פרשת כי תבוא – ארץ ישראל והתורה תלויים זה בזה?

פרשת כי תבוא – ארץ ישראל והתורה תלויים זה בזה?

מאת: אהובה קליין .

נמצאים אנו בעיצומם של ימי חודש אלול- חודש הרחמים והסליחות.

לאור המחלוקות בעם - זקוקים אנו ,דווקא עכשיו , בדחיפות לפתוח דף חדש לקראת השנה החדשה אשר עומדת בפתח וכפי  הידוע לרבים מאתנו : המלך כעת בשדה, היינו, מלך מלכי המלכים- מאפשר שניגש אליו ונבקש ממנו בקשות למען  ייטיב  עמנו - כדי  שנוכל להגשים את משאלות ליבנו  לקראת שנה חדשה טובה ומבורכת:

הפרשה פותחת  במילים: "וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" [דברים  כ"ו, א'- ג']

עוד כתוב כי ביום הכניסה לארץ ישראל יש לכתוב את כל דברי התורה על אבנים גדולות:

"וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ:  לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ".[דברים כ"ז, ב'- ד']

התורה  מגישה לנו את המתכון - כיצד להשיג ברכות?

"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת - כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן ה' אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.  יְצַו ה' אִתְּךָ, אֶת-הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ" [להלן פרק כ"ח, א'- ט']

אכן, אם אדם רוצה לגשת למלך בשר דם, או לרב מכובד לשאול שאלות וגם להתברך ,הרי אותו אדם יעשה שעורי בית  לפני כן ויתכונן: אילו פעולות עליו לעשות-קל וחומר לפני שניגש למלך מלכי המלכים!

השאלות הן:

א] מה הקשר בין ירושת הארץ לביכורים?

ב] מה המכנה המשותף - בין  כתיבת התורה  לירושת ארץ ישראל?

ג] כיצד נזכה להתברך  בכל הברכות כולל עניין המשילות בארצנו?

תשובות

הבאת ביכורים והקשר לירושת הארץ.

רש"י מסביר: שלא התחייבו עם ישראל במצוות ביכורים , אלא רק לאחר שכבשו את ארץ ישראל וחילקוה בתוך השבטים.

הרמב"ם בספר המורה פרק ל"ט מסביר : כי מטרת הבאת הביכורים למקדש - להביא את היהודי למידת ההכנעה מתוך זכירת העבר - טרם זכה להיכנס לארץ המובטחת , יזכור שהיה עבד במצרים ועליו לדעת  שאלוקים גאל אותו משם – ומה חשיבות יש בכך? התשובה: שלא יגיע, חלילה למידת הגאווה ,כך יזכה להגיע להיכנעות בפני ה'.

"בעל העקדה " סבור: כי אחרי  שהיהודי זוכה לרשת את הארץ וליישב אותה ולהשתקע בה תקופה ארוכה, יש חשש ,שמא יבוא לידי מחשבה: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" והרי הוא צריך לדאוג גם להמשך הדורות - על ידי מצווה זו כדי להוכיח שאינו שוכח את ה' המעניק לו את כל השפע!

ה"נתיבות שלום"  סובר:

גם בימים שהמקדש אינו קיים. אם  יהודי מוסר לה' ראשית מכל דבר בעולם הזה - הרי על ידי כך הוא מעלה את כל ענייני  העולם הזה – לקב"ה.

הכוונה : "בכל דרכיך דעהו" שכל מעשיו של היהודי – יהיו לכבוד ה'- כל פעולה את  תחילתה יעשה לה' ואז ממילא  הכול  נמשך אחרי ההתחלה.

כך גם לגבי מעשרות – שנאמר: "ראשית  דגנך"- יהודי מתחייב לתת מצוות חלה שנאמר: "ראשית עריסותכם" בזכות – מצוות אלו של ראשית - ברא ה' את העולם ,כל הבריאה -  נבראה  עבורן יוצא מזה שכך בכל הנאותיו ימסור היהודי -  את ראשיתן , באופן זה - הוא מרומם את כל ענייני העולם !  זו הסיבה להשתחוות לה'.

