movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home סיפורים לכבוד שבת סיפורי תשובה אנשים מספרים על עצמם: אור אין סוף

אנשים מספרים על עצמם: אור אין סוף

אנשים מספרים על עצמם: אור אין סוף
חיים ולדר 

את הסיפור שלי אני שומר בלבי זמן רב, בעיקר בגלל הפחד מחשיפה, אך בתוך תוכי ידעתי שהוא חייב להתפרסם, גם בגלל שהוא נדיר ובלתי ייאמן, וגם בשל המסר האדיר שיש בו.

אני גר ביישוב שנחשב בין היישובים העשירים במדינת ישראל. אני עוסק בסחר בינלאומי, ומעדיף שלא לפרט באיזה תחום.

במהלך השנים נכנסתי לקשיים שלא באשמתי, וכמעט פשטתי רגל. היו אלה ימים קשים מאוד, כי במקום שאני גר בו אין לך קיום ללא כסף, ואיני מדבר על אוכל ועל קורת גג, לא נפלתי עד כדי כך. החיים הרגילים באזורנו יקרים מאוד. אנשים כאן חיים, כביכול, בעולם מקביל. אם מסיבת יום הולדת לילד בן שלוש בכל רחבי הארץ עולה 150 שקלים, כאן היא יכולה לעלות מאה אלף שקלים, ולא הגזמתי בכלל. אני כבר לא מדבר על בת מצווה, על חתונה, על ביגוד ועל נסיעות. אתה צריך לפחות שלוש מאות אלף שקלים לחודש כדי שתוכל להישאר באותו חוג שנכנסת אליו. ויש גם חוגים של מיליון ויותר.

(במאמר מוסגר אני חייב לציין, שרוב בני האדם מקנאים בעשירים, ואינם מעלים על דעתם שהלחץ הכלכלי של העשירים גדול פי כמה מהלחץ הכלכלי של אדם מהשורה. ככל שאדם עשיר יותר, כבר נמצא מי ומה שמוציא ממנו את הכסף. בן אדם יכול למצוא עצמו מוציא על שעון סכום שיכול לפרנס משפחה ברוכת ילדים למשך שנתיים. על שעון! ולאחר מספר חודשים הוא יחליף אותו באחר. מסתבר שהאנשים שחיים הכי טוב אלה הם האברכים שחיים באופן מחושב, אינם מחפשים חיי פאר, ובסופו של דבר דווקא הם מצליחים להיות בפלוס בבנק ואפילו לחסוך לילדיהם. איך אני יודע את זה? בהמשך תבינו).

* * * 

מהמקום שבו הייתי, לפתע מצאתי עצמי, כמו כל אחד אחר, מתחיל לחשב הוצאות חשמל ורכב, וחותך נסיעות והוצאות. לאחר חודשים אחדים כבר הבנו, אשתי ואני, שניאלץ לעבור מהמקום, לא רק בגלל הבית שהיינו חייבים למכור, אלא בגלל אותן הוצאות מוגזמות שהחברים של ילדי היו רגילים להן.

ובדיוק אז קיבלתי הצעה לעבוד אצל בן אדם צעיר, עשיר מאוד, שעסק אף הוא במסחר בינלאומי.

אבל אם אני הייתי בדרגה של מיליונים, הוא היה בדרגה של מיליארדים.

מדובר באדם חרדי, שלמרות עושרו המופלג הוא מקפיד במצוות על קלה כבחמורה. הוא שמע עלי ממישהו והחליט להציע לי עבודה באחת מהחברות שלו.

מובן שההצעה הזו הצילה אותי ממש. השכר החודשי שהציע לי היה אמנם פחות מזה שהייתי רגיל להרוויח, אבל היו אחוזים ובונוסים שיכלו להכפיל את השכר שהייתי רגיל אליו.

כך, רגע לפני שמכרנו את הבית ועברנו למקום אחר, כאילו ניצלנו מגורל לא ידוע ויכולנו להמשיך ברמת החיים שהיינו רגילים אליה, בלי לעבור ובלי לזעזע את עולמם של הילדים, שלא ידעו דבר וחצי דבר ממה שעברנו.

