תורת הבית - חתימת הספר - מאמר שני

ספרי קודש - תורת הבית

תורת הבית

חתימת ספר תורת הבית 

מאמר ב'

בו יבואר גודל העניין של לימוד הלכות בכל יום.

הנה אחז"ל כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב. הנה לכאורה יקשה

א) מאי דוקא הלכות.

ב) מאי מובטח לו שהוא בן עוה"ב הלא בלא"ה ג"כ ידוע שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב.

ג) מאי קאמר התנאי בכל יום. והנה ראשון לכל צריך לבאר החילוק בין בן עוה"ב ובין חלק לעוה"ב. כי הנה על הציור חלק לא נוכל לידע איזה שיעור, כי פעמים יצויר שיש מסחר גדול והוא מתחלק לאנשים הרבה מאוד וכל אחד יש לו בהעסק רק שיעור קטן מאוד. ואפילו מי שהוא בכלל צדיק יצויר ג"כ ששולחנו לעוה"ב אינו שלם בכל התענוגים, וכמאמרם על הפסוק מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לע"ל קטנות האמונה שהייתה בהם שלא האמינו בו (ור"ל שלא הייתה האמונה בשלמות). לא כן אם נאמר על איש שהוא בן עוה"ב, משמע שכל עניני עונג שיש שם לא יחסר לאיש הזה.

 ובאמת זה לא יצויר אלא למי שהוא קובע לבו ונפשו לקיים את כל דברי התורה כולה. הן במ"ע מה שציוה הקב"ה לעשות והן להיזהר במה שציוה שלא לעשות. אבל זה גופא לא יצוייר רק בלימוד הלכות של כל מצווה דאל"כ לא ידע איך לקיימה [ונצייר מתחלה מעט מן שו"ע או"ח. כגון אם לא ילמוד הלכות ציצית יצויר שכל ימיו לא יקיים המצווה, כגון שלא היו טוויין ושזורין לשמן או שלא הטיל אותן לשמן או שהטיל למעלה מקשר אגודל או למטה מתחת הכנף או שהיו הציצית או הטלית גזולין דהיינו שהקיף הטלית שלא בידיעתו והלך למקום אחר ובעל הטלית חיפשו ולא ידע היכן הוא. וכן שאר דיני עשיית המצווה המבואר בשו"ע. וכן כה"ג בענייני תפילין צריכין שיהיו הפרשיות נכתבין בדיו וכן הבתים שיהיו מרובעין וכן הרצועות שיהיו שחורות ולשמן וזהו דין עשיית תפילין וכן שיהיו מונחין על מקומן כדין בין הש"ר או הש"י דאל"כ לא קיים מצות תפילין כלל וגם הברכות יהיו לבטלה. וכן בענייני מ"ע דק"ש שחרית וערבית. וכן בענייני בהמ"ז ושאר ברכות אם לא ילמוד הלכותיהן בודאי יעבור עליהן בימי חייו כמה מאות פעמים. וכן בדיני שבת ויו"ט אם לא ילמוד הלכותיהן בודאי יעבור על חילול שבת ויו"ט כמה מאות פעמים בימי חייו. וכן בענייני פסח וסוכה ולולב ור"ה ויוה"כ ברור כשמש שאם לא ילמוד הלכותיהן כשיבוא לעוה"ב ימצא פרוץ מרובה על העומד. וכן כה"ג בענייני הלכות האמורים ביו"ד יש הרבה והרבה הלכות השייכים לכל איש, כגון לידע עניני מליחה והלכות תולעים והלכות טבילת כלים והלכות נדה והלכות נדרים ושבועות והלכות רבית והלכות צדקה והלכות הקפת פאת הראש והזקן והלכות בכור וכה"ג יתר הלכות. וכן בחוה"מ הלכות שלוחין, כגון שאחד שלח אחר סחורה ביד העגלונים ואחר קנאו צריך ליזהר שלא ליגע בו. והלכות אונאה ומקח טעות, והלכות אבידה ומציאה, והלכות ארבעה שומרין, והלכות תשלומי שכיר בזמנו ודיני השבת העבוט ולקיחתו. וכן באבן העזר יש כמה הלכות ששייכות לבעלי בתים].

כלל הדבר לא יצויר קיום כל המצות אם לא שילמוד כל ימיו ההלכות השייכות לקיום המצות, אז נוכל לומר שיבוא עי"ז לידי קיום כל מצווה כראוי וכמו שנאמר וזכרתם את כל מצות ד' ועשיתם אותם ואחז"ל זכירה מביאה לידי עשייה:וזהו שחז"ל כל השונה הלכות בכל יום, ובודאי כל הזריז בעניין זה ילמוד כל דבר בעתו כדי שידע איך לקיים כל מצווה כראוי ואז הוא בכלל קדוש לד' וכמו דכתיב ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם, ואיש כזה הוא מובטח שהוא בן עוה"ב. והנה הכתוב אומר אם תבקשנה ככסף וגו' נלמוד מזה שצריך להתנהג בענייני הנצח כמו בענייני העוה"ז. והנה בענייני העוה"ז שכל עסק חשוב שיש לו להאדם אפילו אם הוא רק איזו מאות רו"כ ששולחו על הים וכדומה הוא מניחו באחריות כדי שיהיה בטוח בעסק ההוא שלא ירד לטמיון. ואף שכל העסק הוא רק חיי שעה, וכ"ש בענייני עוה"ב שהוא דבר הקיים לו לאדם לנצח כמה צריך לחפש עצות ע"ז שיהיה מובטח עי"ז להשיגו ושלא יאבד ממנו וחז"ל הורו לנו עצה בזה שישנה הלכות בכל יום ואז הוא מובטח להשיגו שיקרא עי"ז בן העוה"ב, כמה צריך האדם הנלבב לקיים דבר זה ואז אשרי וטוב לו: