תורת הבית - לקבוע ישיבות לתורה

ספרי קודש - תורת הבית

תורת הבית

מה שהשבתי לעיר אחת

הנה שמעתי שבעיר כתה"ק חושבים איזה אנשים מבעלי צורה לקבוע שם ישיבה, אכן רוצים שיסכימו לזה רבנים דמדינתנו. ואפלא על זה. הדבר כזה צריך הסכמה, הלא ידוע לכל את הכריתות ברית שכרת ד' אתנו להקים את התורה וקבלנו שם זה עלינו ועל דורותינו הבאים אחרינו [ודבר כזה להחזיק ישיבות הוא ממש הקמת התורה כאשר ביארנו זה ברחבה בספר חומת הדת]. ועבור זה אמרו הכהנים והלוים, והשכינה היה אז על ידי כך בתוכם כי היה שם ארון ברית ד', ברוך המקים את התורה. וענו כל הששים ריבוא ואמרו אמן. וכן אנו מקבלין בכל יום עלינו בברכת אמת ויציב שאנו אומרים מתחלה בפרשת קריאת שמע ושננתם לבניך שכלול בזה גם התלמידים כדאיתא בספרי, ולבסוף אנו מסיימין בברכת אמת ויציב ודברים חיים וקיימים וכו' על בנינו ועל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך. שאנו כולנו נעשין עריבין על קיומה של התורה, הן על בנינו הן על אחר מבני ישראל. ודבר זה היה אפילו בדורות שלפנינו שכל בעל הבית היה מחזיק בנו לתורה עד י"ח שנה. ובפרט כהיום שאנו רואין שכמעט כלו בעיירות מלמדי גפ"ת ומלמדים רק חומש, ויש שאפילו חומש אין מלמדין כראוי וכידוע וחס וחלילה ישתכח התורה לגמרי מישראל במשך איזה שנים, כי בלא תורה שבעל פה ישתכח גם תורה שבכתב במשך איזה שנים חס וחלילה גם במדינתנו (וכאשר אנו יודעין ממדינות אחרות שרק מעט מזעיר מחזיקים הדת כראוי בעוותנו הרבים) ועל כן החיוב הגדול על כל מי שמאמין בד' ובתורתו ואוהב שמו לראות שלא ישתכח כבוד ד' ותורתו מן העולם, והוא על ידי החזקת ישיבה בעיר.והנה ידוע שכל אחד ואחד מישראל רוצה שבעת שיבוא זמנו לשוב אל האלקים יכבדהו ד' ויקבלו בסבר פנים יפות. ופן ישאלו ד' יתברך איה הכבוד שנתת לי, וכמו שאמר הכתוב אם אב אני איה כבודי, הלא ראיתם שכבודי מתמעט והולך ולא חששתם לזה. והכתוב אומר כי מכבדי אכבד וגו'.

 ועל כן על כל איש מישראל לראות להחזיק ישיבות והבנים ילמדו תורת ד', וזהו הכבוד לו כמו שאמרו חז"ל אין כבוד אלא תורה, כי כאשר אנו מכבדים את דבריו זהו הכבוד לו. ולפלא בעיני הלא אם היה ליקוי חמה בעולם על משך איזה שעות היה כל העולם מלא רעש וחלחלה, וכל שכן אם היה כזה איזה ימים חושך בעולם היה כל העולם מלא דאגות ופחד שהשמש אינו מאיר לעולם והיה זה העניין הולך מסוף העולם ועד סופו שכל אחד היה צועק אוי לנו מה נעשה בלי השמש. והנה השמש אינו כל כך גדול, שבמאמר אחד שאמר ד' יתברך יהי מאורות וכו' ויהי כן, ואלו התורה הקדושה שהטריח הקב"ה את כבודו כל כך בשבילה שירד על הר סיני ודיבר עם משה רבנו ארבעים יום וארבעים לילה ולמדו בשבילנו כל התורה ומשפטיה וחוקותיה ומצותיה ככתוב מפורש בתורה, וגם בשבילה נבראו כל חוקות השמים והארץ ככתוב א לא בריתי וגו', ואנו רואין שהתורה הקדושה עלובה בעוונותינו הרבים ומתמוטטת יום יום וחס וחלילה עומדת להשתכח מכלל ישראל ואין אנו חוששין לכבודה ואין קול ואין רעש בעולם – היש לך עלבון גדול מזה. וזהו שאמר רבי יהושע בן לוי באבות אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.והנה כולם מבקשים בכל יום בברכת התורה ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתיך לשמה, ואם אנו נתרשל מלהחזיק הבנים שאין בכח אבותיהם לשכור ללמוד עמהם איה בקשתנו שאנו אומרין בכל יום. וגם אנו אומרין בכל יום ותן בלבנו להבין ולהשכיל ללמוד וללמד וכו'. ובהחזקת ישיבה אנו מקיימין דבר זה שאנו שוכרין להם ר"מ ללמוד עמם.ועל כן היוצא מדברינו שחיוב גדול על כל איש ואיש לראות ולהחזיק תורת ד' שלא יתמוטט כבוד ד' מן העולם. והחזקת התורה הוא לכל אחד לפי כחו [העני לפי כחו והבעל הבית לפי כחו והעשיר לפי כחו, כי אין העשיר יכול לפטור עצמו בקרבן עני, וכן בענייני השתדלות להתיסדות וללמוד כל אחד לפי כחו]. כי התורה צריך להיות חשוב בנפשו כמו אחד מזרעו על כל פנים, כי באמת היא חיינו לנצח ככתוב בתורה ויצוינו ד' לעשות וגו' לטוב לנו כל הימים. וכמה הוצאות מוציא האדם על זרעו לזונם ולהלבישם וכו'. וזהו שאמרו האי מאן דרחים רבנן וכו' עיין הפירוש רש"י שם. ובזכות זה יריק ד' ברכה על כל אנשי העיר בעסקיהם ויצליחם בכל מעשיהם. ובפרט על מנהלים הישיבה יאר ד' פניו אליהם ויעזרם להגדיל כבוד ד' ותורתו בעולם ויברכם בכל מעשיהם כחפצם וכחפץ הכותב לכבוד התורה ולומדיה.