איך עושים קידוש
- פרטים
- קטגוריה: איך נעשה זאת
- פורסם בחמישי, 05 נובמבר 2020 02:32
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 75
|
את נרות השבת מדליקים בשעה של "כניסת השבת", כפי שהיא מופיעה על גבי לוחות השנה.
ניתן למצוא ברשת לוח שנה מכוון לכל תאריך שתבחרו, ולאיזורים שונים בארץ.לדוגמא, כאן.
לפני ההדלקה, כדאי גם לתת צדקה (לשים כסף בקופת הצדקה).
בזמן הדלקת הנרות, אם המשפחה מדליקה שתי נרות, ואז מכסה את העיניים בשתי ידיה, ומברכת את הברכה:
" בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצווֹתָיו וְצִיונוּ לְהדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת".
ולאחר מכן, פותחת האם את עיניה, ומביטה באורם הבהיר של נרות השבת, שהיא הדליקה זה עתה.
לפי מנהג הספרדים, האישה מברכת, ורק אחר כך מדליקה את הנרות.
גם אם מדובר במשפחה שעדין אינה שומרת שבת, עצם ההדלקה של נרות השבת יש בה השפעה רוחנית חיובית, שתוביל בע"ה להתקדמות בהמשך, בדרך העולה בית א-ל.
והנה תיאור המשמעות הרוחנית של הדלקת נרות שבת, כפי שנכתב על ידי הרב אליעזר מלמד שליט"א:
מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, שעל ידי הנר יראה את ביתו וחפציו, ויוכל לענג את השבת.
וכל כך חשוב להאיר את שולחן השבת, עד שאמרו חכמים שמי שאין לו כסף לקנות נר למאור, יחזר על הפתחים לבקש צדקה כדי לקיים מצוות נר שבת.
בנרות שבת ישנו ביטוי עמוק למהותה של השבת.אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שמחפש, ונתקל ונכשל ברהיטיו, וכל ביתו נראה בעיניו כתוהו ובוהו.ומשעה שהדליק נר של שבת בא שלום לבית, והוא רואה שכל הרהיטים לא באו אלא לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת.
וכן כשמתבוננים על העולם במבט שטחי, הוא נראה מלא קטטות ומלחמות, מפולג ומסוכסך ללא תקנה.
כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים.
אך לאחר שאדם מעמיק במחשבתו ומתבונן בהשגחה האלוקית, החושך מסתלק וההארה האלוקית מתגלה, ואנו נוכחים לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והיסורים צומחות ישועות ונחמות.
נמצא אם כן, שנר שבת העושה שלום בבית על ידי תוספת אור, רומז לתיקון העולם שיעשה על ידי הוספת אור תורה ואמונה.וזוהי מגמתה של השבת להוסיף אור של אמונה ותורה בעולם.
זמן ההדלקה הוא עת רצון, ולכן אחרי הדלקת הנרות, נוהגות הנשים להתפלל אל ה` ולבקש את משאלותיהן, ולהתפלל להצלחת בני משפחתן, ולהצלחת כל עם ישראל.
נשים רבות מתפללות לפי הנוסח הבא:
יהי רצון מלפניך ה` אלקי ואלקי אבותי שתחונן אותי, (ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אימי), ואת כל קרובי
ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזכרון טובה וברכה, ותפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים בתינו, ותשכן שכינתך בינינו.
וזכנו לגדל בנים חכמים ונבונים, אוהבי ה`, יראי אלקים, אנשי אמת, זרע קודש, בה` דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחינתי בעת הזאת, בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו. והאר נרנו שלא יכבה לעולם ועד והאר פניך ונושעה.אמן.
|
א. ראוי להתחיל בכל ההכנות לשבת קודש מיום רביעי וחמישי ולא ביום שישי, שהזמן קצר והמלאכה מרובה.
ב. טוב להכין ולסדר את שולחן השבת מיום שישי בבוקר, ועל כל פנים לא לאחר את ההכנות האחרונות לשעות הסמוכות לשבת.
ג. יש לעשות את כל ההכנות הנצרכות לשבת קודש בשמחה ובזריזות.
ד. יש להשתדל לנוח מנוחת צהרים כדי להיות עירניים בסעודת השבת עם כל בני המשפחה. ומכל מקום לא לנוח סמוך לכניסת השבת כדי לא לאחר.
ה. אם נוסעים לשבת לעיר אחרת, יש להקפיד לתכנן את היציאה כך ששעה לפני כניסת השבת יגיעו כבר למקום ששובתים בו. וכגון אם כניסת השבת שעה 4:00, שכבר בשעה 3:00 יגיעו למחוז חפצם, כדי שלא תצא על ידם שום תקלה חס ושלום.
ו. יש להיזהר מאוד שלא לכעוס ולהקפיד בערב שבת, משום שהשטן מתגרה בשעות אלו באופן מיוחד, ועושה ככל יכולתו להכעיס את בני הבית.
ז. כדאי להכין לפני שבת את כל הסלטים והמאכלים הדורשים הכנה וטרחה מרובה, ובפרט אותם מאכלים אשר יש בהכנתם דיני לישה, סחיטה, טחינה וכדומה. ורצוי להקדים את הכנתם לערב שבת כדי שהכל יעשה בישוב הדעת, וכאמור.
ח. ראוי ונכון לאפות חלות לכבוד שבת קודש, ולקיים מצות הפרשת חלה.
ט. במידת הצורך יש להכין מים חמים לשבת, ורצוי להניחם במשך השבת במיחם עם ברז ולא בקומקום רגיל, מחשש לחילול שבת שיכול להיגרם על ידי קומקום רגיל.
י. צריך לנתק את הנורה במקרר, וראוי להוציאה לגמרי. וכמו כן כל מוצרי החשמל שאינם בשימוש, ראוי להוציאם מהשקעים, וכגון מגהץ, טייפ, טלפון וכיוצא בזה.
יא. יש לכוון את שעון השבת, ולהדליק אור בחדר המדרגות ובחדרים הרצויים.
יב. יש לסלק את כל דברי המוקצה הנמצאים בהישג יד ובמקומות שמשתמשים בהם בשבת.
יג. מתגים של חשמל הנמצאים במקומות דחוקים, שהעוברים ושבים שם יכולים לגרום לכיבוי האור והדלקתו, וכן בית שיש בו ילדים קטנים העלולים ללחוץ על המתגים בשבת, יש להדביק את מקום המתגים או לכסותם בצורה שלא יהיו ניתנים ללחיצה בקלות.
יד. לכתחילה ראוי לפתוח את קופסאות השימורים ואריזות המאכלים, הממתקים והתרופות, וכן פקק הבקבוקים של יין וכדומה, לפני כניסת השבת.
טו. מצוה להכין את בגדי השבת, לכבסם ולגהצם לכבוד שבת.
טז. יש להתרחץ ולהסתרק ולקלוע את השיער, משום שדברים אלו אסורים בשבת.
יז. מאותה הסיבה יש לחתוך ניר טואלט וטישו לצורך בני הבית בשבת, וזה יכול להיות תפקידו של אחד מבני המשפחה.
יח. כדאי להכין רשימה של כל צרכי המכולת, הפירות והירקות שרגילים לקנות, ולעבור עליה בכל ערב שבת לודא שלא חסרו כלום.
יט. יש ליפות את הבית ככל שאפשר לכבוד שבת קודש, בסדר ונקיון, וראוי לצמצם בכך בשאר הימים כדי לכבד את השבת, על ידי שניכר שהבית יפה ומכובד יותר לכבודה.
כ. צריך להכין את הכלים היפים ביותר לשולחן השבת.
כא. יש להרבות בעידוד לאישה ולבני הבית על פעלם, ולהרבות בשבחים על טרחם למען בני המשפחה לכבוד שבת המלכה.
כב. טוב להקדים את כניסת השבת ולאחר את יציאתה עד כמה שאפשר.
כג. ישמח לקראת שבת כיוצא לקראת המלך, וכיוצא לקראת חתן וכלה.
כד. יש ענין לתת צדקה בערב שבת. ויכינו מטבע לצדקה קודם הדלקת הנרות. וכמו כן יש לתת צדקה קודם הפרשת חלה ובליל טבילה.
כה. כשיוצא מביתו לבית הכנסת אינו צריך להתעכב כדי לראות את אישתו מדליקה נרות, אלא אדרבה מוטב שיקדים לצאת לבית הכנסת עם בניו, ויקרא שם שיר השירים וכדומה.
כו. כשיוצא מביתו לבית הכנסת לא ישכח להודות לאישתו על כל הטרחה, הסדר והנקיון והתבשילים ושאר הדברים שהכינה לכבוד השבת.
כז. כשיוצא לבית הכנסת, יזרז את בני ביתו להדלקת הנרות. ויעין כהרף עין בעניני הבית, כגון הפלטה ושעון השבת אם מסודרים, ושדוד החשמל כבוי וכל כיוצא בזה, ואז יאמר "שבת שלום וימהר לבית הכנסת בשמחה.
שבת שלום!
אם תשאלו ילד שגדל בבית שומר שבת, מה החוויה האהובה עליו ביותר ביום השבת, רוב הסיכויים שהוא יציין את הנאתו מסעודות השבת. בסעודות אלו, יושבים כל בני הבית סביב השולחן הגדול, עליו פרושה מפה חגיגית, והוא ערוך בכלים יפים. אבי המשפחה יושב בראש השולחן, והוא מקדש על היין, ונותן לכל בני המשפחה לטעום מיין הקידוש. הקידוש הוא מצות עשה מהתורה, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו", וזכירה פירושה זכירת השבת וקידוש.נוסח הקידוש לליל שבת מופיע כאן. ונוסח הקידוש לשבת בבוקר מופיע כאן
בני המשפחה נוטלים ידיים, ואבי המשפחה מברך על שתי חלות - והוא בוצע אחת מהן, טובל כל פרוסה במלח, ומחלק לכל בני המשפחה. אחר כך סועדים בני הבית ממטעמי השבת, ובין מנה למנה אנחנו שרים את זמירות השבת, במנגינותיהם המסורתיות, מתוך ברכון מיוחד. זמירות השבת כבר גם כאן באתר, ואפשר, כמובן, להכנס לתוך האתר, ולהדפיס רשימה של זמירות, ומי שהדפיס בערב שבת – ישיר בשבת. אבל אלטרנטיבית, אפשר פשוט להכנס לחנות ספרי קודש הקרובה למקום מגוריכם, ופשוט לקנות ספר של מזמורי השבת - וכך לחסוך הרבה זמן והרבה דיו למדפסת.
אפשר גם לרכוש דיסק של שירי שבת, כדי ללמוד את המנגינות המיוחדות - אם כי האלטרנטיבה הפשוטה יותר היא גם פשוט להתארח אצל משפחה שומרת שבת, וללמוד שם את המנגינות השונות. (בהנחה ש"נפלתם" על משפחה שאינה נוהגת לזייף...)
בגמר הסעודה, שרים בני הבית את פרק קכ"ו מתהילים - "שיר המעלות" - שמרמז על גאולת עם ישראל:
שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה`, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם- הִגְדִּיל ה` לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
הְגדִּיל ה` לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ- הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
שׁוּבָה ה` אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה- בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.
ואחר כך מברכים כולם את ברכת המזון, שמתחילה בברכה הבאה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה` אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד.
בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.
כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכּל וּמֵטִיב לַכּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא.
כָּאָמוּר:
פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה` הַזָּן אֶת הַכּל: ואח"כ ממשיכים בברכות נוספות, בהן אנו מודים לה` על כל הטוב שהוא מעניק לנו, ובנוסף אנו מבקשים ממנו את בקשותינו השונות.
בנוסף לנוסח הרגיל של ימות החול, מוסיפים גם תפילה מיוחדת ליום השבת:
רצה והחליצנו ה` אלהינו
במצותיך ובמצות יום השביעי,
השבת הגדול והקדוש הזה.
כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך,
לשבות בו ולנוח בו, באהבה כמצות רצונך.
וברצונך הניח לנו, ה` אלוהינו,
שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו.
והראנו, ה` אלהינו,
בנחמת ציון עירך,
ובבנין ירושלים עיר קדשך,
כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות:
(ראו פה את הנוסח המלא: נוסח אשכנז/ספרד, נוסח עדות המזרח)
חוויה זו של שולחן השבת המשותף, על מאכליו וזמירותיו, משאירה את חותמה גם ליתר ימי השבוע, וגם במשך שנים רבות אחר כך. ההרגשה של הילד, שהוא מהווה חלק ממשפחה חמה ומאוחדת, שזוכרת לענג את יום השבת במטעמים רבים ומגוונים, שזוכרת לשיר ולשמוח ולברך ולהודות לבורא על כל הטוב אשר גמלנו, ועל העולם הנפלא שהוא ברא לנו בששת ימי המעשה - ועל המתנה הנפלאה שהוא ברא לנו ביום השביעי, בגמר בריאת העולם: מתנת יום המנוחה.
בשבת אנו סועדים 3 סעודות.
* הסעודה הראשונה נערכת בערב שבת, לאחר תפילת ערבית. בסעודה זו אוכלים בד"כ למנה ראשונה הדגים: געפילטע פיש אצל אשכנזים, דג חריף אצל מרוקאים, וכו`, אם כי יש גם מי שמגוון ומגיש בה מאכלים אחרים שמתאימים למנה הראשונה.
למנה השניה יש שמגישים מרק עוף, בפרט בימות החורף.
והמנה השלישית היא בד"כ המנה העיקרית, ומגישים בה עוף או בשר, ותוספות שונות.
אפשר גם לסיים את הארוחה עם לפתן טעים ומרענן, וכך לסיים את הארוחה עם טעם מתוק בפה.
* הסעודה השניה נערכת בבוקרו של יום השבת, לאחר תפילת שחרית ומוסף.
בסעודה זו, נהוג ברוב תפוצות ישראל לאכול תפריט בשרי - שמורכב ממנה חמה שנמצאת על הפלטה מערב שבת, ומכונה "חמין" או "טשולנט" או "סחינה" - תלוי באיזו עדה, (ואני ממליצה על ה"סחינה" המרוקאית - מומלץ לבקש את המרשם מחברה מרוקאית, ולהכין כל יום שישי!!!)
* והסעודה השלישית, נערכת בצהרי יום השבת, או בשבת אחר הצהריים, ולפעמים היא נמשכת גם לשעות מאוחרות יותר. (ובה אין מקדשים על היין).
סעודה זו היא בד"כ כלילה יותר, ומורכבת בעיקר מדגים וסלטים, ובה שרים את שירי "סעידה שלישית".
לכל עדה יש את מאכליה המיוחדים לה, אם כי פה, בדור ה"קיבוץ גלויות", כבר למדנו להנות אלו ממאכליהם של אלו. וכמובן, שיש מקום ליצירתיות ולגיוונים. יש לי חברה שעד היום זוכרת איך אכלתי אצלם געפילטע פיש באותה צלחת ביחד עם קוסקוס - צירוף לא הכי שגרתי...
אפשרויות נוספות הן לגוון ולהגיש תפריט חלבי בסעודה השניה - מה שהיה נהוג אצל רבים מיהודי גרמניה, ואז מוגשים בסעודה זו סלטים לצד פשטידות, דג סלמון ודג מלוח, יחד עם סוגים שונים של גבינות.
את מאכלי השבת מכינים כמובן מערב שבת, כדי לא לעבור על "איסור בישול" - וכדי שהם ישארו חמים, מניחים אותם על גבי פלטה חשמלית מיוחדת, אותה ניתן לרכוש ב-100-200 ש"ח בכל אחת מחנויות החשמל. וכך מובטח לנו שגם אם המשפחה תוכל לנוח בשבת - ולא תצטרך לטרוח בבישולים. אז נכון שצריך לטרוח לפני שבת כדי להכין את כל המטעמים הללו, אבל על זה בדיוק נאמר הפתגם הידוע: "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת".