* * * 

התחלתי לעבוד אצלו. הוא היה מעסיק תובעני אך הוגן. הוא דרש נאמנות מוחלטת, יושר ושקיפות. הוא לא התערב בחיינו הפרטיים, אך ככל שזה נוגע לעבודה, הייתי חייב לתת את מלוא התפוקה שלי (וזה היה גם האינטרס שלי, שכן ככל שהייתי טוב יותר, קיבלתי אחוזים ובונוסים שהשתלמו לי).

אני חייב להוסיף כאן, שחלק גדול מהמסחר נעשה עם מדינות לא דמוקרטיות, בלשון המעטה, מדינות שבראשן עמדו שליטים עריצים מאוד. במדינות הללו היו סחורות שלא ניתן להשיג בכל העולם, והבוס שלנו הצליח לקנות את אמונם של השליטים, לנהל מסחר חובק עולם ולהפוך לאיש עשיר בקנה מידה עולמי.

* * * 

בחברה שלנו מועסקים מאות עובדים ועשרות בכירים. מטבע הדברים שוחחנו אודות הבוס, אם כי נזהרנו שלא לגלות מידע עסקי אפילו זה לזה, זה היה אחד התנאים החשובים ביותר: לא לדבר ולא למסור מידע. ראינו בני אדם שאיבדו משרה מכניסה מאוד בגלל שטות קטנה של דיבור מיותר, אם התגאו באיזו עסקה שעשו או סיפרו על עסקאות שאיכשהו נודע להם עליהן.

ברם, בחדרי חדרים עדיין הרשינו לעצמנו לשוחח על דברים גלויים לעין, כמו כמה מיליארדים יש לו או על חייו הפרטיים.

כיוון שהוא היה חרדי וכולנו רחוקים מדת, ביקשנו לבדוק אם הוא באמת שומר מצוות כמו שהוא מציג את עצמו, או שהוא רק בתחפושת (כדאי שכל חרדי ידע, שהרחוקים מיהדותם מסתכלים על הדברים הללו ומחפשים את האמת).

במשך השנים קיבלנו כל הזמן הוכחות לכך, שהוא באמת יהודי חרדי המקפיד על קלה וחמורה. ראינו אותו בכל מיני מצבים ובכל מיני ארצות, במקומות שאיש אינו יכול לראות אותו ובמצבים של אין ברירה – הוא תמיד התנהג כיהודי חרדי, גם בהתנהגותו האישית וגם בחזותו החיצונית - מעולם לא הסתיר את הכיפה ואת הציציות, גם במקומות שכולנו חשבנו שעדיף להסתתר. החיים שלו היו צנועים יחסית. הוא התאים עצמו לגמרי לשכונת מגוריו בעיר חרדית, אמנם בבית יפה ורחב ידיים, אך לא בשכונת יוקרה ולא בגינונים של עשיר בסדר גודל כמותו. האמת שאם אתה רואה אותו, הוא נראה אברך לכל דבר ועניין, ואפילו בין הצנועים והביישנים שבהם. היה בכך ניגוד מוחלט להיותו איש קשוח וסמכותי בעסקים. זה תמיד עורר את תשומת לבנו ואת התפעלותנו. האמת, שהערצנו אותו.

באחד הימים ישבנו כמה מנהלים, ומישהו אמר משפט שציטט מהסופר ברנרד שו: "לכל אדם יש מחיר". הוא ניסה לומר, שכל בן אדם יעקוף את העקרונות שלו בשביל סכום כסף כלשהו.

היה בינינו מנהל דתי שאמר: "זה נכון חלקית. אני אומר לכם שאדם שהוא ירא שמיים לא יעבור על עיקרי מצוות התורה בעבור כל כסף שבעולם".

התחלנו להתווכח.

* * * 

הוא טען שיש בתורה היתר לעבור עבירות במקרים של פיקוח נפש, פרט לשלושה איסורים שעליהם קיים כלל של "ייהרג ועל יעבור". הוא אמר שגם בקרב הדתיים יהיו שיתפתו לעבור עבירה בעד כסף, אבל בנושא השבת, למשל, אנשים לא יחללו שבת גם במחיר גבוה מאוד, מלבד אנשים חלשים מאוד, שאינם יראי שמיים.

אנחנו לא קיבלנו זאת. "הכול טוב ויפה", אמרנו, "אבל תמורת מיליון דולר יהיו שירשו לעצמם".

הוא התעקש. "לא ולא".

