movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

סוכה לחולי קורונה

סוכה לחולי קורונה

הרב שמואל ברוך גנוט

א) סוכה שיש בה ריח רע שאין דעת האדם סובלתו פסולה. ויל"ע האם סוכה זו כשרה לחולה קורונה שאין לו חוש ריח. ב) סוכה כשרה שיושבים בה אנשים שאינם מצייתים להוראות ההלכה והרפואה לשבת עם מסכות פנים, ומשו"כ ישנו אדם שיושב בה בפחד וחשש גדול. האם הסוכה פסולה לגביו?

תשובה:

סוכה י"ב ב: אמר רב יהודה הני צוצי ושוצרי מסככין בהו, (פירוש לפי שאינם מקבלים טומאה שאינם מאכל אדם), אביי אמר בצוצי מסככין בשוצרי לא מסככין, מאי טעמא כיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק. אמר רב חנן בר רבא הני היזמי והיגי מסככין בהו אביי אמר בהיזמי מסככין בהיגי לא מסככין מאי טעמא כיון דנתרי טרפייהו שביק לה ונפיק. וכתב הרא"ש (סי' כה) בכל הני לכתחלה לא משום גזירה דילמא שביק להו ונפיק, אבל יצא ידי חובתו אם סיכך בהם, וכן כתב הרמב"ם פ"ה ה"ב, וכ"פ הטור.

וכתב השו"ע סי' תרכט סי"ד: יש דברים שאסרו חכמים לסכך בהם לכתחלה, והם מיני עשבים שאינם ראוים לאכילה ואינם מקבלין טומאה, וריחם רע או שנושרים עליהן, דחיישינן שמא מתוך שריחן רע או שעליהן נושרים יצא מן הסוכה, עכ"ל. וכתב המג"א סקי"ד: לכתחלה - ואם עבר וסיכך בהם כשרה, כ"כ הרמב"ם משמע דמותר לישב בה וז"ל הרא"ש אבל יצא י"ח אם סיכך בהן וכ"כ הרמב"ם, עכ"ל. וכן העתיק המשנ"ב להלכה. וכתב הפרמ"ג: מלשון הר"מ ז"ל פרק ה' הלכה ב' משמע אם סיכך בהם כשרה לכתחלה לישב בה, אף שיכול לסכך במין אחר. ומלשון הרא"ש סוכה י"ג אין הכרע כל כך, שכתב אם סיכך יצא ידי חובתו וכן כתב הר"מ ז"ל, משמע באי אפשר לו בענין אחר. ומכל מקום יש לפרש כוונתו גם כן לכתחלה יכול לישב בה, אין מסככין לכתחלה משמע, עכ"ל. ואמנם כתב המשנ"ב בשם הפרמ"ג סי' תר"ל משבצ"ז סק"א: ואם היה ריח רע כ"כ שאין דעת האדם סובלתו יש לומר דפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו, עכ"ל.

ובאדם החולה במחלת הקורונה ואין לו ריח, לכאו' כיון שבגמ' איתא שהחשש הוא כיוון שיש בסוכה ריח רע ייצא החוצה, א"כ כה"ג אין לחשוש לזה. אמנם לד' הפרמ"ג שבריח רע שאין דעת האדם סובלתו הסוכה פסולה משום דכה"ג אין תשבו כעין תדורו, יל"ע האם הוא חסרון בגברא, שסוכה שאין האדם יכול לישב בה אינה סוכה לגביו, א"ד דכה"ג איכא חסרון בעצם שם הסוכה שבה, כיון שלרוב בנ"א א"א לדור בסוכה זו בכה"ג, א"כ אף שאדם זה יכול לישב בה מחמת חוליו והיותו חסר חוש ריח, מ"מ חסר בעצם שם הסוכה בסוכה זו.

וכן יל"ע בכל דבר הפוסל משום תשבו כעין תדורו, ואפילו בפסול דדירה סרוחה, כגון בהא דסוכה ד' א': "היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה, סבר אביי למימר: אם חמתם מרובה מצלתם  כשרה. - אמר ליה רבא: הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה". דיל"ע בדין אדם נמוך קומה שיכול להלך בנחת בסוכה י' טפחים שהוצין יורדין בתוכה,, האם הסוכה פסולה לגביו, כיון דסוס חסר בשם סוכה, א"ד דהוא פסול בסוכה מחמת הגברא, וכה"ג דהגברא נהנה מישיבת הסוכה, לית לן בה.

ובאחרונים דנו עפ"ד הראשונים בסוגיין, האם פסול סוכה הפחות מי' טפחים פסולה משום דירה סרוחה, או משום דהוא דין בשיעור סוכה דלר"מ ילפינן ליה מכפורת ולר' יהודה מהלל"מ, עי' בתוס' י"ט (פ"א מ"א) ובערול"נ ובשפ"א בארוכה, שדנו עפ"ד הרמב"ם והריטב"א וש"ר האם הוא דין דאורייתא או דרבנן והאם הוא פסול לכתחילה או בדיעבד, ועי' שו"ע תרלג ונו"כ שם.