ראוי גם להזכיר שיש גם סעודה רביעית, שנערכת במוצאי שבת, אחרי ההבדלה, וקרויה גם "מלוה מלכה": קראו בפרק "מוצאי שבת".
גם מי שעדין אינו שומר שבת, כדאי לו להתרגל לערוך סעודות משפחתיות אלו, לצורך חידוש הקשר עם מורשת אבותינו. וכדאי גם להתארח לסעודות אצל משפחות דתיות, ולחוש באוירה המיוחדת של שולחן השבת היהודי - ולהתאהב...
ונסיים עם בית מתוך אחת מזמירות השבת, "מה ידידות מנוחתך", שהיא אחת מהזמירות אותן אנו שרים בסעודת הערב:
"מעין עולם הבא יום שבת מנוחה
כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה
מחבלי משיח יוצלו לרווחה
פדותינו תצמיח ונס יגון ואנחה.
להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים".
איך ממשיכים 2 - ההכנות לשבת
לכולנו מוכר הפתגם הידוע: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת".
ואמנם, ככל שמתכוננים טוב יותר לבוא השבת, כך זוכים לשבת נינוחה יותר, טעימה יותר, ופשוט "כיפית".
יש כאלו שמתחילים בהכנות כבר ביום רביעי או חמישי. בפרט בשבתות של החורף, בהן השבת נכנסת מוקדם, הכנות מוקדמות עוזרות לא "להלחץ" עם הזמן ולא "להתקע" ברגע האחרון עם עוגה שלא נאפתה, וכדו`.
הרבה חברים שלנו דואגים, לדוגמא, לנקות את הבית ביום חמישי. אני מכירה גם משפחות שבהן הבישולים עצמם נעשים ביום חמישי, ואז ביום שישי עקרת הבית יכולה להרגיש "ליידי". כמעט כמו בשבת...
חשבתי שכדאי להוסיף לרשומה זו גם רשימה של ציוד בסיסי שחשוב שיהיה לרשות המשפחה ששומרת שבת. והנה הרשימה:
* ברכון ובו זמירות שבת, וכן קידוש לערב, קידוש לבוקר, ברכת המזון, והבדלה. * סידור ובו תפילות השבת. * ציוד עבור הדלקת הנרות: פמוטות, נרות, גפרורים. * ציוד עבור הקידוש: גביע, מפית חלות. עבור הסעודות: מפות טרלין, מפות נילון חד פעמיות. * ציוד עבור ההבדלה: נר של הבדלה, גביע, כלי לבשמים. * פלטה חשמלית: ניתן לרכוש בחנויות של מכשירי החשמל. הפלטה מחוברת לחשמל במשך כל השבת, ומטרתה לשמור על חום התבשילים עד זמן אכילתם. בדרך כלל התבשילים מונחים עליה כבר מלפני שבת, אם כי ניתן גם להניח עליה דברים יבשים במהלך השבת כדי לחממם. * מיחם עבור מים רותחים: מיחם חשמלי קונים בחנויות החשמל. מרתיחים את המים לפני כניסת השבת, ואז מעבירים את המיחם למצב שבת - ויש לנו מים רותחים לכל השבת! במקום מיחם חשמלי אפשר גם לקנות מיחם שמיועד לעמוד על הפלטה - אבל אז צריך לזכור להרתיח אותו על הגז ואז להעביר לפלטה, וזה לוקח קצת יותר זמן מאשר ההרתחה של המיחם החשמלי! * שעון שבת: מזמינים חשמלאי שמתקין שעון שבת, ואז לפני כניסת השבת מדליקים את האורות שרוצים שידלקו במהלך השבת, ומכוונים את שעון השבת כך שהאורות יכבו וידלקו באופן אוטומטי בשעות הנחוצות. לדוגמא, אם ב-1:00 בלילה כולם כבר ישנים, אז אפשר שהאורות יכבו בשעה 1:30, ליתר בטחון. (אם כי תמיד משאירים ביום שישי גם אור קטן שאינו כבה עם שעון שבת, כדי שלא יהיה יותר מדי חשוך). * שעון שבת לשקעים בודדים: קונים בחנויות החשמל, וניתן באמצעותו לכוון מכשירים ספציפיים כך שיפעלו בשעות ספציפיות. לדוגמא: תנור חימום, מאוורר. |
ואחרי שדאגנו לכל הציוד הנ"ל, וגם בישלנו את כל מאכלי השבת, וגם התארגנו כראוי, סידרנו את הבית, וכו' וכו', עדין נותרו כל הדברים הקטנים לטפל בהם.
וכאן בדיוק נקודת התורפה האישית של כולם: ה"דברים הקטנים" ששכחנו "לסדר". שכחנו לכבות את הבוילר, שכחנו להעביר את המיחם למצב שבת, וכו' וכו'. והפתרון ל"דברים הקטנים" הללו, הוא פשוט להכין רשימה של מטלות, ואז לא שוכחים כלום.
והנה דוגמא לדף הכנות לכבוד שבת קודש, שקיבלתי מ- shirel27:
(כמובן שניתן להוסיף ולשנות בהתאם לצורך...)
