שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

שעון יד במקום שאין בו עירוב

שאלה

כבוד הרב גנוט שלום וברכה

רציתי לדעת האם מותר לצאת בשבת עם שעון יד למקום שאין בו עירוב כשר.

דיצה מרמת גן


תשובת הרב גנוט שליט"א

לשואלת הנכבדה רוב שלומים

א.כאשר שעון היד  הוא מזהב וכדומה, ברמה של תכשיט, שעונדים אותו גם כאשר השעון
אינו פועל-אזי ניתן לצאת בו לרשות הרבים, כמעט לפי כל דעות הפוסקים. וכל שכן
שניתן לצאת בו בשבת, כאשר הוא ענוד על היד, (ולא כשמחזיקים אותו ביד!!!)
ל'כרמלית', שהם מקומות החייבים בעירוב רק מדברי חכמינו ז"ל.

ב. כשמדובר בשעון יד רגיל, שאינו מוגדר כתכשיט, אזי ישנה מחלוקת בין הפוסקים
בזמנינו האם ניתן להחשיב את השעון יד ל'דרך מלבוש', כיון שהוא נמצא בקביעות על
היד, והרצועה לופפת את היד, ולא מסירים אותו בדרך כלל ימים או שבועות (חוץ מזמן
הרחצה  או הדחת הכלים, וכדומה), והאנשים כמעט ולא שמים לב שהשעון ענוד על היד.

והחולקים סוברים שאי אפשר להגדיר שעון יד כ'דרך מלבוש', מפני שאינו מלבוש אלא
חפץ המיועד לתשמיש, לצורך שימוש, כדי לדעת מהי השעה, והוא קשור לגוף מטעמי
נוחות בלבד.

ישנם רבים מבני התורה המחמירים שלא לטלטל על ידם שעון יד, כדעת האוסרים
וכהוראתו של רבי משה פיינשטין, שכתב כך (שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קי"א):
לכן אף בשעון כשמלבישו על בשרו ממש הוא לבישה שיש להתיר אף שעיקר הלבישה הוא
לתשמיש. אבל מ"מ אף שמטעם זה אין למחות באלו שנושאין אותו כשהוא לבוש על ידו
ממש, ראוי לכל בן תורה וירא שמים שלא ללובשו בשבת כדי שלא יבואו להקל בכל שעון
ושלא יבואו להקל בשעון זה להלבישו על הכתנת שהרבה לא ידעו להפריש וכן אני מצוה
לתלמידי.

אך רבים מקילים בדבר, ואכן, יש להם על מי לסמוך, כאשר רבנים נודעים כרבי שלמה
זלמן אוירבך (בס' שש"כ) [וגם בנו רבי שמואל אוירבך צידד להקל,( ראה אורחות שבת
ח"ג פרק כ"ח)] ועוד רבנים נוספים וחשובים, רואים להקל בדבר.

בברכה

הרב שמואל ברוך גנוט

אלעד