מאמרים

הפגישה ההסטורית בין החזון איש ובן גוריון

הפגישה ההסטורית בין החזון איש ובן גוריון.

בן גוריון פתח ואמר :  "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים?  יהודים באים הנה מהרבה ארצות , למאות ולאלפים עם מסורות שונות, תרבויות שונות והשקפות שונות ."

ענה "החזון איש" בסיפור על הלכה בתלמוד: "אם שני גמלים נפגשים בדרך המשעול , וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל טעון המשא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך ".

מתוך הבלוג http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=239168

 

חז"ל תהו מה טיבו של העם היהודי. העם היהודי הזה, שנמשל לעפר ונמשל לכוכבים -  "כשיורדים – יורדים עד לעפר, וכשעולים עולים עד לכוכבים", לא עם אחר, אלא אותו עם עצמו מגיע לדרגות נמוכות של השפלה וגילויים שליליים מתוכו ובתוכו, אותו עם עצמו מסוגל להרקיע לשחקים, לחולל נפלאות ונצורות. כיצד יש להפוך את היהודים הללו שהגיעו מכל קצוות תבל למנוף אדיר להקמת המדינה? הרי הם שונים כל כך, היהודים הללו, כל אחד רואה את מדינת ישראל בעיני רוחו, לפי ציפיותיו, והציפיות שונות כל כך זו מזו, לעיתים קרובות גם מנוגדות – דתיים ולא דתיים. ויהודים דתיים שאמרו, איזו מדינה היא זו, שיש בה תחבורה ציבורית בשבת, יש חנויות ומסעדות פתוחות בשבת – לא לזה התפללנו. ויש אחרים, ליברליים, שאומרים, איזו מדינה היא זו, מדינה מודרנית, אשר תהיה כפופה להלכה בענייני אישות, ואשר אי אפשר יהיה לפועלים ולשכירים בה לנוע ביום החופשה היחיד בשבוע, מסילות הברזל סגורות. ויהודי המזרח, שראו את המדינה לא במושגים של תורת המדינה שמלמדים באוניברסיטה, אלא בחוש, "תוך כיסופים משיחיים", של קץ הגאולה. 

 

ב – 28.10.1952 התקיימה פגישה בין הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הוא "החזון איש" מבני ברק לבין דוד בן גוריון. בן גוריון שמע מפועלי אגודת ישראל על הרב הגדול שפונים אליו בכל שאלה ועניין – והוא בשבילם שולחן ערוך שלם. אלפים מחסידי "החזון איש" הצטופפו ליד ביתו. "החזון איש" קיבל את בן גוריון בפתח והכניסו לחדרו. יהודי נמוך קומה, בעל סבר פנים נאה, כפוף, שולחן, כיסא, מיטה רעועה וספרים, ספרים, ספרים.

 

בן גוריון פתח ואמר : "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? יהודים באים הנה מהרבה ארצות, למאות ולאלפים עם מסורות שונות, תרבויות שונות והשקפות שונות.  ענה "החזון איש" בסיפור על הלכה בתלמוד: "אם שני גמלים נפגשים בדרך המשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל טעון המשא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך".

 

אמר לו בן גוריון: "ועל הגמל הזה אין עול של מצוות? (תופף על כתפו שלו). ומצוות יישוב הארץ איננה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים איננה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים בגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?

אמר "החזון איש" : "בזכות זה שאנו לומדים תורה, הם מתקיימים".

אמר בן גוריון: "אם הבחורים האלו לא היו מגינים עליכם, היו האויבים שוחטים אתכם".

אמר "החזון איש" : "להפך. בזכות זה שאנו לומדים תורה, הם יכולים לחיות, לעבור ולשמור".

אמר בן גוריון: "אינני מזלזל בתורה, אבל אם לא יהיו בני אדם חיים, מי ילמד תורה?"

אמר "החזון איש": "התורה היא עץ החיים, סם החיים".

אמר בן גוריון: "גם הגנה על הנפש היא מצווה, כי לא המתים יהללו יה. ובכל זאת אני שואל, איך נחיה יחד?"

אמר "החזון איש" : "אני רואה חילול שבת, מכוניות ומשאיות בשבתות, נוסעים לים במקום להתפלל וללמוד תורה ולקיים חיים יהודיים. וזה מקומם ומזעזע את הנפש, לראות בארץ אבותינו חילול שבת כזה".

אמר בן גוריון: "אני לא נוסע במשאית לים בשבת. אבל אם אלה פועלים העובדים כל השבוע, לא מגיע להם לטבול בים בשבת? זאת זכותם. אי אפשר להכריחם ללמוד תורה. אבל גם הם יהודים, ועושים הרבה דברים חשובים. אי אפשר להכריחם לשמור שבת. ואם לא ילכו לים, אתה חושב שיבואו לבית הכנסת?"

אמר "החזון איש" : "אנו מאמינים שיבוא יום וכולם ישמרו שבת ויתפללו".

 

אמר בן גוריון : "אם ירצו, לא אתנגד שיעשו זאת. אבל אי אפשר לכפות זאת עליהם. לא צריכה להיות כפייה דתית, וגם לא כפייה אנטי דתית איש איש יחיה כראות עיניו".

 

הוויכוח נמשך זמן רב. הם נשארו בעמדותיהם, בלי שהתקרבו זה לזה. לבסוף הפסיקו את הוויכוח וניגשו אל ארונות הספרים ושוחחו על הספרים. אחר כך נפרדו בידידות ובלחיצת יד.

 

כשיצא משם אמר בן גוריון: "זהו יהודי יפה, חכם, יש לו עיניים יפות וחכמות, צנוע. מעניין מניין כוחו והשפעתו. אבל איך נחיה יחד בארץ? זו שאלה חשובה ביותר. זו סכנה חמורה. יותר מאויב חיצוני."

"החזון איש" אמר למקורבו על בן גוריון לאחר שזה יצא מחדרו : "יצא ממני איש עם נשמה גדולה".

 

לזוג צעיר שבא אליו לומר שאינם רוצים נישואין על פי ההלכה, אלא נישואין אזרחיים, אמר: "אתם תלכו לרב ותתחתנו. זה נגד מצפונכם, אבל זה לא נורא. זה יקח חמש דקות, ואחר כך לא יפריע לכם להעמיד ולדות. לעומת זאת יהודי דתי, שבנו וביתו יינשאו בנישואין אזרחיים, הוא קורע קריעה ויושב שבעה. ואנו קורעים את התא הבסיסי של החברה, המשפחה, ועלינו לשקול מה שקול כנגד מה."