*להפריד את הטלית מהתפילין. |
גם בלי הרשימה הזו, יתכן מאוד והכל "יתקתק" כמו שצריך, אבל גם יתכן שנשכח דברים, משמעותיים יותר או משמעותיים פחות, ונצטרך לחשוב על כל מיני אילתורים, או לחפש מישהו לשאול אותו מה לעשות אם עכשיו בשש בבוקר פתאום השעון מעורר התחיל לצלצל ומה נעשה לו עכשיו, (אפשר לשים עליו שמיכה מקופלת כדי לא לשמוע את הצלצול), וכדו'.
אך כדי למנוע הפתעות מעין אלו, כדאי ומומלץ בחום לכל בית בישראל להכין רשימה כמו זו שנמצאת כאן למעלה, ובכל יום שישי לעבור על רשימה זו ולוודא שלא שכחנו כלום - ואז נוכל בע"ה להיכנס לשבת המלכה שמחים ורגועים, ולזכות לשבת של מנוחה ושמחה.
איך ממשיכים 3: קיצור הלכות שבת
*** כנסו כאן לתקציר רחב יותר, של הרב זמיר כהן שליט"א ***
כדי לדעת את פרטי ההלכות, כדאי לרכוש ספר מתאים, כמו לדוגמא הספר "השבת והלכותיה" של הרב זכאי שליט"א , שמסביר את ההלכות בצורה פשוטה ושווה לכל נפש.
ולכן אין בכוונתה של רשימה זו לתת פירוט של הלכות, אלא רק לתת מושג על הדברים הראשוניים, כדי לתת את ה"פוש" הראשוני בע"ה, ואידך זיל גמור.
אז בוא ננסה לחלק את הנושא של שמירת השבת למספר חלקים:
חלק א`: להימנע מבישול בשבת:
פשוט מכינים את כל תבשילי השבת מראש, ביום שישי או חמישי, ומניחים אותם על גבי הפלטה - וכך נהנים מהם בשבת בלי לטרוח.כמובן שיש סוגים שונים של מאכלים, ובכל מאכל מן הראוי לטפל באופן המתאים לו. לדוגמא, את החמין של שבת מניחים על הפלטה ביום שישי, ואוכלים אותו בשבת, ולעומת זאת, מאכלים יבשים שברצוננו לחמם, (לדוגמא שניצלים או בורקסים), נניח על הפלטה בסמוך לשעת הארוחה, עד שיתחממו. (אשכנזים יניחו על הפלטה סיר ריק או צלחת כדי לחצוץ בין הפלטה למאכל, וכך לא יראה כמבשל) השאלה כמה זמן להשהות את המאכלים על הפלטה קשורה כמובן בסוג הפלטה ובסוג המאכלים - בקיצור, לומדים עם הזמן...
חלק ב`: להימנע מנסיעות
ביום השבת אנו נמנעים מנסיעה במכונית או בכל כלי רכב. גם לבית הכנסת אנו צועדים ברגל, גם לטיולים וגם לחברים. לכן, אחד התחביבים שלנו הוא לטייל בין שכונה לשכונה בערים הגדולות - חוויה חביבה ומומלצת, שמוסיפה הרבה גם מבחינה חברתית (סוף סוף אפשר להקשיב אחד לשני, בדרך), וגם מבחינה בריאותית כמובן - אין כמו הליכה רגלית לשיפור הבריאות - תשאלו את רופא המשפחה שלכם!!!
הערה: כמובן שבמקרים של פיקוח נפש - חולה, יולדת וכו'- כן נוסעים אל בית החולים.
חלק ג': נושא החשמל
כל הדלקה של נורת חשמל, גורמת למספר בעיות, כגון סגירת מעגל חשמלי, חימום של גוף הנורה, ועוד. ובאופן דומה, גם כיבוי נורת החשמל אסור. ולכן, יש להמנע מלחיצה על מתגים חשמליים כלשהן. לפני כניסת השבת נדאג להפעיל את נורות החשמל הדרושות לנו, והן תשארנה דולקות כל השבת.
יש גם אפשרות להפעיל "שעון שבת" - מנגנון אוטומטי שיכבה את האורות בשעות בהן אין אנו זקוקים לאורות אלו (כגון בשעות היום), וידליק אותן כאשר נזדקק להן. את שעון השבת יכול להתקין כל חשמלאי מתחיל, וניתן לרכוש אותו בכל חנות חשמל.
בנוסף, נמנע מלהפעיל ומלכבות כל מערכת אלקטרונית אחרת, כגון מעלית, טלויזיה, תריסים חשמליים, טלפון, וכו`.
כאשר יש צורך בכך, נוכל לדאוג שהמעלית שלנו תפעל במצב של "מעלית שבת", באופן אוטומטי בלי מעורבות שלנו, ואז נוכל להשתמש בה גם בשבת. ועבור התריסים החשמליים נוכל לדאוג להתקנה של מנואלה ידנית, לשימוש בשבת קודש.
לעומת זאת, מערכות כמו טלויזיה ומוסיקה לא יותרו גם אם הופעלו לפני שבת.
וכמובן כמובן, איך אפשר לשכוח, לא נשתמש בטלפון, לא באינטרנט, ולא במחשב: וכך נוכל סוף סוף להתנתק מהעולם הגדול, ולהתחבר אל בני ביתנו, שיוכלו סוף סוף להזכר איך אנחנו נראים...
שלב ד': פרטי הלכות נוספים
מעבר לשלושה אלמנטים מרכזיים אלו שציינתי, בישול, נסיעה ושימוש בחשמל, יש עוד פרטי הלכות שונים שצריך להכיר. לדוגמא: אסור לכתוב בשבת, אסור לקטוף פרחים, אסור לתפור ולסרוג, ואסור גם לטלטל (להזיז בדרך הרגילה) חפצים שהם "מוקצה" (כלומר, חפצים שלא אמורים להשתמש בהם בשבת). גם בכל הנוגע להכנת הארוחות ואכילתן, צריך להזהר מאיסורי סחיטה, ברירה, ועוד. ל"ט אבות מלאכה שאסורות בשבת מפורטות כאן, ופירוט חשוב נוסף יש כאן, אבל כמובן שלכל מלאכה יש את פרטיה ודקדוקיה, ולכן מומלץ להיעזר בספר מתאים.
מומלץ גם להיות בקשר עם רב שפועל בשכונתכם, לדוגמא, עם רב בית הכנסת הקרוב אליכם, כי כאשר לא בטוחים במשהו, תמיד כדאי להתייעץ ולשאול!!! וגם אם קורה שנופלים - לא להתייאש. שבוע הבא יש שבת חדשה, בה נוכל להזהר יותר!
י מן הראוי להדגיש עוד פעולה שאנחנו עושים כל הזמן במהלך ששת ימי החול: כתיבה. אז ככה: כתיבה, אסורה בשבת, וגם מחיקה אסורה, ומכשירי הכתיבה השונים נחשבים "מוקצה", ואסורים לשימוש, וכך אין לנו "לאן לברוח". אין תשבצים, אין תרגילים, ואין מכתבים לכתוב... וכך באמת אנחנו פשוט "מוכרחים" באמת לנוח...
שלב ה': מתי נבקר אצל ההורים
החלק הקשה יכול להיות החלק של ביקורים אצל ההורים - כעת כבר לא תוכלו, וגם לא תרצו, לנסוע אליהם בשבת. ובכל זאת, א
מעוניינים להמשיך לשמור על קשר!!!
אז במקום לקפוץ לבקר לשעה-שעתיים, תוכלו למצוא פתרונות אלטרנטיביים, כגון:
* לקפוץ לבקר ביום חול. (למשל, ביום שישי בצהרים, עם כל הילדים).
* יש גם מי שיציע לכם לדאוג לגור במרחק הליכה מההורים - אבל מומלץ רק לזוג שהקשר שלו עם הוריו הוא טוב ונטול קונפליקטים - מה שבדרך כלל לא קורה!!!! ולכן אני אישית לא הייתי ממליצה על זה. (תכנסו לפורום "קשרי משפחה" ותראו מה עלול לקרות למי שבוחר לגור קרוב מדי להורים - אם כי "לכל כלל יש יוצא מן הכלל": יש לי חברה שגרה צמוד להורים של בעלה, והיא דווקא מרוצה מאוד! - ולכן זו צריכה להיות החלטה שלכם...)
* הפיתרון שיועדף, לכל הדעות, על ילדיכם, הוא "להתנחל" אצל סבא וסבתא לכל השבת: וגם אם ההורים עדין אינם שומרי מצוות, אפשר לעשות זאת, כשיש מספיק נכונות של שני הצדדים. צריך כמובן לדאוג שיהיה איפה לישון, ולדאוג שהאוכל יוכן לפני שבת, ויחומם על פלטה - ועם מספיק התחשבות של שני הצדדים, כל הבעיות נעלמות.
בתור ילדה אני זוכרת כחויה מיוחדת את השבתות בהן ביליתי בבית של סבא-וסבתא, ואנחנו, הנכדים הקטנים, ישנו ביחד על שורה של שמיכות שנפרשה על השטיח - זו היתה פשוט חויה בלתי נשכחת...
שלב ו': לא להתייאש!!!
תמיד כשמתחילים לשמור שבת, יש רגעי נסיגה, וחשוב מאוד לא להתייאש בגללם!!! צריך לזכור שאחרי שתתרגלו בע"ה לשמור את השבת, לא תוכלו להבין איך יכולתם בלעדיה, אבל לוקח זמן עד שמתרגלים.
גם אם קרה שלחצתם בטעות על המתג - קרה. שבוע הבא זה לא יקרה שוב. וגם אם זה כן יקרה - אל תתיאשו, כי גם אחרי זה יש עוד שבוע.. העיקר שאתם בכיוון הנכון, והעיקר לא לוותר - ולא להחליט "די אי אפשר וזהו". תמיד אפשר לנסות ולנסות שוב - בסוף כולם מצליחים!!!!
איך מתחילים 3: תפילות השבת
המושג תפילה מוגדר באתר "שמע ישראל" באופן הבא:
תפלה - זוהי שיחה של האדם עם בורא עולם בה הוא משבח את ה` על נפלאותיו והוא יכול גם לבקש בקשות שונות וכמובן להודות לה` על הדברים הטובים שניתנו לו. האדם יכול להתפלל אל ה` בכל זמן שירצה ובכל שפה ומטבע לשון. חכמים תקנו לנו שלוש תפלות בנוסח מסוים בבקר אחה"צ ובערב והן כנגד קרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש ומזינות את הנשמה כשלוש ארוחות שאנו מזינים את הגוף. תפלות אלו מכונות תפלת שחרית תפלת מנחה ותפלת ערבית וכל אדם יכול להתפללן לבדו מתוך הסדור ומבחר יותר להתפללן עם הציבור בבית הכנסת.