ומצינו שנחלקו הראשונים בהגדרת פסול ההוצין האם משום שיורדין הם אל תוך שיעור הי' טפחים מחסרין הם וממעטים את עצם שיעור הסוכה וממילא הפסול הוה בעצם הכשר הסוכה. או דילמא שאין באמת הפסול בעצם שיעור הסוכה, אלא דהוי פסול חיצוני בקיום המצוה. שהריטב"א נוקט דהוי חיסרון בעצם הסוכה עצמה ומאידך גיסא רבינו אברהם מן ההר מוכיח מדברי הרמב"ם דאין זה פסול בעצם הסוכה, אלא דהוי פסול חיצוני בעצם קיום המצוה. ובחידושי מרן הגרי"ז הלוי (ריש הלכות סוכה) כתב לדייק כן מדברי הרמב"ם. והוסיף להוכיח דמלשון הרמב"ם: "וצריך להזהר" משמעותו יותר דהוא רק דין לכתחילה, אולם אין זה עיכוב בעיקר המצוה. וכן מוכח ממה שכלל הרמב"ם את דין זה בדיני סיכוך ולא בדיני עצם הסוכה דאין זה עיכוב למצוה.

ושיטת המרדכי וכ"פ הרמ"א דסוכה שאינה ראויה לאכילה פסולה לכל דבר, ושיטת החכ"צ דמ"מ אם ישן שם ועושה שם שאר צרכיו וכדו' מקרי לענין זה סוכה כהלכתא. ועי' בית הלוי ח"ג סי' ג. ושמעתי מבני יקירי הבה"ח מרדכי נ"י בשם רבו הגר"ד וולפסון שליט"א די"ל דהחכם צבי שפסק דאף סוכה הראויה לשינה או לשאר צרכים ואינה ראויה לאכילה כשרה, יסבור כשיטת הרמב"ם דהדין שבעינן שתהיה הסוכה ראויה לדיורין אינה אמורה בעיקר דין החפצא של הסוכה, אלא בקיום מצותה וכפי הנתבאר. ומשום הכי אין שום חסרון להשתמש בהך הסוכה לשינה או לשאר צרכים אף שאינה משמשת לאכילה. דכל עוד אין חיסרון בעצם הסוכה, אדרבה בכך מקיים הוא את עיקר מצותה, על ידי שמשתמש בה לשינה ושאר צרכים. אולם החולקים על דעת החכם צבי הסבורים שסוכה שאינה ראויה לאכילה פקע הימנה כל שם סוכה, יסברו דסוכה אקרי רק היכא שחשובה היא לדירה גמורה. ועד כמה שחלק משימושי הדירה הינם אכילה בה וכו' והכא ליכא, תפסל הסוכה. ובני מרדכי נ"י האריך בזה בכל שיטת הראשונים בקונטרסו הנדפס עמ"ס סוכה ואכמ"ל. אמנם אכתי מכלל הספק הנ"ל לא יצאנו, האם הוא פסול מחמת חסרון הגברא וכה"ג שהאדם עצמו אינו מריח, אין הסוכה פסולה לגביו או דהוא פסול מחמת חסרון החפצא דסוכה.

ודודי הגרא"ש מאיר שליט"א בעל 'עבודת משא', הביאני ראיה נפלאה ומתוקה להתיר ישיבת הסוכה בכה"ג, דהנה המשנ"ב בסי' תרמ סקי"ז כתב לענין מצטער בסוכה מפני הריח, דכתב השו"ע דפטור מן הסוכה, וז"ל: או מפני הריח - עיין לעיל סימן תרכ"ט סי"ד ובמ"ב שם ובסימן תר"ל ס"א ובמ"ב שם ולעיל בסימן ע"ט סקכ"ג במ"ב, עכ"ל. ובסי' עט סקכ"ג כתב שם המשנ"ב בשם המג"א דריח רע היינו כל שדרך בני אדם להצטער מאותו הריח. הרי דס"ל להמשנ"ב לדמות דין ריח רע בק"ש, שתלוי האם דרך בנ"א להצטער ממנו, לנידו"ד דסוכה. (אף שבסברא היה מקום לחלק בין דין ריח רע בסוכה שודאי הוא דין על הגברא, לנדו"ד דסוכה, דאפשר כנ"ל שהוא חסרון בשם סוכה), והנה במג"א שם סי' עט סק"ט כתב בגדר ריח רע זה כך: מיהו נ"ל דמי שאינו מריח מותר לקרות בזה, עכ"ל. וחזי' דהמג"א ס"ל דמי שאינו מריח, מותר לקרות כנגד הריח, וכפי שנתבאר דהמשנ"ב מדמה ב' העניינים, א"כ מוכח דה"ה בסוכה, דאם אינו מריח, הסוכה כשרה, והוא כפתור ופרח.

