עמוד ראשי

פרטים

קטגוריה: תמיכה וסיוע

פורסם בשלישי, 01 ספטמבר 2020 10:56

נכתב על ידי Super User

כניסות: 14393

 לע"נ טליה בת עזריאל ת.נ.צ.ב.ה 

השבת מקור הברכה: חלק א | חלק ב

ושמרו בני ישראל את השבת: חלק א | חלק ב | חלק ג | חלק ד

*

 חדש: תוספת כתובה על מסכת כתובות, פותח פסח על מסכת פסחים

תרמו להקמת מקווה טהרה לע"נ שיר חג'אג' הי"ד

חדש: חוברת בנושא גיורים כהלכה

 חדש: זריחת החמה: הארות, ביאורים, הגיוני והגיגי מוסר על פרשיות השבוע ומועדי השנה - הרה"ג אברהם זרח שוגרמן שליט"א

  חדש: אסופת חידושי תורה על מסכתות נדרים ומכות

חדש: חוברת על מצוות ציצית 

חדש: עלון לב המועדים - שנת השמיטה

 חדש: "שירת יהודה" על התנ"ך

להורדת הסרטון

תכנית השלבים לשמירת שבת

כך תוכל/י להתחיל לשמור שבת

בשיטת עשה/י זאת בעצמך

למוטיבציה: קרא/י כאן .לאירוח לשבת באווירה דתית, לחץ/י כאן

שלב ראשון: הדלקת נרות שבת קודש .מטרה: להתחיל לחוש באוירה המיוחדת של יום השבת מה עושים בשעה הנקובה בלוח אם המשפחה מדליקה שתי נרות שבת לחצו כאן למידע נוסף     החלטתם להדליק נרות לכבוד שבת קודש? תוכלו להזמין ערכת נרות שבת שלחו אלינו אימייל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. עם הפרטים הבאים: שם,  כתובת, דואר אלקטרוני, טלפון, נוסח תפילה. ניתן להזמין רק ערכה אחת, ועבור עצמכם בלבד     ההזמנות נשלחות דרך דואר ישראל אם ההזמנה לא הגיעה תוך כחודש, אנא שלחו אלינו דואר אלקטרוני עם פרטיכם ניתן להזמין רק ערכה אחת, ועבור עצמכם בלבד       שלב שני: קידוש והבדלה מטרת הקידוש: לקדש את יום השבת, ולהזכיר לנו את מטרתו מטרת ההבדלה: להיפרד מהשבת ולהזכירה גם ביציאתה. איך עושים קידוש: לחצו כאן לנוסח הקידוש של ליל שבת לנוסח הקידוש של שבת בבוקר

לחצו כאן לקבלת מידע נוסף על סעודות השבת לחצו כאן לקבלת מידע נוסף על ההבדלה אתם מעוניינים לקבל על עצמכם קידוש והבדלה? תוכלו להזמין ערכת קידוש והבדלה כאן מלאו את הטופס הבא אתם מעוניינים לקבל על עצמכם קידוש והבדלה? תוכלו להזמין ערכת קידוש והבדלה כאן החלטתם לקבל על עצמכם את קדושת השבת? תוכלו להזמין ערכת קידוש והבדלה שלחו אלינו אימייל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. עם הפרטים הבאים: שם,  כתובת, דואר אלקטרוני, טלפון, נוסח תפילה. ניתן להזמין רק ערכה אחת, ועבור עצמכם בלבד     ההזמנות נשלחות דרך דואר ישראל אם ההזמנה לא הגיעה תוך כחודש, אנא שלחו אלינו דואר אלקטרוני עם פרטיכם ניתן להזמין רק ערכה אחת, ועבור עצמכם בלבד

שלב שלישי: תפילות השבת מה עושים מגיעים לבית הכנסת בערב שבת לתפילת קבלת שבת וערבית, בשבת בבוקר לתפילת שחרית ומוסף, ובשבת בצהרים או אחר הצהרים לתפילת מנחה. שעות התפילה מפורסמות בבתי הכנסת השונים .לחצו כאן לקבלת מידע נוסף על תפילות השבת לחצו כאן לקבלת מידע נוסף על בית הכנסת .לקבלת רשימת בתי הכנסת בארץ, לחץ כאן

שלב רביעי: רכישת ציוד מתאים מה עושים? ניגשים לחנות ורוכשים את הציוד הבסיסי הדרוש, שיקל עליכם לבצע את השינוי מה נרכוש? .לחצו לקבלת פירוט של רשימת עזרים שכדאי לדאוג להם לחצו כאן לקבלת הסבר על שעון שבת, ובשביל מה זה טוב. איפה קונים? כדאי להתאמץ לקנות בחנות או רשת שומרת שבת וכך לסייע כלכלית לעסקים אלו רשתות שומרות שבת שתוכלו לרכוש בהם את רוב הציוד המפורט רוזנפלד ששת שפע טוב סנטר, רח' יצחק נפחא 3 בני ברק 03-5788227 וכן בחנויות הטמבור וברשתות המזון. מזמינים התקנת שעון שבת דרך ארגון ברכת השבת ניתן להשיג גם: שעון שבת למזגן, ושעון שבת רגיל ולפלטה. הזמנה להתקנת שעון שבת באיזור המרכז: 052-7669375, 03-6163748  מידע על התקנת שעון שבת בשאר חלקי הארץ: 054-8412657

שלב חמישי: מתחילים לשמור מה עושים? פשוט מתחילים לשמור את כללי הלכות השבת - וכך גם אתם תוכלו להתחיל להנות מיום המנוחה והקדושה של העם היהודי עם הזמן אנו מתרגלים לחוקיו של בורא עולם, ולומדים להנות מהשקט והמנוחה, ולמלא את הזמן במזון רוחני לנשמה שלנו. איפה אפשר לקרוא עוד על כך? .למידע בסיסי על שמירת שבת, לחצו כאן .מידע מפורט יותר, נמצא כאן .להזמנת הדרכה אישית לעקרת הבית, לחצו כאן קיבלתם על עצמכם שמירת שבת קודש? מזל טוב! השבת היא מקור הברכה וזכות השבת תגן בעדכם בכל אשר תפנו תוכלו לשלוח שמות לקבלת ברכה של רב צדיק מגדולי ישראל למייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

שלב שישי: לימוד הלכות שבת .מחליטים ללמוד בלי נדר כל יום שתי הלכות מהלכות שבת, לפי סדר תמיד יש מה ללמוד ותמיד כדאי לרענן את הזכרון .ללימוד הלכות שבת, לחצו כאן

וזהו! רק שישה שלבים - וכבר גם אתם שומרי שבת כל אחד יכול!

