מאמרים

השיעור האחרון של מרן הרב אדלשטיין זצוק"ל

"ונר אלקים טרם יכבה"

רבי מאיר קסלר שליט"א, רב העיר מודיעין עילית, משחזר לעיתון "מרווה לצמא" את שיעורו האחרון של מרן זצ"ל
הקשר שלי עם מרן ראש הישיבה זצוק"ל היה יותר בענייני ציבור הקשורים לעיר שבה אני מתגורר. לא זכיתי לשבת אצלו בשיעורים, אבל בשיעור האחרון זכיתי להיות בהשגחה פרטית.
באותו יום שני בערב שהיתי ב"מעייני הישועה" לצורך רפואי, וניצלתי את שהותי במקום להיכנס לחדרו של ראש הישיבה זצוק"ל. ביקשתי רשות לשהות שם, קיבלתי, ובדיוק אז התחיל ראש הישיבה את השיעור. ישבו שם שלושה מתלמידיו הגדולים והמופלגים שזכו לשבת עשרות שיעורים בשיעוריו, ואני נעמדתי בצד להקשיב לשיעור. זה היה באמת מחזה נורא, מבהיל על הרעיון. הוא היה נראה חולה מאוד. קולו נשמע בקושי, ולא בכדי. הוא סבל מבצקת בריאות, והלב תפקד באחוזים בודדים ממש. הוא היה חבוש במשקפי חמצן, אך נפשו כאילו מנותקת מגופו. כמו תמיד, החזיק את הנייר המקופל מכל הצדדים, שבו היה רגיל לרשום לעצמו ראשי פרקים, והוא מסר את השיעור, כאשר בד בבד הפתק נפתח שלב אחר שלב, לפי ההתקדמות.
הוא סימן לי להתקרב, ואני הבנתי שניתנה לי רשות גם להתערב ולשאול. התלמידים שואלים, והוא עונה. אני שואל, והוא משיב. שוב אני שואל, וכמעיין המתגבר בתורה הוא עונה. כל כולו מונח בתוך הסוגיה של סנהדרין דף ו' בעניין דיין שחזר בו והמחלוקת בין רש"י לרא"ש. כשסיים, הפטיר שזה היה שיעור קצר יותר מהרגיל, והוסיף משפט מלא משמעות: "עד כאן הכנתי".
ביקשו ממנו לומר דברי חיזוק, אך הוא מיאן ואמר: "אני עצמי צריך חיזוק". זה היה משפט נדיר, כיוון שלא נהג לדבר על עצמו.
הכירו עליו שהוא יודע היטב את מצבו הבריאותי אך מאידך ראו עליו אמונה וביטחון, וכשנפרדתי ממנו אמרתי: "כי הם חיינו ואורך ימינו". ה"אורך ימינו" הוא לפי ה"ימינו". אם הימים שלנו חזקים, גם האורך ימים יהיה כדבעי. הוא הביט בי ולא הגיב. כשאיחלתי לו "רפואה שלמה", הוא ענה אמן, ויצאתי מהחדר.
למחרת הוא שוב הכין שיעור, אך את השיעור הזה כבר לא מסר בעולמנו, זכיתי להיות אפוא בשיעור האחרון של מרנא ורבנא רבי גרשון זצוק"ל.


תיעוד וידיאו של השיעור האחרון שהועבר על ידי מרן הרב גרשון אדלשטיין זצוק"ל:

לחצו כאן להורדה
וכאן סיכום השיעור אותו הכין מרן זצוק"ל למחרת: