- פרטים
-
קטגוריה: קורונה
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:16
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1072
כיצד מתפללים ביחידות?
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
לפני כשבועיים פניתי, התחננתי וביקשתי מסבא שלי שליט"א בן ה-89, עמו"ש, שלא ייצא להתפלל בשטיבלאך של 'זופניק' בשכונת גבעת שאול בירושלים, מקום מגוריו. גם אני וגם רוב בני משפחתי הסבירו והפצירו שכיון שהוא נמצא ב'קבוצת הסיכון' החמורה ביותר של נגיף הקורונה, שלא ייצא להתפלל במניין ויתפלל בבית.
סבא לא הסכים. "אתה יודע שגם באושוויץ' התפללתי במניין קבוע?! מאז אושוויץ' לא הפסדתי אף פעם תפילה בציבור. כעת אפסיד?!"...
בצר לי פניתי למורי ורבי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, שהשיב: "אם הוא פעם לא הפסיד תפילה בציבור, שימשיך להתפלל במניין ולא יארע לו כל רע"...
בינתיים גם 'זופניק' ו'פרשבורג' הסמוכה נסגרו וסבא נאלץ, יחד עם כולנו, להתפלל בבית ללא מנין. 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ו'לא תעמוד על דם רעך' אמרה תורה וכולנו רוצים להיות בריאים ושלמים ובעיקר לא להדביק אחרים. לכן, כלשונו של אחד מגדולי ההוראה, "אנחנו נחמיר בפיקוח נפש ונתפלל בבית".
הגאון רבי אשר וויס שליט"א אמר דבר נפלא: המצב אמנם קשה, ואנו ממתינים לסיומו המהיר ולחזרה לבתי הכנסת, אך התפילה בבית מעניקה לנו גם הזדמנות. זוהי הזדמנות להעמיק את הקשר שלנו עם הקב"ה, להתפלל לאט יותר ובכוונה, ולהתפלל מתוך מקום של צניעות וענווה. אם בכל תפילה במניין, אנו כפופים לקצב של החזן והמתפללים, אמר הגר"א וויס שליט"א, הרי כעת אפשר להתפלל ביתר נחת ולהקדיש לתפילה לפחות רבע שעה יותר.
ראשית, ושלא נתבלבל אפילו לרגע, למרות שהגענו למצב הקשה הזה, הרי שאין ערוך לתפילה בציבור. מעלת התפילה בציבור רבה היא מאד. רבים סבורים שיש צורך במניין רק כדי לומר דברים שבקדושה: קדיש, קדושה, ושאר חלקי התפילה שדורשים מנין עשרה. אמנם נכון שיש דברים שבקדושה שדורשים ציבור, אך הסיבה העיקרית לתפילה בציבור היא בשביל התפילה עצמה, תפילת שמונה עשרה שמתפללים בציבור.
תפילה שנאמרת יחד עם הציבור שונה מהותית מתפילה שנאמרת ביחיד. בגמרא (תענית ח, א) נאמר שתפילותיו של אדם מתקבלות רק כאשר מלווה להן כוונה, ואילו תפילה שנאמרת בציבור מתקבלת גם כשהכוונה לקויה. חז"ל (ברכות ח, א) קובעים שתפילותיו של אדם נשמעות במיוחד ובבית הכנסת. וכך כתב הטור (סימן צ).
"לאור המעלות העצומות מאד של תפילה בציבור, נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים צ, ט) ש"ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכווין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים". מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו אורחות יושר, מסביר שכוונת השולחן ערוך היא שלא רק "צריך להשתדל" ושזה לא חובה, אלא חובה גמורה מדרבנן להתפלל במניין. וראיה לכך, שחז"ל קבעו שיעור של עד כמה אדם חייב להתאמץ להתפלל בציבור, וכן כתב כידוע בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סימן סח) שתפילה במניין היא חיוב גמור, ולא מעלה ויתרון בלבד. (לשון הרמב”ם בפ”ח מהל’ תפילה, הוא "צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור”, ומשמע שהיא חובה ממש, וכן נראה מדברי התוס’ בברכות מז ב שר”א שחרר עבדו כדי לקיים תפילה בציבור ומשום שהמצות עשה של ונקדשתי בתוך בני ישראל דוחה את האיסור לשחרר עבד כנעני. בשו"ע הרב כתב שם בסעי’ יז: "תפילת הציבור אע”פ שהיא מצוה מדבריהם, גדולה היא ממצות עשה של תורה!". בשו"ת אגרות משה ח”ב סי’ כז כתב לחייב תפילה במנין מעיקר הדין, שהרי כלל יש בידינו שהמתפלל במקום צואה אינו יוצא ידי חובתו, ומשום שתפילתו תועבה ואינה מתקבלת בשמים, ואם כן כיון שאמרו חכמים אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, מן הדין לומר שאינה תפילה כלל ועליו לחזור ולהתפלל, אלא שבדיעבד אין לחייבו בכך, משום שאפשר שיש לו זכות אבות מיוחדת שבזכותה תתקבל תפילתו. נמצאנו למדים שהכרעת הפוסקים שיש חיוב להתפלל במנין). המגן אברהם מוסיף שגם אם יכול להתפלל בביתו במניין, עדיין ברוב "עם הדרת מלך" – יש להתפלל בציבור.
המשנה ברורה (צ, כח) הדגיש שתפילותיו של אדם נשמעות יותר כשהוא מתפלל בציבור, ומוסיף שגם כאשר יש אדם רשע בין המתפללים, עדיין תפילה בציבור עדיפה על תפילת יחיד (על-פי דברי הרמב"ם, פרק ח מהלכות תפילה). ויש מי שכתב –
ועדיין, כשאנו מתפללים ללא מנין בהוראת גדולי ישראל שלאורם הקדוש אנו צועדים, עלינו לדעת כמה וכמה פרטי הלכות, המיוחדים לתפילה ביחידות.
היכן נתפלל בבית?- הגמרא קובעת (ברכות ו, ב) ש"כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו". כלומר, על האדם להתפלל במקום קבוע ומסודר, וכך נפסק בשולחן ערוך. גם אדם שמתפלל בבית, ראוי אפוא שיקבע לעצמו מקום קבוע לתפילה, בו יתפלל בכל פעם שנאלץ להתפלל ביחידות (מג"א צ, לג; משנ"ב נט; ערוה"ש כג, ויעויין בספרי שלהי דקייטא סימן ג).
חשוב להיזהר שלא להתפלל מול מראה, שאסור לעשות זאת בתפילת שמונה עשרה מחשש לחסרון בכוונה, ומשום שהדבר נראה כאילו האדם מתפלל לעצמו (עי' משנה ברורה צ, ע).
האיש בצד אחד והאשה בצד שני- בניגוד לבית הכנסת, אין כל מניעה בתפילת אנשים ונשים באותו החדר בבית, וחובת המחיצה נאמרה דווקא במקום ציבורי המיועד לתפילה. כמובן שיש לדאוג שדעתו של אדם לא תוסח מפני שאר הנוכחים בחדר.
לא לאכול לפני התפילה ביחיד!!- כיון שאין לאדם מניין קבוע שבו הוא מתפלל, יחול איסור על מלאכות משמעותיות קודם תפילת מנחה (אחר הצהריים) וערבית (בלילה). מכאן שכאשר אדם צריך לעשות מלאכה משמעותית (סעודה גדולה, תספורת, וכדומה) לפני התפילה, עליו למנות "שומר" שיזכיר לו להתפלל במועדו. לפי כמה פוסקי הלכה, ניתן גם לקבוע התראה של שעון מעורר.
לומר 'קדושה דסדרא' עם טעמים- כשאנו מתפללים ביחידות אין אומרים קדיש ולא קדושה ולא "ברכו", ואף לא קריאת התורה עם ברכותיה. אך מה בנוגע לפסוקים "קדוש קדוש קדוש" "וברוך כבוד ה' ממקומו" הנאמרים בקדושה של ברכות שמע ו"קדושה דסדרא" שבסוף התפילה? האם אלו נאמרים ביחידות?
יש דיון בין הפוסקים בנוגע לאמירת פסוקים אלו בתפילה לבד. השולחן ערוך (נט, ג) מציין שתי דעות בנוגע לאמירת פסוקים אלו, וממליץ אפוא לקרוא את הפסוקים עם טעמי המקרא, כאדם הקורא בתורה. הרמ"א פוסק (שם) שניתן לומר את הפסוקים כדרכם, גם ביחיד, אך המשנה ברורה (נט, יא) כותב שיש לנהוג כפי שהכריע השולחן ערוך. לכן מי שיודע את טעמי המקרא, עליו לומר את הפסוקים הללו, הנאמרים בברכת 'יוצר אור' וגם ב'ובא לציון', עם הטעמים.
תחנון- המתפלל לבד אינו אומר את י"ג מידות הרחמים (עי' שו"ת אגרות משה, או"ח ג, סימן כא). שאר חלקי התחנון נאמרים אף ביחיד, אך תוך דילוג מהמילים "ויעבור ה' על פניו" ועד סוף י"ג מידות. אולם, כאשר אדם מתפלל במקום שאין בו ספר תורה, אין לאדם ליפול על אפיו (רמ"א, אורח חיים קלא, ב) – אך יש שכתבו שאפשר ליפול על פניו אם יש ספרים אחרים בחדר (כן פסק בברכי יוסף, קלא, א; עי' גם בשו"ת אגרות משה, אורח חיים ח"ה, סימן ה, אות ה, וכ"פ הגרי"י קניבסקי זצ"ל בספר אורחות רבינו). לפיכך כאשר נעמוד בחדר עם ארון ספרי קודש, ניתן לומר 'תחנון' עם נפילת אפיים כרגיל, ואילו הספרדים ומתפללי נוסח ספרד, (שבמניין של עשרה אומרים הם "ויעבור ה' על פניו" ועד סוף י"ג מידות), ידלגו בתפילת יחיד מהמילים "ויעבור ה' על פניו" ועד סוף י"ג מידות.