לימוד סנגוריה על עם ישראל

פרטים

קטגוריה: ברכות, סגולות ובקשות

פורסם בשני, 03 אוגוסט 2020 19:29

נכתב על ידי Super User

כניסות: 995

לימוד סנגוריה מספר "כתר מלכות" לרבנו יוסף חיים בעל ה"בן איש חי" זיע"א

סגולה להמתקת הדינים וביטול הגזרות מעליך ועל בני ביתך

בעקבות המצב הקשה יש להגדיל סנגוריה על עם ישראל. לכן נא לאומרו כדי ללמד זכות על עם ישראל בזמנים אלו.
"במידה שאדם מודד מודדין אותו": למד סנגוריה על עם ישראל ובשמים ילמדו זכות עליך.

מצורפת תפילה אשר חיבר רבנו הבן איש חי זצ"ל.
כל הרגיל לאומרה בכל יום ומלמד סנגוריה על עם ישראל בכך מונע מהמקטרג את היכולת להזיק לו.

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה, בדחילו ורחימו ודחילו ליחדא שם יו"ד ק"א באותיות וא"ו ק"א ביחודא שלים בשם כל ישראל. הרני מוכן ומזומן בעזרת האל יתברך לקיים מצות עשה "בצדק תשפוט עמיתך" ומצות "ואהבת לרעך כמוך".

ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו, שתרחם על כל איש ואישה, קטן או גדול, יחיד או רבים מעמך ישראל אשר הם שרויים בצער. אנא ה' הצילם מצרתם ותברכם מברכותיך, והחזירם בתשובה שלימה, ותגאלינו גאולה שלימה למען שמך. לכן אמליץ זכות על ישראל בני בריתך.
"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" אנא מלך רחום וחנון, הנשמה לך וגוף פעלך חוסה על עמלך. ובכן יהמו נא רחמיך עלינו. לב טהור ברא לנו אלוקינו ורוח נכון חדש בקרבנו. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והבט משמים עדה תמה. עניה סוערה הומיה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן, הלא מצער היא, לגודל חסדך.

רומה על שמים לרחם העמוסים,מרחם באחדותך.למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו.לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד. למה יאמרו הגויים איה אלקיהם. וראה כי עמך הגוי הגדול הזה זרע אהובך אברהם יצחק וישראל עבדיך בניך בני בחונך, ובגלותם ודלותם ושפלותם ולחצם ודוחקם זה כמה מאות שנים קוראים בשמך ה' ומאמינים בך ובתורתך וכמה אלפים מסרו עצמן להריגה ולשרפה על קדושת שמך יתברך. וכמה אלפים מסרו עצמן להריגה ולשרפה על קדושת שמך יתברך.

וכמה עניים ואביונים יש בישראל שעוסקים בתורה בכל יום תמיד. וכמה יתומים ואלמנות יש בישראל שעוסקים בתורה ובמצוות בכל יום תמיד. וכמה נערים וקטנים יש בישראל שהם עוסקים בתורה בהבל שאין בו חטא. יהושע בן גמלא תיקן שיכניס אדם את בנו לתלמוד תורה כבן שש כבן שבע, ועתה יש כמה זריזין בישראל שמכניסין את בניהם לתלמוד תורה קודם זמן זה. וכמה זקנים וזקנות יש בישראל שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וחומדין ומתאווין ומצפין לישועת ה' בכל יום. וכמה פיסחים וכמה סומין יש בישראל שהם באים לבית הכסת להתפלל ולשמוע דברי תורה. יש בישראל שהם לומדים תורה בהצנע. וכמה אנשים ונשים יש בישראל אשר עושים כדברי החכם המחמיר בהלכות, ואף על פי שיש להם הפסד ממון בדבר, ובפרט בהלכות חג המצות כמה וכמה חומרות עושים ונותנים ומפזרים ממון על זה. בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים, ועוד כמה וכמה חומרות קבלו עליהן בהלכות נדה.

וכמה עניים יש בישראל שהם מכבדים השבתות וימים טובים, ואף על פי שהם בדוחק ובצער. וכמה בעלי צדקות וגומלי חסדים יש בישראל. וכמה אוהבי שלום ורודפים אחר המצוות יש בישראל. וכמה שפלים יש בישראל. וכמה סובלי חלאים וסובלי יסורין וסובלי עניות יש בישראל והם מקווים ומצפים לישועתך ה'. וכמה שמחים במצוות יש בישראל. ובפרט במצות המילה שמלין את בניהם לשמונת ימים ברצון טוב בלב שלם ובנפש חפצה. ומכניסים אותם בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום בשמחה ובחיבה.

אלקינו ואלקי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הדרש לנו. שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחילה. כונן בית מקדשך על מכונו. הראנו בבנינו. שמחנו בתיקונו והשב שכינתך לתוכו. והשב כהנים לעבודתם ולויים לדוכנם לשירם ולזימרם. והשב ישראל לנוויהם. ומלאה הארץ דעה את ה' ליראה את שמך הגדול הגבור והנורא, אמן כן יהי רצון:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי.

אבינו שבשמים זכנו לנו ולכל כלל ישראל להתמיד באמירת סנגוריה זאת יום יום ולהפיצה.

ניתן להשיג בטלפון 052-3939551* טעון גניזה

ניצלו בזכות שמירת שבת

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בחמישי, 12 אוקטובר 2023 06:14

נכתב על ידי Super User

כניסות: 578

דברי חיזוק ואמונה מאת הרב זמיר כהן שליט"א על ההצלה בזכותה של השבת

 

 

סיפורה של נטלי עשור

אני פתאום שומעת ורואה צרורות של ירי, שורה של מחבלים... פחד אימים. ואני מרימה את העיניים לבורא עולם, ואני אומרת, זה אני, הילדים שלי ובורא עולם. ואני מבטיחה ומקבלת את עצמי שהשבת שלי תהיה שבת קדושה. ובאותה שניה שקיבלתי על עצמי, הם פשוט פסחו על הבית שלי. אין לי הסבר אחר!

סיפורו של דוד

היינו אמורים לצאת למסיבה חמישה חברים.
אני שומר שבת.
היינו אמורים לעלות עם אוטו מאילת.
בסוף זה יצא לשבת, ובגלל שבת לא יצאתי, וברוך ה' ניצלתי.
החברים שנסעו שלושתם נרצחו, ובחורה אחת שהיתה איתם חזרה בחיים ברוך ה'.
"כי אשמרה שבת א-ל ישמרני"
חברים, תשמרו את השבת!
שבת זו לא מצוה - זה אות בינינו לבין הבורא - זה מעבר למצוה!!!

סיפורה של הילה:

"היה לבת שלי נס גדול, הקב"ה שמר עליה, והכל בזכות השבת", שיראל אגמון מספרת את הדברים בקול חנוק מדמעות. "בתי הילה הייתה אמורה להיות במסיבה בקיבוץ רעים, בה התרחש בשבת הטבח הקטלני. אני עצמי מתגוררת באזור הצפון, אך הילה היא חיילת משוחררת שעובדת באילת. מסתבר שבשבועות האחרונים היה שם פרסום ענק על המסיבה ברעים, וחברים רבים שלה מהעבודה החליטו להצטרף. גם הילה נסעה למסיבה שהתחילה כבר ביום חמישי. היא הגיעה עם עוד כמה חברים והייתה שם עד יום שישי בצהריים, אז היא הודיעה לחברים שהיא עוזבת הכל וחוזרת לאילת".

קולה של שיראל נשנק וקשה לה להמשיך בשיחה. "הילה עזבה את המסיבה כי היא רצתה לשמור שבת. זו החלטה שהיא קיבלה על עצמה לפני בערך שבועיים, כשהשתתפנו שתינו בשבת של חיזוק בירושלים. אני זו שהמרצתי אותה להצטרף לאותה שבת. במשך השנים האחרונות אני מתחזקת ומתקרבת ליהדות, ושכנעתי אותה שיהיה לנו נחמד ביחד. הילה הצטרפה אליי וגם נכנסה לחלק מההרצאות שאחת מהן הייתה הרצאתו של הרב שניר גואטה. הרב שניר דיבר על כך שכדאי שכל אחד ייקח על עצמו חיזוק במשהו קטן, אפילו לתקופה קצרה. הדברים נכנסו לליבה של הילה, וכשיצאנו משם היא הודיעה לי שהיא מקבלת על עצמה לשמור שבת במשך החודש הקרוב".

שיראל מדגישה כי לכאורה לא הייתה שום סיבה שהילה תעזוב את המסיבה, אבל ביום שישי, כבר בשעות הבוקר, היא צירפה אליה לרכב את חבריה ויחד הם חזרו לאילת. "השבת שמרה לא רק על הילה, אלא גם על החברים שלה", היא מתרגשת.

ויש גם פרט נוסף מפעים בכל הסיפור הזה: "במוצאי שבת התקשר להילה ידיד שלה ושאל אותה בפחד גדול מה שלומה. הסתבר שהוא חלם עליה בליל שבת וראה אותה במסיבה ולאחר מכן במצב הכי גרוע שיכול להיות. במשך כל השבת הוא חרד מכך שהולך לקרות לה משהו נורא, וכל זה בזמן שהוא בכלל לא ידע על כך שהיא הייתה אמורה להיות במסיבה. אין שום הסבר אחר לכך שנעשה לה נס עצום בזכות השבת. הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים והוא שמר עליה מכל רע".

שוחחת עם הילה אחרי המסיבה?

 "בוודאי ששוחחנו, אבל לא נפגשנו, למרות שהדבר שאני הכי רוצה בעולם הוא לחבק אותה.  להילה קשה לדבר. חברים רבים שלה נרצחו או נפצעו במסיבה, והיא בעצמה לא מעכלת את מה שקרה, היא המומה לגמרי, אך מרגישה שיש פה השגחה ענקית של בורא עולם. כעת אני מקווה שהיא תמשיך בשמירת השבת, מתוך הבנה ברורה שהשבת שומרת עלינו ומצילה את חיינו".

 

 

 

סיפורה של משי

משי מספרת:
לפני חודש בערך היינו בסמינר בירושלים שדיבר על שמירת השבת וכמה שזה חשוב.
החלטנו לקחת על עצמנו שמירת שבת, נטו בגלל שרצינו לשמור את השבת, וכך השבת שמרה עלינו.
דווקא בגלל ההתעקשות הזו ניצלנו.

 

 

 

סיפורו של שמעון

 

בן דוד שלי שמעון "ירד מהדרך" ועזב את הבית בגיל ממש צעיר. בשישי האחרון פגשתי אותו במחניודה שאלתי אותו איפה הוא בחג והוא אמר לי שחברים שלו נוסעים לאיזו מסיבה אבל הוא החליט להישאר בדירה. בזמנו לא הבנתי למה הוא לא נסע איתם אבל סבבה.

 

שלושה חברים של שמעון ירדו לפסטיבל נובה בעוטף עזה. אף אחד מהם לא חזר. על שני לוק כולכם שמעתם... הידיעה המחרידה נחתה על שמעון דרך הסרטונים המזעזעים שהופצו ברשת...

 

שני החברים הנוספים נעלמו כלא היו. לא זמינים בטלפון ובוואטסאפ ולא מופיעים באף תמונת אימה, סרטון או רשימת נרצחים וחטופים... רק אחרי יומיים מצאו את גופתו של אחד מהם. שמעון הצטרך להתמודד עם העובדה שחברו הכי טוב נרצח בדם קר ובאכזריות שהקשתה על זיהוי הגופה.

 

אז התקשרתי אליו לעודד ולנחם אותו קצת... ואז הוא מספר לי שמי שהצילה אותו זו השבת...

 

בדיוק שבוע לפני הטבח שמעון עשה תאונה עם הרכב שלו. הוא חשב וניסה להבין למה זה קרה לו והגיע למסקנה שזה סימן משמיים. הוא החליט שלא ליסוע בשבת יותר... כשהחברים ניסו לשכנע אותו להגיע איתם למסיבה הוא נשאר איתן בהחלטה שלו שהוא לא נוסע בשבת. יותר מששמר שמעון על השבת השבת שמרה עליו.

 

"לקראת שבת לכו ונלכה - כי היא מקור הברכה"

 

למבצע "שבת ברזל" לחצו כאן

 

ההצלה המופלאה בזכות הקבלה:
 

בזכות ג'ריקן דלק:
 

סיפורן של שלום והגר:
מספר אבי בן ישראל, ארגון "ושמרו":

שרון, בעלה ושלושת ילדיה ישבו בקיבוץ בארי בממ"ד כשהמחבלים מרססים מבחוץ. שלחה הודעה לחברתה:
הגר, תתפללי עלי, תקראי עלי תהילים!
תתפללי לאלקים שנצא מהתופת הזו! אני קוראת בשבילך 10 פרקי תהילים.
בהמשך, שלחה שרון להגר הודעה: אנא, תדליקי בשבילי נר!
אמרה לה, שבת, אני לא מדליקה אש.
שרון נשבעה באותו רגע שאם היא יוצאת מהתופת, היא מבטיחה לשמור שבת.
ואמנם היא וכל משפחתה ניצלו ללא פגע!!
הם ניצלו! ושרון הגיעה אל ארגון "בשמרו" כדי לקבל ציוד לשמירת שבת.


ארגון "ושמרו" מחלק ציוד לשמירת שבת. השבת: להצלת עם ישראל.
לקבלת ציוד ולתרומת ציוד: התקשרו למספר: 03-6956066

 

סיפורה של ליז:

"שלום לכולן.

קוראים לי ליז, אני חיילת באוגדת עזה ורציתי לספר לכן את הסיפור שלי.

לפני חודשיים החלטתי שאני מקבלת על עצמי לזרוק לפח את כל המכנסיים הקצרים שלי, את כל החולצות הקצרות שהיו לי והייתה לי מחשבה חזקה גם כן להתחיל לשמור שבת, אבל ניסיתי כמה זמן ולא הצלחתי.

לאט לאט התחלתי להתלבש קצת יותר צנוע ולאחר מכן גם הצלחתי לשמור את השבת כמו שהיא.

 

וכפי שאמרתי אני חיילת באוגדת עזה, ליד המקום שהיתה בו המסיבה. 