ביום השבת נוספת תפילה רביעית, תפילת מוסף, שנאמרת אחרי תפילת שחרית, לזכר "קרבן מוסף" שהיה מוקרב כאשר בית המקדש היה קיים.
סדר התפילות בימי השבת ובימות החול מפורט בסידור, ואפשר גם להוריד ולהדפיס.
וכעת בפרק זה נתרכז בזמני וסדרי התפילה של יום השבת, כפי שמקובל בעדות ישראל השונות.
קבלת שבת
אחרי שאם הבית הדליקה את נרות השבת, הולכים בני המשפחה אל בית הכנסת, בצוותא. בבית הכנסת, מקבלים על עצמם המתפללים את השבת, ע"י תפילה שנקראת "קבלת שבת", והיא מורכבת מפרקי תהילים, וגם הפיוט "לכה דודי", שמתאר את הקשר בינינו לבין יום השבת כקשר שבין חתן וכלה. הפיוט הנפלא הזה חובר ע"י ר` שלמה אלקבץ, בעיר צפת, בתקופה בו חיו ופעלו רבי יוסף קרו והאר"י הקדוש
והנה הפיוט:
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה` אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ
הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי
כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוד ה` עָלַיִךְ נִגְלָּהּ
לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ
כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי
וְאֶת ה` תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה
בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
הפיוט הזה מתאר את הקשר בינינו לבין יום השבת, שהוא "מקור הברכה", ושהציווי עליו התקבל בדיבור אחד של "זכור" וגם "שמור" ואת בורא העולם. כמובן, שהפיוט לא שוכח להזכיר את תקוותנו וכמיהתנו להגיע כבר לתקופת הגאולה, בה עם ישראל יתרבה ויפרוץ מזרחה ומערבה צפונה ודרומה, כנסת ישראל תכבד ותעריץ את ה` ותאמין בו. והנהגתנו תהיה בידי המלך המשיח מזרע דוד ומבני פרץ בן יהודה, בעזרת ה` בקרוב.
פירוש על הפיוט, ניתן למצוא כאן . נעימות שונות של הפיוט ניתן למצוא כאן
.
תפילת "לכה דודי" התקבלה על כל תפוצות ישראל, ובד"כ היא נאמרת בשירה. בבתי כנסת בהם מתפללים לפי ניגוני הרב קרליבך, נהוג גם לשיר את יתר מזמורי התהילים שמרכיבים את תפילת "קבלת שבת". כדאי לכם לברר האם יש בשכונתכם בית כנסת כזה - ופשוט להצטרף ולהנות!!!
תפילת ערבית של שבת
אחרי תפילת קבלת שבת, מתפלל הציבור את תפילת ערבית, שכוללת את קריאת שמע וברכותיה (לפירוט נוסף: ראו בתפילת שחרית), ואחריה את תפילת שמונה עשרה. לאחר תפילת השמונה עשרה, אומר החזן את ברכת "מעין שבע" שמהווה מעין חזרה מקוצרת על תפילת שמונה עשרה:
ברוך אתה ה` אלוקינו ואלוקי אבותינו,
אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוהי יעקוב,
האל הגדול הגיבור והנורא,
אל עליון, קונה שמיים וארץ,
מגן אבות בדברו,
מחייה מתים במאמרו,
האל הקדוש שאין כמוהו,
המניח לעמו בשבת קודשו,
כי בם רצה להניח להם;
לפניו נעבוד ביראה ופחד,
ונודה לשמו בכל יום תמיד,
מעין הברכות,
אל ההודאות, אדון השלום,
מקדש השבת ומברך השביעי
ומניח בקדושה לעם מדושני עונג,
זכר למעשה בראשית.
(הנוסח המלא נמצא בסידור התפילה).
גם התפילה הזו נאמרת במנגינה מיוחדת, שחבל שאני לא יכולה להכניס אותה לכאן...
בגמר התפילה, חוזרים המתפללים לבתיהם, לסעוד את סעודת השבת.
תפילת שחרית, קריאת התורה, ותפילת מוסף:
בבוקרו של יום השבת, צועדים המתפללים אל בית הכנסת, לתפילות הבוקר. יש כאלו שמשכימים קום ומתפללים ב"ותיקין", ויש אחרים שמאחרים ומתחילים את התפילה רק ב-8:00 ואפילו ב-8:30 בבוקר - כל אחד בוחר את השעות המתאימות לו, ואת המניין שהוא מרגיש בו נוח.
תפילת השחרית דומה לתפילה של ימות החול:
מתחילים ב"ברכות השחר", בהן אנו מודים לה` על כל הדברים היומיומיים שכל כך התרגלנו אליהם, על עצם העובדה שהצלחנו לקום, שהצלחנו לפקוח את עינינו, שהצלחנו ללבוש את בגדינו. על עצם העובדה שזכינו ליום חיים נוסף.
אחר כך אנו ממשיכים ב"פסוקי דזמרא", שמורכבים מפרקי תהילים וגם מ"שירת הים", וגם בהם אנו מודים לבוראנו ומשבחים אותו על העולם הנפלא שהוא ברא.