מנהג העולם הוא שלא ליפול על פניו בהיעדר ספר תורה, למעט בתוך העיר העתיקה של ירושלים, שם המנהג תמיד לומר תחנון בנפילת אפיים, מפאת קדושת המקום (קצות השולחן כד,ד, ורבים אחריו). יש ספק בין הפוסקים ביחס לשאר חלקי ירושלים היום, והמנהגים חלוקים בכך (עי' הליכות שלמה, תפילה יא, הערה לז).
בנוגע לקריאת התורה, אמנם אין קוראים בתורה ללא מניין, אך ראוי לקרוא את הקריאה מתוך חומש, ובמשנה ברורה (קמג, ט) פסק שניתן לעשות כן. אין לומר "יקום פורקן" ללא מניין (משנה ברורה קא, יט; אין אומרים קטעי תפילה בארמית ללא מניין), ואילו תפילת יזכור, וברכת החודש, יש לומר גם ביחידות.
לדעת המשנה ברורה (רסח, יט), אמירת "ויכולו" בלילה שבת היא סוג של מתן עדות – עדות על בריאת העולם על ידי הקב"ה – ולכן יש לאומרו דווקא בשניים. לעניין זה, ניתן לומר "ויכולו" בזוג של קרובי משפחה, ואפילו על-ידי אדם ואשתו. מנגד, דעת החזון איש היא שאין באמירת "ויכולו" גדר של עדות, ולכן אפשר לאומרו גם ביחיד, בלי אדם אחר, ואף אין צורך לאומרו מעומד (חזון איש, או"ח לח, י).
המשנה ברורה פסק שכאשר אדם מתפלל לבדו, ראוי לומר "ויכולו" בתור מי שקורא בתורה, ולא בכוונת עדות, ויש אומר שבמקרה זה ראוי לומר הפסוקים בטעמי המקרא, שמי שקורא בתורה (עי' ט"ז, אורח חיים רסח, ה; ערוך השולחן רסח, טו).
ביחס לברכה מעין שבע הנאמרת בליל שבת, פסק בשולחן ערוך (רסח, ח) שאין אומרים ברכה זו ביחידות, למרות שברמ"א מבואר שניתן לומר את תפילה, בלי הברכה שבה (כלומר, לומר את החלק שהקהל אומר בבית הכנסת, בלי החלק של הברכה שנאמר על-ידי החזן). מי שרוצה לומר את התפילה יפתח ב"מגן אבות" ויסיים ב"זכר למעשה בראשית". מנגד, כתב הט"ז (עי' משנה ברורה ס"ק כד) שאין לומר את הברכה אלא במקום המיועד לתפילה, ולכן במסגרת של תפילה ביתית אין לאומרו כלל.
קריאת התורה בשבתות- נפסק ברמ"א ובמשנה ברורה (קלה, ב) שאם הקהל לא קרא בתורה בשבת, עליהם להשלים את הפרשה שהפסידו בשבת הבאה. ואם ביטלו קריאה של יותר מפרשה אחת, נחלקו הפוסקים (מובא במשנה ברורה שם) האם צריכים להשלים רק את הפרשה האחרונה שהחסירו, או גם את הפרשיות הקודמות שהחסירו.
ואמנם שימו לב למשפט הבא: השערי אפרים (שער ז סעי' לט), שנחשב כתב במפורש כך: "אם ביטלו הקריאה באונס ישלימו לשבת הבאה, ואם לא ביטלו באונס, רק שלא היה שם עשרה בשבת זה, אין צריך להשלים בשבת הבאה". וכך משמעות דברי הביאור הלכה בכמה מקומות. כך שמעיקר ההלכה אין צורך להשלים בשבתות הבאות את הפרשיות שנפסיד בקריאת התורה. ואמנם ישנם שנוהגים לקרוא את הפרשיות שהפסידו גם במקרים כאלה. וכך אמר לי גם המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א בשם הגהות מהרש"ם והגרש"ז אוירבך זצ"ל.
צירופי מרפסות למנין – ישנם פרטי דינים לא פשוטים כיצד ניתן להצטרף למניינים דרך מרפסות, וקשה לקבוע בכך הלכה, בגלל שכל אזור משתנה לפי מרפסותיו. לכן בכל רחוב או חצר יעשו שאלת חכם כיצד לנהוג בדבר.
להתכנס 3 אנשים יחד- חשוב להדגיש שגם אם אנו לא מתפללים במניין, אך מעלת 'ברוב עם הדרת מלך' היא גם בכינוס של מצוה של שלשה אנשים, כמו בזימון לאחר האוכל, כמבואר בפוסקים בכמה מקומות, (עי' א"ר בדיני קידוש לבנה ועי' בספרו של הרה"ג רבי איתמר חבשוש על מעלת עשרה ראשונים בשם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל). לכן ראוי ששלשה מבני הבית יתפללו יחד, ואם ישנם כמה מתפללים, ראוי שיתפללו יחד, משום מעלת "ברוב עם הדרת מלך".
(מקורות: שו"ע ונושאי כליו. מאמרו של הרב יהושע פפר 'תפילת היחיד'. ותשוח"ח לידי"נ הגר"י בחר על סיועו הרב בליבון ההלכות)