אמי מאד רצתה שאהיה בסוכות בבית, אז בראש השנה נשארתי בבסיס, כדי שזה יתאפשר. באותה שבת המדוברת שלמרבה הצער בטח כולכן שמעתן עליה חדרו המחבלים לבסיס שלי, איפה שכל החברים שלי...

50 מהחברים שלי נרצחו בדם קר, 10 מחברי נלקחו לשבי בעזה. אני מכירה את כל הבנות ואת כל הנרצחים, אני יושבת ובוכה עד היום.

 

כשהבנתי מה עברו החברים שלי, הבנתי שבזכות שקיבלתי על עצמי קבלות לשנה החדשה לשפר את הלבוש שלי, ללבוש יותר חצאיות ארוכות, לשים חולצה ולא גופיה והתחלתי לשמור את השבת, אין לי ספק שה' שמר עלי, שה' הקדים לי תרופה למכה!

 

אני רוצה שבאמת תלמדו מזה שברגע שאנחנו שומרים את השבת, השבת שומרת עלינו! וזה מה שהסקתי מהמקרה הנוראי שקרה לי. אני רוצה להודות לה', תודה לבורא עולם ששמר עלי והציל אותי בזכות הצניעות ובזכות השבת!"

(סופר ע"י בעלת המעשה)

 

◇ הבטחתי לפרסם ואני מתרגשת לקיים. 

אחי נמצא תורם מתאים למח עצם (סיכוי של אחד למיליון!). 

התרומה הייתה בהרדמה מלאה ולקח לו זמן להתעורר מעבר למה שהרופאה אמרה. התחלנו קצת להלחץ, אמרתי לעצמי אני אשמע קו הישועות ובעז"ה אפרסם את הישועה. כעבור 2 דקות נפתחה הדלת ואחי יצא כשהוא ערני וב"ה הכל עבר בהצלחה! תודה לה' ולכם על הקו המדהים!! 

 

 

סיפור מצמרר

 

 

באחת המשפחות בעוטף עזה, אחד מבני הזוג חזר בתשובה והשני לא, ויש להם כמה ילדים. הם החליטו להישאר לגור בישוב החילוני, אבל מכיוון שהיה קשה להם לשמור שת את השבת, הם היו נמצאים בשבתות במקומות אחרים. 

 

בשמחת תורה, האישה היתה ערב לידה, והם החליטו להישאר בישוב. הם גם הזמינו אליהם אורחים לחג. 

 

ואז הגיעו הרוצחים אל הישוב שלהם ופצחו במסע ההרג הנתעב - אבל דילגו על הבית שלהם. 

 

מאוחר יותר, כשבדקו ברישומים של הרוצחים, מצאו פירוט מדוקדק על כל התושבים, ועל ביתה של המשפחה הזו היה כתוב "לדלג. הם לא נמצאים בשבת", היות ובכל שבת הם היו נוסעים מהישוב. 

 

*** כמה ששומרים על השבת - השבת שומרת עלינו ***

 

החלום המפעים

 

סיפור הצלה נדיר, ושאלה הלכתית בצידו, הגיעה למרן פוסק הדור הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אשר בימים אלה של ימי המלחמה, שולחנו מוצף ללא הרף בשאלות קשות ומורכבות, נדירות וחריגות, הזקוקות להכרעה מיידית של הרב, הסיפור המיוחד הובא בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל 'בית דוד' בחולון:

היהודי, תושב אחד היישובים בעוטף עזה, חזר בתשובה לפני כמה שנים, והיה מקורב למורו ורבו זצ"ל שהיה אחד מצדיקי הדור [שם היהודי ושם רבו לא נחשפו לרבים מכמה סיבות, אך הוצגו לפני עמוד ההוראה ע"י בעל המעשה], רבו עודד אותו להמשיך לגור באותו יישוב ולא לעבור דירה.

והנה, בליל שמחת תורה שחל בשבת, הוא רואה בחלומו את רבו שמגיע ומצווה עליו: "תקח הרגע את אשתך ואת ילדיך, ותעזוב את המקום, זה מקום סכנה". היהודי הנ"ל מספר לפוסק הדור, כי הוא אינו אדם שנבהל מחלומות, ובפרט כשזה כרוך בנסיעה בשבת, לא עלה על דעתו להישמע לחלום, ולכן התהפך לצד השני ונרדם שוב.

אך הנה שוב הגיע אליו רבו בחלום, והחל פשוט לחנוק אותו, בעודו צועק עליו "תעזוב הרגע את המקום, זה מקום סכנה". הוא התעורר משנתו שטוף זעה, וחש על  צווארו את החנק, לקח לו כמה זמן להתאושש, ומיד העיר את אשתו וסיפר לה את אשר אירע, יחד החליטו כי אמנם מדובר בחילול שבת, אך הם מרגישים שזהו חלום אמת, ולכן העירו את ילדיהם, נכנסו לרכב וברחו מהיישוב.

ואכן תוך כדי השבת, ובפרט לאחר שמחת תורה, נודע להם על הטבח הנורא שאירע בדרום ובפרט ביישוב בו גרים, כאשר הם ניצלו באופן נדיר ורבים משכניהם נרצחו או נשבו רח"ל. התברר שרבו שכל השנים אמר לו לגור שם ולא לעזוב, שמר עליו מלמעלה גם בזמן סכנה, והחלום היה אמת, והנסיעה הזו הצילה את חייו.

כעת בא אותו יהודי למרן הגר"י זילברשטיין, ושאלתו בפיו, האם אכן נהג כדין שחילל שבת על סמך חלום שהוא הרגיש שזה חלום אמת, או שמא אסור היה לו לנהוג כן.

פוסק הדור מאריך בסוגיא זו, ראשית הוא מציין כי החיד"א בספרו 'שם הגדולים' (מערכת גדולים, אות א, סימן קצט) מספר סיפור דומה, כאשר אביו של הרא"ש נגלה לאלמנתו בליל שבת והורה לה לברוח כי מחר יהרגו את כל היהודים במקום ההוא, וכך עשתה ואכן חייה ניצלו, אך שם מדובר שניגלה אליה בהקיץ ולא בחלום וגם לא חיללה שבת באיסורי תורה ממש, ויתכן שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ולא יהיה מותר לחלל שבת על סמך חלום.

לאחר מכן האריך מרן הרב זילברשטיין האם לפי דעת תורה צריכים להתייחס לכל חלום, והאם יש ממשות בחלום, וציין כי יש בכך סוגיות סותרות מכמה מקומות בש"ס, והביא מדברי המפרשים שישנם כמה סימנים לדעת האם החלום שהוא חולם הוא חלום אמת או שזהו סתם בלבול הדעת, כאשר חלק מהסימנים הם אם החלום נוגע אליו עצמו והוא מפחד וחושש מזה, וכמו כן שהוא חלום בלי גוזמאות אלא דברים שיתכן במציאות, וכאשר מתעורר מרגיש התפעלות מהחלום.