בבתי הכנסת הספרדיים, "פסוקי דזמרא" נאמרים ע"י כל הציבור, בשירה: חוויה בלתי נשכחת. בבתי הכנסת האשכנזיים, כל אדם אומר את הפרקים בשקט, ושליח הציבור (החזן) קורא את הפסוק האחרון של כל פרק, וכך שומרים כולם על אותו קצב.
החלק הבא בתפילה הוא קריאת שמע וברכותיה, שם אנו ממליכים את ה` עלינו, ואומרים, את הפסוקים הבאים מהתורה (מספר דברים, פרק ו`)
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה` אֱלֹקֵינוּ, ה` אֶחָד.
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה` אֱלֹקֶיךָ,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם- עַל-לְבָבֶךָ.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם,
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. על "קריאת שמע", ברכותיה, ומשמעותה, והתפקיד העמוק שלה בליבו של כל יהודי בעולם, אפשר לפתוח אתר שלם. אבל זה אולי בהזדמנות אחרת...
אחרי קריאת שמע וברכותיה, מגיעים לתפילת העמידה, תחילה נאמרת התפילה בלחש, וכל מתפלל מתייחד עם בוראו, ואח"כ חוזר שליח הציבור על התפילה בקול רם, ובהשתתפות המתפללים.
קריאת התורה
אחרי תפילת שחרית, קוראים בתורה את פרשת השבוע: לכל שבת מימות השנה מותאמת פרשה אחרת, וקריאת התורה כולה מסתיימת בחג "שמחת תורה", שהוא החג שצמוד לסוכות, ומיד גם "מתחילים מבראשית" - מתחילים את קריאת התורה מתחילתה, מהמלים הראשונות שלה. אתם יכולים לשאול איך כל שנה קריאת התורה מסתיימת בדיוק באותו תאריך, הרי יש שנים עם יותר שבועות, ושנים עם פחות שבועות? אז גם על זה כבר חשבו, מסתבר, גדולי הדורות בימים עברו, ובשנים בהן יש פחות שבועות, לפעמים קוראים בשבת שתי פרשות ביחד, עבור פרשות מסוימות (כגון ויקהל-פקודי).בגמר קריאת התורה, נאמרת ההפטרה, שהיא קטע מדברי הנביאים שקשור לפרשת השבוע, או שהוא קשור לשבת באופן אחר (לדוגמא, יש הפטרה מיוחדת כאשר השבת חלה בראש חודש, ויש הפטרה מיוחדת אחרת כאשר השבת חלה בערב ראש חודש).לחץ כאן להורדת טעמי המקרא מתוך אתר תורה מן השמיםולאחר מכן, ממשיכים עם תפילת מוסף, שהיא תפילה מיוחדת שנאמרת רק בשבתות ובימים מיוחדים, והיא באה להזכיר לנו את "קרבן מוסף" שהיה מוקרב בבית המקדש בימים אלו.
בגמר התפילה, חוזרים המתפללים לבתיהם, ונהנים מסעודת השבת.
תפילת מנחה:
התפילה האחרונה ביום השבת היא תפילת מנחה. תפילת מנחה מורכבת מאמירת פרקי תהילים, ובשבת קוראים גם בתורה את תחילת "פרשת השבוע" של השבת הבאה.
לאחר מכן נאמרת תפילת העמידה, המיוחדת לתפילת המנחה של שבת, ובה נאמר, בין היתר, קטע התפילה הבא:
אתה אחד ושמך אחד
ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ
תפארת גדולה ועטרת ישועה
יום מנוחה וקדושה לעמך נתת
אברהם יגל, יצחק ירנן,
יעקב ובניו ינוחו בו,
מנוחת אהבה ונדבה
מנוחת אמת ואמונה
מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח
מנוחה שלמה שאתה רוצה בה.
יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם
ועל מנוחתם יקדישו את שמך.
ואחרי תפילת המנחה, סועדים את "הסעודה השלישית". יש מי שסועד אותה בביתו ובחיק משפחתו, ויש בתי כנסת בהם המתפללים סועדים את הסעודה השלישית בצוותא.
עוד משהו קטן על בית הכנסת
אחד הדברים המומלצים ביותר לכל מי שמתעניין ביהדות ובמסורת, הוא ללכת ולבקר בסוגים שונים של בתי כנסת, בפרט בשבתות ובימים טובים. לכל בית כנסת יש את הצביון שלו ואת האוירה שלו. יש בתי כנסת יותר מפוארים ויש פשוטים יותר. יש בתי כנסת בהם החזן מסלסל בשירתו, ויש כאלו בהם הציבור הוא זה ששר, ויש אפילו בתי כנסת עם מקהלה. יש בתי כנסת כמעט-משפחתיים, בהם כולם מכירים את כולם, ויש מרכזיים, כדוגמת "בית הכנסת הגדול" בירושלים.
לכל סגנון של בית כנסת יש את היחודיות שלו, את המקצב ואת הטעמים ואת ההווי המיוחד לו - תוכלו לעשות סיור קצר כדי להתרשם בסגנונות השונים, אבל אח"כ כדאי שתבחרו את בית הכנסת שלכם, את הבית שבו תרגישו בבית. ואז, גם כאשר תהיו בתוך בתיכם, עדין יהדהדו באוזניכם תפילות השבת, סלסוליו של החזן, וניגוניהם של המתפללים.