הרב יצחק ברויאר   כותב בספרו "נחליאל":"הביכורים מידי שנה בשנה, הם הפגנה , מאין כמוה - על אומה מאושרת ומבורכת היושבת על אדמתה בהשקט ובטח. הפגנה למען הריבונות האלוקית על האומה המקבלת כל שנה ושנה מחדש בשפל ברך ובהשתחוויה –את הארץ מיד אלוקיה ואשר השמחה האלוקית העצומה - מוציאה "ווידוי" מתוך פיה.. מתוך שמחה  לאומית"

הציווי לכתוב את התורה על האבנים טרם הכניסה לארץ.

"אוזניים לתורה" [הגאון מלוצק] מבאר: מדוע הצטוו ישראל ביום שחצו את הירדן ללכת אל הר עיבל מרחק של שישים  פרסה  מהירדן ובלב ארץ אויב, לבנות שם מזבח, ולכתוב על האבנים את התורה וגם לשוב באותו יום אל הגלגל?

על כך שלושה טעמים:

א] להודיע לכל באי העולם: שישראל באים לארץ לא ככובשים זרים, אלא מתוך ציווי ה' אליהם ובתורתו החקוקה על אבני המזבח במרכז הארץ בשכם, הצטוו על כך ביום הראשון שעברו  את הירדן,  טרם הוצאת חרב מנדנה.

ב] כאשר הגיע אברהם בציווי ה' אל ארץ כנען ,תחילת דרכו הייתה ממקום שכם עד אלון מורה, שם בנה  מזבח לה'  הנראה אליו, לכן רצה ה' שגם בני בניו ההולכים בדרכו - ילכו באותה הדרך יבואו עד שכם ויבנו שם מזבח על קיום הבטחתו.

ג] הם באו עד שכם-מקום שהובטחה הארץ – לאברהם כדי להדגיש ולהפגין שהבטחת הארץ כרוכה ותלויה בקיום התורה ומצוותיה.

הרמב"ן מבאר: תחקוק את דברי התורה על האבנים, למען תדע אתה וידעו כולם, כי לשם קיום התורה – באתם לארץ וזו זכותכם  על הארץ אשר כבשתם!

"קדושת הלוי" אומר: בכך יבינו מדוע התורה נחקקה בשבעים שפות על האבנים - כדברי חז"ל: "באר היטב - שבעים לשון" ? כי התורה משמשת מסמך - על  יסוד זה ניתנה הארץ- למען יבינו כל יושבי תבל כי ארץ ישראל נועדה אך ורק לעם ישראל ! ולא לשום עם אחר- כי רק עם ישראל קיבל את התורה.

הזכות להתברך בברכות הכתובות בפרשה.

כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל -מִצְוֺתָיו,.........

בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן ה' אֶת- אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ": 

מכאן נלמד: כי התורה ומצוותיה ניתנו לעם ישראל - קיום התורה וירושת הארץ  קשורים זה בזה. ומכאן החשיבות להיות מחוברים לתנ"ך וללמוד את תוכן המצוות והחוקים- אך מנגד הדבר אינו נעשה בכפייה ,אלא על ידי בחירה חופשית, כדברי שלמה המלך:

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם."[משלי ג ,י"ז]

אך אלוקים יודע הכול מראש על כל אדם ודרכו ,כפי שנאמר:

"הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן והְכֹּול לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה". [מסכת אבות ג', ט"ו]

לאור האמור לעיל. יהי רצון שעם ישראל יתחבר בייתר שאת לתורה הקדושה - כדי לקיים את מצוותיה וחוקיה - למען נזכה לחיות בארץ ישראל המבורכת בכל הברכות - בשקט ובבטחה -  כאיש אחד בלב אחד וכך נזכה גם לאור הגאולה כדברי ישעיהו הנביא:

"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח".[ישעיהו ס', א]