בסוף הדברים מכריע פוסק הדור כי לפי כל הסימנים שנתנו לנו רבותינו, החלום היה חלום אמת, ולכן מדין ספק פיקוח נפש, היה חייב לקום ולברוח גם בשבת, וטוב עשה שנסע בשבת למקום מבטחים.

דבר החלום והשאלה ההלכתית בצידה מסעירה בימים אלה את הציבור החרדי, כאשר נס ההצלה הזה מצטרף לניסי הצלה רבים ומיוחדים שהיו למאות ואלפים, איש איש וסיפורו, אך דומה שסיפור חריג זה בהחלט נדיר באופיו, ובשאלה ההלכתית המתלווה אליו.

 

תפילה להצלחת עם ישראל - הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 08 אוקטובר 2023 20:45

נכתב על ידי Super User

כניסות: 119

מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף עם תפלה לאומרה בעת "פתיחת ההיכל" בכל יום, מיד לאחר תפלת החזרה, קודם אמירת חצי קדיש, עם אמירת "אבינו מלכנו", יחד עם שלושה פרקי תהלים: קכא, קל. קמב.

תפלה להצלחת עם ישראל

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלהי אבותינו, שתתמלא ברחמים עלינו ועל כל עמך ישראל ותצילנו ותושיענו מיד כל אויבנו  ושונאינו, ומכף כל מבקשי רעתינו, הפר עצתם וקלקל מחשבותם, ולא תעשינה ידיהם תושיה, וכמו שנאמר עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל. ונאמר, ה' הפר עצת גויים וקלקל מחשבותם, ויהי רצון שחרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה.

אנא ה' יהמו נא רחמיך עלינו ועל כל עמך ישראל, עמוד נא מכסא הדין ושב על כסא רחמים, ותכנס לנו לפני ולפנים משורת הדין, ותבטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות, ותגזור עלינו גזרות טובות, ישועות ונחמות, למען רחמיך, ותקרע רוע גזר דינינו ויקראו לפניך זכויותיו.

"קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך"

אנא ה' שמור והגן על עבדיך צאן מרעיתך, הנמצאים בשבייה בעזה, הגן על חיילי הצבא וכוחות הבטחון, הצילם מפח יקוש, לא תאונה אליהם רעה, ונגע לא יקרב באהליהם, ותצילם מכל מיני פורעניות ותאונות המתרגשות לבוא בעולם, ושלח נא רפואה שלימה לכל חולי עמך, לכל הפצועים, ושמע נא את קול תחינתינו, כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שומע תפלה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, אמן ואמן.

פרק קכ"א

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי: ב עֶזְרִי מֵעִם יְ־הוָ־ה עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: ג אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שׁמְרֶךָ: ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה יְ־הוָ־ה שׁמְרֶךָ יְ־הוָ־ה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ: ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ז יְ־הוָ־ה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל־רָע יִשְׁמר אֶת־נַפְשֶׁךָ: ח יְ־הוָ־ה יִשְׁמָר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: 

פרק ק"ל

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְ־הוָ־ה: ב אֲדנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: ג אִם־עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדנָי מִי יַעֲמד: ד כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: ה קִוִּיתִי יְ־הוָ־ה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: ו נַפְשִׁי לַאדנָי מִשּׁמְרִים לַבּקֶר שׁמְרִים לַבּקֶר: ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְ־הוָ־ה כִּי־עִם־יְ־הוָ־ה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכּל עֲוֹנוֹתָיו: 

פרק קמ"ב

א מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה: ב קוֹלִי אֶל־יְ־הוָ־ה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְ־הוָ־ה אֶתְחַנָּן: ג אֶשְׁפּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד: ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּארַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי: ה הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי: ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְ־הוָ־ה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִּי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים: ז הַקְשִׁיבָה אֶל־רִנָּתִי כִּי־ דַלּוֹתִי מְאד הַצִּילֵנִי מֵרדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמל עָלָי: 

הלכות והליכות לחנוכה - הרב ש.ב. גנוט

פרטים

קטגוריה: חנוכה

פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:11

נכתב על ידי Super User

כניסות: 596

 הלכות והליכות לחנוכה - הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א

חשיבות מצות הדלקת נרות חנוכה.

א.               "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד. וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו"[א].

ב.                אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשאול על הפתחים או למכור כסותו כדי שתשיג ידו לקנות נרות חנוכה ולהדליקם[ב].

ג.                 אמרו חז"ל[ג]: הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור". ופירש רש"י כי 'נר מצוה' היינו נרות שבת ונרות חנוכה.

החייבים בהדלקת הנרות.

א.               מנהג בני אשכנז שכל אחד ואחד מבני הבית [מלבד אשת בעה"ב ובנותיו] מדליק ביום הראשון נר אחד ומוסיף והולך כל יום נר נוסף עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.מנהג בני ספרד שבעה"ב בלבד מדליק ביום הראשון נר אחד ומוסיף והולך כנ"ל. אך כל שאר בני הבית אינם מדליקים ויוצאים ידי חובתם בהדלקתו[ד].

ב.                מעיקר הדין גם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה[ה], ואפילו יכולה אשה להוציא אחרים ידי חובה אם תדליק[ו]. לכן, אם אין מדליקים בביתה, כגון אשה שאין לה בעל או שאין בעלה בעיר, חייבת היא להדליק בברכה [אך לא תתן לקטן שידליק בשבילה].

ג.                 מחנכים את הקטנים שהגיעו לגיל חינוך שידליקו נרות חנוכה[ז]. ומעיקר הדין די להם שידליקו נר אחד בלבד[ח]. אך מ"מ המנהג [אם אפשר] לחנכם בהדלקת כל הנרות כגדולים[ט].

ד.                קטן שנעשה בר-מצוה בחנוכה יכול להוציא אחרים גדולים ידי חובה החל מיום היותו גדול. וביום זה יכול הוא להוציאם רק אם הוא מהמדליקים בצאת הכוכבים ולא קודם לכן[י].

מקום ההדלקה.

א.               מצות נר חנוכה להניחם על פתח ביתו מבחוץ במקום שיראה לעוברים ושבים ברשות הרבים משום פרסומי ניסא. בזמן הגמרא היו מדליקים כל אחד ואחד בפתח חצרו, ומי שאין לו חצר היה מדליק בפתח הבית, ובזמן הסכנה אפשר להדליק בבית על השולחן ודי בזה[יא].

בזמן הזה נחלקו גדולי הפוסקים אם יש להדליק בפתח החצר או בפתח חדר המדרגות או בחלון הפונה לרה"ר. ומכיון שרבו המקרים, וכל מקרה לגופו, וכן רבו הדעות בכל מקרה ומקרה, וקצרה היריעה מלהכילם, ישאל כל אחד ואחד את רבו כיצד יש לו לנהוג.