העלינו (כמובן בתוך השיחה שלנו, לא במציאות...) לעשרה מיליון, ולאחר מכן למאה מיליון, ובסוף גם למיליארד.

הוא נשאר בשלו. "מי שירא שמיים לא יחלל שבת בעד שום סכום שבעולם".

"קל לך להגיד בתאוריה", אמרנו לו, "במציאות זה לא יקרה".

זה ויכוח שנחרט במוחי, ולא חשבתי לרגע שיהיה אי פעם מציאותי.

* * * 

ובשבת אחת זה קרה.

בעוונותי הרבים קיבלתי טלפון בערב שבת מסגן של שליט אפריקני, אחד הגדולים שבהם, שניהל מסחר של מיליארדי דולרים עם הבוס שלי. מעולם לא דיברתי איתו, אלא רק עם הכפופים לו.

"אני חייב לדבר עם הבוס שלך", הוא אמר.

חטפתי אלם. לא ידעתי איך אני מתחיל לומר לו שהבוס שלי אינו מדבר בשבת.

"הוא לא כאן", אמרתי.

"אני יודע שהוא לא כאן", אמר הסגן, "ואני גם יודע שהוא לא מדבר בטלפון בשבת, אבל יש כאן מקרה חירום, והשליט רוצה לדבר איתו".

התחלתי לגמגם: "תראה, אני יכול להתקשר אליו. הוא לא יענה".

שמעתי קולות, ואז השפופרת הועברה לשליט עצמו.

"אנחנו יודעים שאתה גר ב... (הוא נקב בשם היישוב שלי), ושהבוס גר ב... (הוא נקב בשם העיר החרדית שבה מתגורר הבוס). אנחנו לא סתם מתקשרים אליך. ניסינו להתקשר אליו. הטלפונים שלו כבויים. אנחנו יודעים שהוא לא מדבר בשבת, לכן אני מתקשר אליך. אתה יוצא אליו הביתה ואומר לו לענות לטלפון בגלל מקרה חירום שמסכן הכול".

בשלב זה הייתי בחרדה שלא פגשתי בדומה לה כל שנות חיי. "הוד מלכותו", אני אומר לו, "יש הוראה מצדו שלא להפריע לו בשבת בשום עניין".

הוא קטע אותי בזעם ואמר: "אבל כעת ההוראה ממני היא שתיסע אליו ותאמר לו שאני יודע שהוא מקפיד מאוד על שמירת השבת, אבל הוא צריך להבין שאם אני מתקשר אליו, מדובר בסכנה גדולה. יותר מכך איני יכול לומר".

"בסדר, הוד מלכותו", אמרתי, "אני אפר את הוראתו ואציית להוראתך. אני אצא אליו מיד".

וכך עשיתי.

יצאתי מביתי ונהגתי בפראות לעבר עיר מגוריו. אם הדרך לוקחת חצי שעה בדרך כלל, כעת היא לקחה רבע שעה, הודות לכבישים הריקים. הצלחתי להגיע למקום הקרוב ביותר לביתו עם הרכב, ומשם רצתי במהירות.

השעה הייתה אחת עשרה וחצי בלילה.

נקשתי על דלת הכניסה. לאחר כשתי דקות פתח לי את הדלת ילד בגיל 12.

"אני חייב לדבר עם אבא", אמרתי.

הוא משך בכתפיו והלך לקרוא לאביו.

מיד כשראה אותי, הבין שלא סתם הגעתי. "קרה משהו?", הוא שאל.

"כן", אמרתי וסיפרתי לו על השיחה עם השליט.

*

הוא היה המום. ראיתי את גלגלי מוחו זזים.

"אבל הוא יודע שאני לא מדבר בשבת. למה הוא מנסה בכלל?", הוא שאל.

"הוא אמר לי למסור לך שהוא יודע שאתה לא מדבר בשבת, ובכל זאת הוא מבקש ממך להתקשר אליו. הוא ציין שמדובר בסכנה".

הבוס שלי עצם שוב את עיניו למשך דקה. דקה שנראתה לי כנצח.

"תראה", הוא אמר, "אני לא יכול להתייחס לזה כאל פיקוח נפש. אני כאן, וכך גם אשתי וילדיי. הוא אינו יכול לסכן אותנו. זה לא מצדיק חילול שבת".

"אבל... אבל אולי זה המסחר. אולי יש שם הפיכה ואתה תפסיד את כל הכסף שלך".

פה הוא אפילו לא עצם עיניים. "אין שום היתר לחלל שבת בשביל ממון", אמר.

"זה לא רק ממון", ניסיתי לשכנע אותו, "זה כל הפרנסה שלך, וגם כל התרומות שלך, ושמעתי שאתה תורם מיליוני דולרים בכל חודש".

הוא התבונן בי וצחק צחוק מר. "ניסיון יפה מצדך", אמר, "אהבתי את החלק של התרומות. אתה יודע איפה ללחוץ עלי, אבל צר לי. זה לא יקרה".

בשלב זה התחלתי לרעוד מפחד. איני יודע מה עבר לי בראש. בטח תחשוב שפחדתי על פרנסתי, אבל האמת שאפילו לא הייתי צריך להגיע לזה. המחשבה על שליט עוצמתי שאחראי לחלק ניכר מהונו של הבוס שלי, אם לא על כולו - המחשבה על שליט שמבקש ממנו דבר פעוט (בעיני), והוא מתעקש לסרב, גרמה לי פחד ואימה. כאילו ראיתי מישהו שמתגרה בגורל שלו.

"תגיד", שאלתי, "אין איזה היתר על פי התורה על למעלה ממיליארד דולר?".

הוא אפילו לא ענה לי. רק צחק כדי להבהיר שהשמעתי זה עתה בדיחה.

* * * 

ואז הוא החל להעלות את מחשבותיו בקול: "האמת היא, שיש רב שגר לא רחוק מכאן, ואני יכול לשאול אותו".

"יופי", אמרתי, "אם יש שאלה - שואלים רב".

"אבל אני אפילו לא אלך לשאול", הוא הודיע.

"למה?", שאלתי, "למה?".

וכאן הוא ענה לי תשובה שלא אשכח לעולם: "כשיהודי רוצה להתיר לעצמו משהו, הוא הולך לרב, אבל אני לא רוצה להתיר לעצמי את העניין. אני לא נולדתי אדם חרדי. בחרתי בזה. גדלתי כל ימי כחילוני והגעתי לדת, תתפלא, כשהגעתי בטעות לערוץ ששמו 'הידברות'. ראיתי שם רב חרדי נמוך קומה וצנום, וכבר חשבתי לעבור לערוץ אחר, אך משפט אחד שהוא אמר גרם לי להישאר ולהקשיב כל הלילה: 'אתה לא עושה טובה לאיש שאתה דתי. זו טובה שאתה עושה לעצמך, ואם אתה לא מבין זאת, לעולם לא תהיה דתי, גם אם תלך עם כיפה וזקן'.

"זה הפך לי את כל מה שהיה בתודעתי על דת. כאיש עסקים זה גם ריתק אותי, אולי אני מפסיד משהו, אולי לא. שווה לבדוק. במשך שבוע צפיתי בעשרות שעות של שיחות. לאחר מכן שיתפתי את אשתי, ושנינו יחד התחלנו להתעניין בדת והפכנו לחרדים לכל דבר ועניין. כיום יש לי משפחה ענקית, ועם כל יום שעובר אנחנו רואים באופן מוחשי שהדת לא רק שעשתה לי טובה, אלא הצילה את חיי ונתנה להם משמעות.

"אתה מגיע אלי עם טיעון שבכלל לא מתחיל אצלי. אתה רוצה שאפנה לרב כדי לעקוף את השבת, אבל זה לא הרצון שלי. הרצון שלי הפוך לגמרי. אני לא רוצה לעקוף את השבת. כל הבסיס שממנו הגעתי אל הדת היה, שאני לא עושה שום טובה לאף אחד, אלא היא עושה לי. וזה נכון כל־כך".

* * * 

"השבת היא הדוגמא הטובה ביותר", הוסיף ואמר, "כל השבוע אני ממתין לה בציפייה. אני עושה למישהו טובה? הרי היא שומרת עלי יותר משאני שומר עליה. ואיני מדבר על עסקים, אלא על המשפחה שלי. היא מחברת אותי למשפחה, היא שומרת לי על הדבר היחיד שיישאר מהממון שלי ומההצלחות המדומות שלי. זו ההצלחה היחידה שתהיה לי אי פעם. הנה כעת, הפרעת לי לבחון את הבן שלי, וכל מה שאני רוצה זה לשבת איתו. אף שליט לא מעניין אותי, פרט למלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא".

