לוחם (לוחם אמיתי עם אפוד ונשק ולא רק לוחם עם גמרא) אמיץ , גיבור ללא חת.הוא לחם בגלית, בפלישתים , בעמונים, ועוד ועוד . הוא היה איש מלחמה בכל רמח איבריו וכאמור בספר דברי הימים בגלל זה גם לא זכה לבנות את ביהמ"ק "כי דמים רבים שפכת". והפשט הוא שדוד המלך לא נלחם עם הגויים עם הגמרא , למרות שהיה צדיק גדול, אלא נלחם כדרך בני אדם בנשק ובתכסיסי מלחמה. כנ"ל גם יואב בן צרויה ואבנר בן נר. הדרשה הנ"ל של ריב"ל באה לומר שלימוד התורה נתן כח מוסרי ותוקף ללחימה הממשית של הלוחמים. בשום מקום לא כתוב שהלימוד בא במקום הלחימה. ועוד קדמו לדוד המלך אברהם אבינו שנלחם ב-5 מלכים ולא שמע על ההמצאה של שימוש בגמרא בשדה הקרב. יהושוע בן נון שנלחם בכל מלכי א"י וכן שאול המלך שנלחם רבות בפלישתים.
2. גם לשיטתו של הרב גנוט , האם תלמידי הישיבות החרדיות מקדישים את לימודם ותפילתם להצלחה של עם ישראל בשדה הקרב?
האם הם אומרים ולו פרק תהילים קטן ביום להצלחתם של חיילי צה"ל? (או שאסור לעשות כך כי אין לנו היום סנהדרין שיתקנו תקנה כזו..).
זהו המבחן האמיתי ! האם התורה היא למען הכלל או לטובתי הפרטית, להיות עילוי , להיות גדול הדור וכו' וכו' .
בתקופה קשה כמו שלנו כשחלק מעם ישראל רחוק מתורה ומצוות התורה לא יכולה להיות פרטית אלא רק למען הכלל.
חגי
תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א
לחגי היקר שלום
א. דוד המלך עסק בתורה ברוב שעותיו, כמובא בתחלת מסכת ברכות, עיין שם. הוא לא התאמן לצרכי המלחמה, אלא למד תורה ככל כוחו.
ב. חושבני שעצם הויכוח וציטוט הפסוקים אינו ממין הענין. הרי לומדי התורה נמצאים בישיבות מכח רבותיהם, מכח גדולי התורה. אנו, כתלמידים נאמנים של מרן הרב שך זצ"ל, שמענוהו צועק בקול גדול שאם יגזרו עלינו להתגייס לצבא ולעזוב את הישיבות והכוללים, ניאלץ לעזוב את הארץ. אם כן, אתה מלמד את הרב שך פסוקים על דוד המלך ויהושע בן נון?! הרי שנינו מבינים שאין דבר מצחיק מזה, להחכים את מרן החזוןאיש, הרב מבריסק, הרב שך, הרב אליישיב, הרב שטיינמן ורבי שמואל אוירבך, בפסוקים וציטטות. הלא כן??!
ג. הרי גם גדולי התורה של המחנה הדתל"י , החל מהרב קוק, הרבנות הראשית, הרב הרצוג, הרבאליהו, הרב שפירא, וכו', ועד לגדולי הרבנים הדתלי"ם של ימינו, תומכים בעוז שבני הישיבות ילמדו רק תורה ולא יתגייסו לצבא. אינני מדבר על הצעירים, אלא על הרבנים הישישים, שכולנו יודעים את שיעור קומתם, יראתם וטהרתם. אז מדוע אינך מצטט להרב הרצוג פסוקים על דוד המלך?!
ד. אין ספק שחובת ההשתדלות מחייבת אותנו להציב חיילים עם רובים, אך כמובא בגמרא ובקדמונים, היה זה באופן של 'אלף למטה אלף למטה'. על כל חייל בשדה הקרב, ישב יהודי ולמד תורה.
ה. כאשר חובת ההשתדלות תחייב כח חיילים נוסף, שיועילו לכח הלוחם, יקומו בני הישיבות ויצטרפו לצבא. אך בודאי שכח התורה מעניק כח
בחיילים, ולא רק 'כח מוסרי רעיוני'. הדברים כתובים במקומות רבים, ואכמ"ל.
ו. הרי מיניה וביה מוכח שלא כהבנתך. חז"ל אומרים, כמובא שם ברש"י, שאברהם נלחם לבדו, יחד עם אליעזר, וזהו, בחמשת המלכים. 2 אנשים, מול צבא של חמשת המלכים. אז אני שואל אותך: האם כוחו הפיזי ניצח, או כוחו הרוחני??!! האם החשמונאים ניצחו בכח פיזי, מול צבא הפאלנגות האדיר של יוון??!!
ז. כדאי לך לעיין בדברי האדר"ת, חותנו הראשון של הרב קוק, בספרו 'חשבונות של מצוה', (מכון ירושלים התשס"ח, בעריכתי בס"ד),
שכתב שבמלחמות המצוה של ישראל, לא מת אף אחד, אלא אם כן הוא חטא, עיין שם הוכחותיו ודבריו הקדושים. שום יהודי לא מת במלחמה!!!
אז אתה סבור שמלחמות ישראל היו מלחמות של כח פיזי מול כח פיזי??!! לא. התורה, ורק התורה, היא זאת ששמרה עלינו, ותשמור עלינו, גם בעתיד, בעזרת ה'. כאשר יהודים נרצחו בכל הדורות, לא היה זה בגלל העדר צבא, (שהרי היטלר, למשל, שמחק כמו גו'ק את צבאות העולם, היה מוחק מיד, מבחינת דרך הטבע, את הצבא הישראלי 'המהולל', שספג אבידות כה רבות מול חובבני החיזבאללה ו2000 מחייליו נהרגו מול צבאות ערב במלחמת תשל"ח. ואכן, הגיע הזמן להבין שצה"ל אינו הצבא הטוב בעולם. הוא רחוק מאד מאד מכך, בפרט בשיטת ה'סמוך' הישראלית והרמטכלי"ם העלובים שמגיעים בסוף לפוליטיקה ומתגלים כאנשים אפרוריים, לא פיקחים במיוחד ואגואיסטיים. תשאל את חבריך/חברי בהתיישבות מה דעתם על אהוד ברק, דן חלוץ ובוגי יעלון), אלא בגלל שחטאנו, אנחנו ואבותינו. רבנו ה'אור שמח' מדווינסק זצ"ל כתב, שנים לפני השואה, שאם ההשכלה ואי שמירת המצוות תמשיך להכות בעמנו, ו'ברלין תהיה במקום ירושלים', אזי תתרחש שואה. ראה בדבריו הנוראים בפרשת בחוקותי (כמדומני). הצבא שומר עלינו רק מבחינת ההשתדלות הטבעית הנחוצה, וזהו דבר חשוב מאד. אך התורה ולומדיה הם הם השומרים האמיתיים שלנו, של כולנו, גם של אלו שאינם מאמינים בכך.
ח. ראשית, אתה מוציא שם רע, בכך שאתה אומר שבני הישיבות אינם לומדים או מתפללים על חיילי צה"ל. זוהי עובדה לא נכונה. נכון שאנו לא מתפללים בצורה סדירה באופן ספיציפי על חיילי צה"ל, אך אנו כוללים אותם בכל תפילותינו על כל עם ישראל, כי חיילי צה"ל הם יהודים יקרים כמו כולנו, ובכל תפילה על עם ישראל, הם כלולים, כמובן.
ט. שנית,בכל פעם, אבל ממש בכל פעם, שישנו ארוע צהל"י, קטן כגדול, ובודאי בשעת מלחמה,כל בני הישיבות מעתירים בתפילה מיוחדת על חיילי צה"ל. אנו לא מזכירים במפורש את המילים 'חיילי צה"ל', בגלל שאנו לא רוצים להכניס את המושג 'צה"ל' לבתי המדרש שלנו, אך כולנו בוכים, מתפללים וזועקים לשמים, שישמור על חיילנו בשדות הקרב, ושכולם כאחד ישובו בשלום אל אבא ואמא, האחים והאחיות. בכל פעם שצה"ל נלחם, אזי בכל סוף סדר לימוד או תפילה, מתפללים לשלומם ולהצלתם.
י. ושלישית, למרות שאנו כן מתפללים במיוחד על חיילינו, הרי שלאמיתו של דבר לומדי התורה אינםצ ריכים להקדיש שום פרק תהילים מיוחד לכבוד הצבא. עצם לימוד התורה דומה לפצצת אטום חזקה ומגינה, שהיא מגינה על כולנו, גם אם לא מצמידים לזנב הפצצה את 'ההקדשה',שהפצצה נועדה להגן על חיילינו. כשלומד התורה, בישיבה ובכולל, בשיעור ובלימוד הדף היומי, יורה צרורות של קדושה ותורה- אזי היריות פוגעות באויבינו ומצילות את חיילינו, את תושבי בני ברק, טבריה, באר שבע, יש"ע, ירושלים, דימונה, ירוחם, נס ציונה, וכן, אפילו את בלייני תל אביב.
יא. אנו לא לומדים תורה בשביל 'חשבון הבנק' הרוחני הפרטי שלנו. אנו לומדים תורה, כי זהו רצון ה', כי כל אחד חייב בתלמוד תורה, כלשון הרמב"ם, וכי 'תלמוד תורה כנגד כולם', כלשון המשנה, שאתה ואני אומרים בכל בוקר. והתורה הזאת, גם אם ארשום עליה 'למוטב בלבד' וגם אם לא, עוזרת לכולנו.
יב. ועוד דבר חשוב: לא רק התורה של החרדים עוזרת לכולנו ולחיילי צה"ל. גם התורה שלך עוזרת ומסייעת לי ולך ולמשפחתך ולמשפחתי ולכל עם ישראל.... המיתוג של 'חרדי/דתל"י' אינו תקף למול פצצה אירנית או ירייה פלשתינאית. כאשר כל אחד מאיתנו לומד תורה, ולא משנה איזה כיפה יש לראשו, הקב"ה יתברך מגן ומציל אותו ואת כל עם ישראל בזכות לימודו. לכן חושבני שלפחות בנושא הזה, של הגנה על אלו שבאמת לומדים תורה כל היום, ומוסרים את נפשם, עם פרנסה דחוקה וחיי צער, על לימוד התורה, ראוי שנזכה לתמיכה מאסיבית מאחינו היקרים, שגם הם יודעים ש'תורה מגנא ומצלא' וש'רבנן לא צריכי נטירותייהו'. אלו שבאמת התורה היא משוש חייהם, אזי שילמדו, שיעמלו, שישמרו על כולנו, ואנו נתמוך בהם באהבה וברצון, בלי מכסות ובלי מאסרים או סנקציות.
בידידות ובאהבה
שמואל ברוך גנוט
אלעד