ב.                אין להניח הנרות באופן שיהיו גבוהים מרה"ר יותר מעשרים אמה [להחזו"א-11.52 מ'. להגר"ח נאה-9.6 מ'.][יב]. ומי שדר בקומה גבוהה ומול חלונות דירתו ישנם בתים גבוהים נוספים שיכולים לראות את נרות החנוכה מבעד לחלונו, יכול להקל ולהדליק ליד החלון[יג].

ג.                 יניח הנרות גבוהים מן הארץ שלשה טפחים [להחזו"א-28.8 ס"מ. להגר"ח נאה-24 ס"מ][יד]. ובדיעבד אף אם הניח הנרות נמוך מזה יצא ידי חובה[טו].

ד.                מצוה להניח הנרות בגובה הנמוך מעשרה טפחים מן הארץ [להחזו"א-96 ס"מ. להגר"ח נאה-80 ס"מ]. ואם הניחם גבוה יותר יצא[טז].

ה.               המדליק ליד הפתח, מצוה להניח הנרות בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהיה המזוזה בימין ונרות החנוכה משמאל ויהיה מוקף במצוות. אם אין בפתח מזוזה מסיבה כלשהי, ידליק בימין הפתח[יז].

ו.                 יש להדליק הנרות במקום שמור שאין חשש שתכבם הרוח או כל סיבה אחרת[יח]. ואם הדליק במקום שיש שם רוח וכבו הנרות, צריך לחזור ולהדליק בלי ברכה[יט]. ואם הדליק במקום שמור ובכ"ז כבו הנרות, או שבא לתקן את הפתילות וכבו, מעיקר הדין אי"צ לשוב ולהדליק, אך ראוי להחמיר ולהדליק שנית בלי ברכה[כ].

ז.                 בשו"ע נפסק[כא] שבית שיש לו שני פתחים בשני כיוונים שונים צריך להדליק נרות בשני הפתחים - מפני החשד. אך בזמן הזה הורו פוסקי זמננו שמכיון שאין כולם מדליקים במקום מסויים ובזמן מסויים ורבו בזה המנהגים, א"כ אין יותר את החשש של "חשד", ודי לו שידליק במקום אחד[כב].

ח.               המדליק לפני חלון מחוספס שאינו שקוף, אע"פ שאין נראין הנרות במניינם המדוייק לעוברים ושבים ברה"ר, מ"מ יצא ידי חובה[כג].

זמן ההדלקה.

א.               בשו"ע[כד] כתב שזמן הדלקת הנרות הוא "עם סוף השקיעה". ובמשנ"ב ובביאור הלכה שם כתב שזמן זה הינו 'צאת הכוכבים'. ויש מהראשונים שכתבו שזמן ההדלקה הוא בתחילת השקיעה[כה]. והגר"א נהג בשקיעה, ויש מגדולי הוראה שכתבו לאחר בכעשר דקות[כו]. מרן החזו"א זצוק"ל נהג להדליק כעשרים דקות אחרי השקיעה[כז]. מרן הגרי"ז סולווייצ'יק (הרב מבריסק) זצוק"ל נהג להדליק בדיוק עם שקיעת החמה[כח].

ב.               הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים, צריכים להתפלל מעריב בזמנה ולאמ"כ להדליק מיד ללא שהות[כט]. ומי שיש לו מנין קבוע לתפילת מעריב מאוחר יותר, יכול להדליק מיד עם צאת הכוכבים ולהתפלל מעריב בזמנו הקבוע[ל].

ג.                 המדליק נרות בשקיעת החמה, צריך שיתן די שמן כדי שיהיו הנרות דולקים לפחות עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים[לא]. אם טעה ולא נתן מספיק שמן כשיעור זה, יחזור וידליק בלי ברכה[לב].

ד.               מי שלא יהיה לו פנאי להדליק בזמן, יכול להדליק קודם הזמן מ'פלג המנחה'[לג]. וצריך להקפיד כנ"ל באות ג'. ולכתחילה יתפלל תפילת מנחה לפני שידליק [כמו בערב שבת]. אם הדליק לפני פלג המנחה לא יצא ידי חובה, ויכבה הנרות ויחזור וידליקם בברכה[לד].

ה.               עדיף שיעשה שליח שידליק בזמן עבורו ממה שידליק הוא בפלג המנחה[לה].

ו.                 יש אומרים שעדיף שידליק בעצמו מאוחר ממה שידליק בזמן ע"י שליח[לו]. ויש חולקים וסוברים שעדיף שידליק בזמן ע"י שליח ולא ימתין להדליק בעצמו מאוחר.

ז.                שיעור זמן בעירת הנות צריך שיהיה 'עד שתכלה הרגל מן השוק' והוא בערך חצי שעה אחר צאת הכוכבים[לז]. וכבר הורו גדולי ההוראה בדורנו כי המהדרין מדליקים עד שעה שאין יותר תנועת עוברים ושבים ברחוב, כל מקום לפי מה שהוא[לח].

ח.               מי שלא הדליק בזמן יכול להדליק עד שיעור שתכלה רגל מן השוק [דהיינו עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים], וצריך שיתן שמן כשיעור בעירה של חצי שעה[לט].

ט.               מי שלא הדליק אף בזמן זה יכול להדליק כל הלילה עד שיעלה 'עמוד השחר'[מ]. אבל אם בני הבית כבר ישנים אין לו לברך[מא], ויש אומרים שאעפ"כ יכול לברך[מב], וכן דעת מרן הגר"ש וואזנר[מג]. ואם בא לביתו סמוך לעלות השחר, מן הראוי שיעיר את בני ביתו כדי שיוכל להדליק בברכה[מד]. ואם עבר הלילה וכבר עלה עמוד השחר הפסיד את מצות ההדלקה של אותו יום, ובשאר הימים ידליק נרות כשאר בני אדם[מה].

י.                 בעל השב לביתו בשעה מאוחרת, עדיף שידליק הוא כשיבא ולא יצוה לאשתו שתדליק עבורו[מו].

יא.            אם האשה חוזרת מאוחר לביתה, ימתין לה הבעל עד שתבוא ואז ידליק. וידוע המעשה עם ר' נחומק'ה רבו של ה"חפץ חיים" זצוק"ל שאיחר להדליק נרות עד ששבה אשתו משום שלום בית[מז].

יב.             נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים [והיינו חצי שעה][מח]. ונמנעות ממלאכות כתפירה וטויה וכדו', ואינן צריכות להימנע ממלאכות המטבח כבישול ואפיה והדחת כלים[מט]. ולגבי שטיפת רצפות מן הראוי להחמיר[נ]. ויש חולקים הסוברים שאסור לעשות כל מלאכה ה'מתמשכת' כגון אפיה ובישול[נא].

אכילה, מלאכה ולימוד לפני ההדלקה.

א.              משהגיע זמן הדלקת הנרות אסור לעשות מלאכה [ה'מתמשכת'] או ללכת לישון [אם אין מי שיעירו] או לאכול סעודה [כלומר, פת יותר מכביצה]. אבל 'טעימה' [כלומר, פת פחות מכביצה או פירות ואפילו הרבה] מותרת. ויש להחמיר כן חצי שעה קודם זמן ההדלקה[נב].

ב.               הנמצא בעיר אחרת והוא בדרך להדליק בביתו אסור לו לאכול קודם ההדלקה, אע"פ שממילא אינו מדליק עכשיו כשהוא בדרך[נג].

ג.                אשה הממתינה לבעלה שישוב לביתו וידליק מותרת לאכול[נד].

הכנת הנרות וסדר ההדלקה והברכות.

א.               נאמרו ג' דעות איך יסדר הנרות להדלקתם:

א. דעת השו"ע והרמ"א[נה] - בלילה הראשון ידליק את הנר הימני שבחנוכיה, ובלילה השני מוסיף ומדליק גם את הסמוך לו משמאל, ומתחיל להדליק מהשמאלי ופונה לימני. 
ב. דעת הט"ז והפמ"ג[נו] - בלילה הראשון ידליק את הנר השאלי, ובלילה השני מוסיף ומדליק את הסמוך לו שלימינו, ומתחיל להדליק מהימני ופונה לשמאלי. 
ג. דעת המהרש"ל והגר"א[נז] - יש להתחיל ולהדליק תמיד בנר הסמוך לפתח ולאחמ"כ לפנות ולהדליק את הנרות הסמוכים לו. כלומר, אם מדליק בצד שמאל של הפתח, יתחיל מהנר הימני ויפנה לשמאלו, ואם מדליק בימין הפתח או בחלון, ידליק תחילה את הנר השמאלי ויפנה לימין.

ב.                קודם שידליק יקבץ את כל בני הבית כדי שישמעו את הברכות ויראו את ההדלקה ויתפרסם הנס עי"ז[נח].

ג.                 בכל לילה מברך שתי ברכות: "להדליק נר של[נט] חנוכה" ו"שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". ובלילה הראשון מוסיף את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן[ס] הזה".

ד.                יש לברך את הברכות לפני שמדליק[סא]. ולכתחילה יברך כשהוא מעומד[סב].

ה.               צריך שיעמוד המדליק מול הנר שאותו מדליק הראשון [למן היום השני ואילך] כדי שלא יצטרך להעביר על המצוות[סג].

ו.                 לכתחילה מי שמדליק את הנר הראשון ימשיך להדליק גם את שאר הנרות ולא יתן לאחר כדי שלא תראה המצוה כמשא עליו. ואם קשה לו מותר[סד] .

ז.                 יש מקהילות הספרדים [הנוהגים שבעה"ב בלבד מדליק] שנהגו לכבד את שאר הילדים מהיום השני והלאה שידליקו את הנרות הנוספים כדי לחנכם במצוות[סה].

ח.               שכח והדליק בלי ברכה: אם עדיין לא סיים את הדלקת כל הנרות, יברך את כל הברכות. אם כבר סיים את ההדלקה ועדיין לא עברה חצי שעה מההדלקה ויש נר אחד לפחות שדולק, יברך רק ברכת "שעשה נסים" וביום הראשון גם את ברכת "שהחיינו". אך אם עבר זמן זה לא יברך עוד אותו הלילה[סו].

ט.               מי ששכח לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות בלילה הראשון, יברך בהדלקה שלמחרת[סז].

י.                 המדליק יזהר שלא יסלק ידו מהפתילה אחר הברכה עד שתדלק רוב הפתילה היוצאת מן השמן[סח].

יא.             לאחר שהדליק את הנר הראשון יאמר" הנרות הללו קודש הם וכו'. ובעת אמירת "הנרות הללו" ימשיך להדליק את שאר הנרות[סט]. ויש נוהגים לאומרו לאחר הדלקת כל הנרות[ע].

יב.             יש הנוהגים לשהות אחר ההדלקה ליד הנרות ולשמוח בהם[עא].

יג.               נוהגים שלא לכבות את הנרות אף לאחר שעברה חצי שעה[עב].

הדלקת הנרות בערב שבת ובמוצאי שבת.

א.               בערב שבת יש להדליק קודם נרות חנוכה ולאחמ"כ נרות שבת[עג]. ואפילו אם הבעל הוא שמדליק את נרות החנוכה והאשה את נרות השבת יש לעשות כך. אמנם אם הזמן דחוק כגון אם יום שמיני של חנוכה חל בער"ש שהנרות רבים והדלקתם תארך זמן רב, יכולה האשה להדליק את נרות השבת לאחר שהבעל הדליק נר אחד[עד].

ב.                יכול לברך על הדלקת הנרות כבר מפלג המנחה [כדלעיל], ובתנאי שמיד לאחריהם ידליק את נרות השבת. אך אם מתאחרים להדליק את נרות השבת, אין להקדים מאד את הדלקת נרות החנוכה[עה].

ג.                 לכתחילה יש להזהר ולהתפלל תפילת מנחה קודם הדלקת הנרות[עו].

ד.                יש להקפיד שיהיה די שמן בחנוכיה שידלקו הנרות לכל הפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים[עז]. לכן, אין להשתמש בנרות הצבעוניים הקטנים המצויים כיום שאינם דולקים זמן רב מספיק[עח].

ה.               יש להזהר מאד שלא להדליק במקום שע"י פתיחת דלת וכדו' עלולים הנרות לכבות ע"י הרוח[עט].

ו.                 יש הנוהגים לשיר את מזמור 'מעוז צור' בסעודת ליל שבת[פ].

ז.                 רצוי להכין כבר ביום שישי את החנוכיה להדלקתה במוצאי שבת[פא].

ח.               במוצאי שבת יש להזדרז ולהתפלל מעריב בהקדם האפשרי כדי שלא יעבור זמן הדלקת הנרות [ומ"מ אין להקדים ולהתפלל לפני צאת הכוכבים הנהוג[פב]]. הנוהג בכל מוצש"ק שלא לעשות מלאכה כלל כשיטת ר"ת ינהג כך גם לגבי נרות חנוכה ולא ידליקם עד זמן זה[פג]. אמנם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הדליק מוקדם אפילו שנהג בכל מוצש"ק שלא לעשות מלאכה עד זמן ר"ת[פד].

ט.               יש אומרים שיש להדליק נרות חנוכה ואח"כ להבדיל, ויש אומרים שקודם יבדיל ואח"כ ידליק. וכל הנוהג כאחד מהם יש לו על מי לסמוך ואין לגעור בו[פה].

י.                 אין לברך 'בורא מאורי האש' על נרות חנוכה לפי שאסור להנות מאור נרות החנוכה[פו].

[א] לשון הרמב"ם בפ"ד מהלכות חנוכה הי"ב.

[ב] סי' תרע"א ס"א.

[ג] שבת כ"ג ע"ב.

[ד] סי' תרע"א ס"ב.

[ה] סי' תרע"ה ס"ג.

[ו] משנ"ב שם סק"ח.

[ז] שו"ע שם.

[ח] משנ"ב שם ס"ק י"ד.

[ט] קובץ "מבית לוי" חלק י'.

[י] שו"ת "פני מבין" סי' רכ"ו. ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ט אות י"ג.

[יא] סי' תרע"א ס"ה.

[יב] שם סעיף ו'.

[יג] קובץ "מבית לוי" חלק י'. קובץ פסקי הלכות מרי"א הלוי דינר פ"ב אות ח'. ועי"ש בהערה י' שהביא את דברי הריטב"א ואת דברי הפרמ"ג (סי' תרע"ח משב"ז ס"ק מ"ב) שיש בזה היכר קצת לבני רה"ר.

[יד] סי' תרע"א ס"ו ומשנ"ב ס"ק כ"ו.

[טו] פר"ח שם.

[טז] שו"ע שם.

[יז] שו"ע שם ס"ז.

[יח] סי' תרע"ג ס"ב.

[יט] משנ"ב שם ס"ק כ"ה. עוד הוסיף שם, כמו כן אם הדליק ורואה שהפתילה גרועה ובמהרה יכבו הנרות, חייב לחזור ולהדליק בפתילות אחרות.

[כ] שו"ע ורמ"א ומשנ"ב שם.

[כא] סי' תרע"א ס"ח.

[כב] קובץ "מבית לוי" חלק י'. קובץ פסקי הלכות מרי"א הלוי דינר בשם מרן הגרי"ש אלישיב ומרן בעל "שבט הלוי".

[כג] קובץ "מבית לוי" שם בשם מרן הגר"ש וואזנר. קובץ פסקי הלכות מרי"א הלוי דינר.

[כד] סי' תרע"ב ס"א.

[כה] משנ"ב וביאוה"ל שם.

[כו] שו"ת אגרו"מ או"ח ח"ד סי' ק"א אות ו'. "שבות יצחק" בשם מרן הגרי"ש אלישיב.

[כז] פסקי הלכות מהרי"א דינר.

[כח] ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ג.

[כט] משנ"ב שם.

[ל] קובץ "מבית לוי" בשם מרן הגר"ש וואזנר.

[לא] משנ"ב שם.

[לב] משנ"ב סק"ד.

[לג] שו"ע שם.

[לד] שעה"צ שם סק"ד.

[לה] קובץ "מבית לוי".

[לו] שם משם מרן הגר"ש וואזנר.

[לז] שו"ע שם.

[לח] פסקי הלכות מרי"א דינר פ"א אות ב' ועוד.

[לט] שו"ע שם ס"ב.

[מ] שו"ע שם ומשנ"ב ס"ק י"א.

[מא] משנ"ב שם.

[מב] שעה"צ שם ס"ק י"ז.

[מג] קובץ "מבית לוי".

[מד] משנ"ב שם.

[מה] שו"ע ורמ"א שם.

[מו] קובץ "מבית לוי" משם מרן הגר"ש וואזנר. ועיין בסי' תרע"ה בביאוה"ל ד"ה אשה מדלקת.

[מז] קובץ "מבית לוי" ופסקי הלכות מרי"א דינר.

[מח] סי' תר"ע ס"א.

[מט] קובץ "מבית לוי" ופסקי הלכות מרי"א דינר.

[נ] שם.

[נא] גדולי ההוראה.

[נב] שעה"צ סי' תער"ב ס"ק י"ד וסי' רל"ב סק"ט וביאוה"ל ד"ה לבורסקי.

[נג] קובץ "מבית לוי" בשם מרן הגר"ש וואזנר.

[נד] שם. וגדולי ההוראה.

[נה] סי' תרע"ו ס"ה.

[נו] שם. ועיין בביאוה"ל ד"ה כדי להפנות לימין.

[נז] בביאור הגר"א שם סק"ו וב"מעשה רב" אות ר"מ ומשנ"ב שם סק"ט ושעה"צ ס"ק י"ד.

[נח] סי' תרע"ב מג"א סק"א ועוד אחרונים.

[נט] סי' תרע"ו משנ"ב סק"א. ובמהרש"ל כתב לומר "שלחנוכה" במילה אחת, וכך נהג מרן החזו"א ["הלכות חג בחג" פרק י' הערה 6].

[ס] במשנ"ב שם כתב בשם האחרונים כי יש להגיד לזמן בחיריק ולא בפתח. ובקובץ "מבית לוי" חלק י' כתב בשם היעב"ץ לומר בפתח, ושכן הוא מנהג העולם.

[סא] כך פשט המנהג. אף שיש דעות לגבי ברכות "שעשה נסים" ו"שהחיינו", ואכמ"ל.

[סב] שו"ת "חקל יצחק" סי' ג' אות ד'.

[סג] סי' תרע"ו משנ"ב ס"ק י"א.

[סד] סי' תרע"א במג"א ס"ק י"א ושע"ת שם ס"ק י"ג ומשנ"ב שם ס"ק מ"ט.

[סה] ספר "מועד לכל חי" (למהר"ח פאלאג'י) סי' כ"ז אות ל"ו ובן איש חי ש"א פר' וישב אות י"ח.

[סו] סי' תרע"ו משנ"ב סק"ד ושעה"צ שם. [ויעוי' ב"שונה הלכות" ובשו"ת "רבבות אפרים" או"ח ח"ב סי' קפ"ב אות ט' מה שדנו בסתירת דברי המשנ"ב לגבי ברכת "שהחיינו", ואכמ"ל].

[סז] סי' תרע"ו ס"א ובמשנ"ב שם. [ועי"ש בשעה"צ מה יעשה אם שכח כל ימי החנוכה ועתה עומד הוא אחר הדלקת יום שמיני].

[סח] סי' תרע"ג בביאוה"ל ד"ה הדלקה.

[סט] סי' תרע"ו במשנ"ב סק"ח.

[ע] משנ"ב שם בשם הפרמ"ג.

[עא] ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ז אות ד' ועי"ש בהערה.

[עב] קובץ "מבית לוי" חלק י'.

[עג] סי' תרע"ט ס"א.

[עד] בן איש חי פר' וישב.

[עה] ספר "הלכות חג בחג" פ"ז אות ב'.

[עו] סי' תרע"ט משנ"ב סק"ב. ושעה"צ שם סק"ז כתב הטעם מפני שנראה קצת כתרתי דסתרי.

[עז] ס' תרע"ב במשנ"ב סק"ב וסי' תרע"ט במשנ"ב סק"ב.

[עח] ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ט אות ח'.

[עט] סי' תר"פ ס"א ומשנ"ב ושעה"צ שם.

[פ] שו"ת "מנחת אלעזר" ח"ב סי' כ"ט.

[פא] סי' תרע"ב משנ"ב סק"א. ספר "חנוכה" מר"צ כהן פ"כ אות ב'.

[פב] עיין ביאוה"ל סי' רצ"ג ד"ה ג' כוכבים.

[פג] ספר "הלכות חג בחג" פ"ז אות ו'.

[פד] ספר "הליכות שלמה" וספר "שלמי מועד". וב"הליכות שלמה" כתוב שגם הורה כך לאחרים.

[פה] ספר "הלכות חג בחג" פ"ז אות ז'.

[פו] סי' תרפ"א ס"א.