"וואו", אני אומר לו, "זה חתיכת סיפור, מה שסיפרת לי עכשיו". באמת הייתי המום. הבוס שלי מעולם לא שיתף אותנו בחייו הפרטיים, ולעולם לא הייתי מדמיין ששיטוט אקראי בערוץ הידברות גרם לו לשינוי מהותי כל־כך.

"אבל מה אני עושה עכשיו?", שאלתי.

"אני אוסר עליך להתקשר אליו בענייני", אמר לי, "איני יכול להורות לך למי לענות. אני רק הבוס שלך. אני ממליץ לך שלא לענות לו, אבל אם אתה פוחד שלא לענות לו ותחליט להשיב לשיחה, תגיד לו שלא הייתי בבית ושבני ביתי לא ידעו לאן הלכתי. אנחנו לא נתגרה בו, אבל לדבר איתי הוא לא יוכל בשבת".

הוא הודה לי, ואז קרא לי שוב ואמר: "אני מבקש ממך בפעם הבאה, שלא לחלל שבת בשום דבר הקשור אלי. זה גורם לי צער רב. אני מבטיח לך, ותסמוך עלי שלא תיגרם לך שום רעה ושחלילה לא אבוא אליך בטענות אם תימנע מלבוא אלי. תמיד תוכל לשנות מפני דרכי שלום ולומר שבאת לביתי ולא הייתי בו. שבת שלום".

* * * 

חזרתי משם, אפוף מחשבות.

סיפרתי לאשתי ולילדי את הקורות אותי, ואמרתי להם: "אני מעריך את האיש הזה ומקנא בו קנאה גדולה. הוא ישב ובחן את הילד שלו, ויש לו הרבה ילדים... ואילו אני, הילד שלי צריך להתחנן אלי שאתפנה מהטלפון שלי". כאן היו לי דמעות בעיניים. "אני רוצה לחשוב מה לעשות בנידון".

מוצאי שבת הגיע.

השליט התקשר לבוס שלי בחרי אף ובזעם. איני יודע מה ענה לו ואיך יצא מזה. אני רק יודע שהעסקים לא הופסקו. ואם אתה שואל אותי, התלות של השליט בבוס שלי רק הלכה וגברה מאז. אני חושב שבמקומו הייתי מעריך אדם שמוכן לזרוק את כל העסקים שלו בשביל עיקרון דתי.

ואני?

הסיפור הזה חולל שינוי בי ובמשפחתי. בהתחלה זה היה רק עניין השבת. החלטנו להקדיש את השבת לילדים, בלי טלפונים, בלי מסכים, בלי כלום.

בד בבד התחלנו להכיר את ערוץ הידברות, ולשתף את ילדינו. מה שטוב לבוס שלי, שהצליח כל־כך  בחיים, בטח טוב גם לי.

עם הזמן, וככל שנחשפנו לתכנים, הבנו אני ואשתי שההתנהלות הזו לא תחזיק מעמד אם לא נעגן אותה במשהו גדול מאיתנו, באמונה שהכול מאלוקים, כל הטוב שיש לנו, והחיים עצמם. אט-אט התחלנו להתקרב, וכיום אמנם עדיין איננו חרדים, אבל אנחנו שומרים תורה ומצוות, מתפללים וחובשים כיפה, ואת ילדי העברתי לחינוך דתי בבית ספר שייסד הרב שטיינמן, זכר צדיק לברכה.

בינתיים אנחנו כאן, ביישוב שלנו. אבל כמו שזה נראה, לא נישאר כאן זמן רב. דרך ארוכה נכונה לנו, אבל לפחות הכיוון ברור.

יש אור גדול וחזק שמכוון אותנו ומאיר לנו את הדרך. אור אין סוף. אורה של השבת.

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא או חייגו למספר: 073-222-12-50 
 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב שמריהו יוסף חיים בן פעשא מרים, יגאל שלמה בן שושנה מהין ובני משפחתו, בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת עליזה פרומה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן ברוך ז"ל ופאולה פייגלה בת אליעזר ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 20284837

אתר השבת


מאמרים אחרונים