אולם אכתי חושבני שיש לדחות הראיה, דאולי י"ל דכוונת המשנ"ב לדמותו דווקא לההלכה המובאת בסי' תרמ, העוסקת בדין 'מצטער', ששם איירי גם בריח רע הבא ליושבי הסוכה מחוץ לסוכה, ולא הביא כן בסי' תרכ"ט ותר"ל העוסקים בריח רע שבעצם הסוכה, דבזה אדרבה, אינו תלוי בהאדם עצמו, אלא שאם יש ריח בעצם הסכך או הדפנות, הוי חסרון בעצם שם סוכה, וצ"ע.

 

˜v™

 

ויל"ע בדין סוכה כשרה שיושבים בה אנשים שאינם מצייתים להוראות ההלכה והרפואה לשבת עם מסכות פנים, ומשו"כ ישנו אדם שיושב בה בפחד וחשש גדול. האם הסוכה פסולה לגביו ברגעים אלו?

וראיתי בחשוקי חמד סוכה ד' ב' שדן בשעת אזעקה, כשכולם עוזבים את ביתם ובורחים למקלטים, האם מותר לאדם להיכנס לסוכה ולברך עליה, כי הרי נאמר בסוכה ד ע"א הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה, [כשהוצין יורדין לתוך י']. ואם כן אולי גם בענייננו, אין אדם דר בסוכה בשעת אזעקה, כי אם במקלט?

וכתב דלכאורה הסוכה היא דירה סרוחה, שהרי היא נמצאת במקום שאין ראוי לדור שם. אמנם יש לחלק שהדירה הסרוחה שעליה דנה הגמרא, היא באופן כזה שהדירה מצד עצמה לא ראויה למדור, כי הוצין יורדין לה. אבל בשאלתנו הדירה מצד עצמה ראויה למדור, מאחר והיא מחסה מהחמה ועשויה לצל, אלא שהחשש הוא מצד הפחד ולא מצד הסוכה. אלא שמבואר ברמ"א (סימן תרמ ס"ד) שאין לחלק וז"ל: "ואם עשאה מתחלה [לסוכה] במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה, או שאי אפשר לעשות לו אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל, אפילו בדברים שלא מצטער בהם, דלא הוי כעין דירה, שיוכל לעשות שם כל צרכיו, עכ"ל. הרי שלמרות שהסוכה היא טובה מצד עצמה, אם אדם מתיירא להיות בה, הוי כדירה סרוחה שאינה ראויה לשימוש ופסולה, כמבואר בביאור הגר"א (שם סק"ז) שדימה זאת לסוכה שהוצין יורדין לתוך עשרה. ופילפל בזה בארוכה, עי"ש. ובסו"ד כתב בשם רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א שאין הדבר דומה לסוכה באזור של גנבים, כי שם המצב הוא שהסוכה אינה ראויה לישיבה כלל, אבל כאשר באופן ארעי יש אזעקה, הדבר דומה לשודד שנכנס באופן חד פעמי לסוכה, שאינו מבטל מהסוכה שם של סוכה. ולכאו' ה"ה לנדו"ד, שהסוכה ראויה היא לדירה, ואלו שיושבים בה ללא מסכות, אינו מבטל ממנה שם סוכה. אף שברגע זה האדם מפחד לישב בה.

ואמנם יש לדון בנידו"ד מדין מצטער פטור מן הסוכה, דכתב השו"ע תק"מ ס"ד דפטור מהסוכה, "איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח". ובס' זמן שמחתנו פ"ג אות א הובאה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמי שיש לו אורחים בסוכתו ורוצה ללכת לישון אך אינו יכול להוציאם מהסוכה, שאינו נפטר משינה בסוכה משום דין מצטער, כיון שעליו לדאוג לעצמו לסוכה אחרת או לילך לישן בסוכת חבירו, ואמנם דעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל (ס' הסוכה, פסקים והערות אות כט) והגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני סוכות פי"ב סק"ד) שנחשב למצטער ופטור מהסוכה, שמציאות שהיית האורחים בסוכתו, דומה היא היא לדין זבובים המצערים אותו שפטור מהסוכה. ולכאו' אם יושבים בסוכתו אורחים המצערים אותו בכך שאינם יושבים עם מסכה, וצערו גדול מכך עד שאינו יכול לשהות במחיצתם, דומה הוא למקרה זה.

 

 


 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב שמריהו יוסף חיים בן פעשא מרים, יגאל שלמה בן שושנה מהין ובני משפחתו, בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת עליזה פרומה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן ברוך ז"ל ופאולה פייגלה בת אליעזר ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 20097236

אתר השבת


מאמרים אחרונים