מאמרים
פרשת כי תצא - המתכון לניצחון במלחמה והקשר להפטרה
- פרטים
- קטגוריה: פרשת כי תצא
- פורסם ברביעי, 07 ספטמבר 2022 21:26
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 263
פרשת כי תצא - המתכון לניצחון במלחמה והקשר להפטרה..
מאת: אהובה קליין
פרשה זו הגדושה נושאים פותחת בנושא המלחמה:
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל- אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה". [דברים כ"א, י'- י"ב]
הפרשה מסיימת בנושא המלחמה - מלחמת עמלק.
"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹקים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקיךָ לְךָ מִכָּל- אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' -אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח". [פרק כ"ה, י"ז- י"ט]
ההפטרה היא: בספר ישעיהו נ"ד:
להלן קטע מההפטרה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל -תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי: כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד".[ישעיהו נ"ד , א- ה]
השאלות הן:
א] במה תלוי ניצחון ישראל במלחמה?
ב] מה הקשר בין ההפטרה – לפרשה?
תשובות.
ניצחון במלחמה
"נתיבות שלום" שואל שאלה מעניינת: הרי נאמר בספר במדבר: "וְכִי-תָבֹואוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם". [במדבר י', ט]
מתפלא: ה "נתיבות שלום" על השינוי בניסוח עניין המלחמה בין מה שנאמר כאן לבין מה שנאמר שם [חומש במדבר ]:
א] כאן בפרשה נאמר: "ִּכי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה.." ואילו שם נאמר:" וְכִי- תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם",
ב] בספר במדבר נאמר: "עַל-הַצַּר הַצֹּורֵר אֶתְכֶם" ואילו כאן נאמר: "עַל- אֹויְביךָ.."
ג] שם נאמר: "וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹוצְרֹת" וכאן נאמר: "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ, בְּיָדֶךָ"—
מיישב ה"נתיבות שלום" את ההבדלים בלשון בשני המקורות:
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"- המשמעות: שאתה היוזם ויוצא בתנופה ביוזמתך להילחם נגד האויב במטרה להכריעו.
ואילו לגבי המילים: "וְכִי-תָבֹואוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם"- זוהי מלחמת הגנה - באויב אשר נכנס כבר לארצכם – הוא מתקיף ואתה מתגונן כנגדו וזה האויב הַצֹּורֵר אֶתְכֶם
ההבדל בין שני המקרים:
כאשר אתה יוזם את המלחמה ויוצא נגד האויב במלוא החוזק - אז: "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ"- זה מתכון לניצחון - הוא בידך!
מה שאין כן - כאשר מדובר באויב שנכנס כבר לארץ , זוהי מלחמה מתוך הגנה במצב זה נאמר: "וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹוצְרֹת" שאין ההבטחה שהאויב ייפול בידך ,אלא רק "וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹויְבֵיכֶם"- אתם תנצלו מידו.
כאן ה"נתיבות שלום "מזכיר את רש"י: הטוען כי בפרשתנו מדובר במלחמת רשות.
מדובר במי שהולך להילחם כנגד שורש הרע ואינו מאפשר ליצר הרע שום דריסת רגל - אצלו כלל.
ולכן לא מופיעות המילים:" רק על אויבך" ולא "הצר הצורר אתכם" כי יצר הרע אינו שולט עליו. לכן נאמר: "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ, בְּיָדֶךָ"
אבל יש מלחמה מסוג אחר כאשר יצר הרע בא להסית את האדם בעניינים אסורים והמלחמה "בארצכם"- היינו - שיצר הרע כבר הצליח לכבוש אותו בענייני היתר כבר יש לו דריסת רגל בארצכם ועכשיו הוא גם "הַצֹּורֵר אֶתְכֶם"- כעת הוא זומם להפיל את האדם בענייני איסור. על כך כבר לא נאמר:" וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ, בְּיָדֶךָ"—כי כבר יצר הרע הצליח להתיישב אצלו -והשתלט אצלו בענייני היתר, לגבי זה נאמר: "וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת.. וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם".
במצב כזה היהודי צועק אל ה' וה' עוזר לו!
ה"נתיבות שלום" מביא הסבר רוחני גבוה יותר - בדרך של רמז:
נאמר: "כי תצא למלחמה" ולא - "כי תלחם על אויבך"- שאתה יוצא – מתכונת הנפש שלך- מכל המציאות שלך ומתנער מהעולם הזה וזאת על פי שיטתו של הרמב"ם - שהיוצא למלחמה שם את נפשו בכפו ולא יחשוב כלל על משפחתו- שהוא יוצא כנגד האויב ומתנער מכל העניינים האחרים במלחמת רשות - כדי לקדש כל ענייני הרשות ואז מובטח לו: "ּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ, בְּיָדֶךָ"
הדבר זהה למה שקרה לאברהם שה' הוציא אותו החוצה ,
על פי המדרש: העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע ושם נאמר: "...הַבֶּט ־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים" - היינו שה' הגביה את אברהם מעל כל המציאות של העולם הזה ומדוע? כי בדרך הטבע לא התאפשר שלאברהם יהיו בנים!
ובדומה לכך קרה ליוסף עם אשת פוטיפר שנאמר: "וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה"
במדרש [ב"ר פ"ז, ח] נאמר: בזכות אברהם שנאמר בו: "ויוצא אותו החוצה" כך גם יוסף היה בבחינת זו שנתעלה מעל כיפת השמים לפי שבתוך העולם הזה לא היה מסוגל להתגבר על הניסיון - לפי שיצר הרע של כל העולם התלבש בו באותה שעה הצליח להתנער מכל ענייני העולם הזה והתעלה מעל העולם הזה. ועל ידי זה עמד בניסיון.
הרב בן ציון מוצפי מסביר: ניצחון ישראל מול האויבים אינו בזכות הכוח הגשמי, אלא בזכות לימוד התורה.
הגאון חיד"א מביא על כך הוכחה מן הפסוק שלפנינו"
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל- אֹיְבֶיךָ"- סופי תיבות - "אהלך"- רמז לדברי חכמים - בגמרא [מסכת מכות [י', ע"א]
"אמר רבי יהושע בו לוי: מאי דכתיב [מה שכתוב] [תהלים קכ"ב, כ]:
"עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָים"
השאלה היא: מה גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה?
תשובה: שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה" כלומר דוד המלך שניצח תמיד במלחמות אמר: בזכות מה עומדות רגלינו במלחמה? בזכות שערי ירושלים- "שערים המצוינים בהלכה" שבהם ישבו ולמדו תורה- לפי שכל מקום שנאמר בו: "שער" פירושו: מקום מושב של תלמידי חכמים.
כדוגמת הפסוקים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ",
" וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר...... וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִיר"[ מגילת רות א-ב]
הקשר להפטרה בספר ישעיהו.
נאמר בהפטרה: "כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ".
נשאלת השאלה מדוע הגאולה מתעכבת?
נאמר: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה: אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ".
במדרש [שיר השירים רבה ב. ז] נאמר: "מה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"?
תשובה: "מלכות של מעלה, לכשתחפוץ מידת הדין מאליה אני הוא מביאה בקולי קולות ולא אתעכב"
ההסבר: שבכל יום עומדת מידת הדין ומקטרגת ואומרת שעדיין לא הגיע זמן הגאולה של ישראל היות ואין להם די זכויות ומנגד יש להם עוונות שלא עשו עליהם תשובה ועדיין לא מלאה סאת הייסורים שלהם.
עד שיגיע הזמן שבו תימלא סאת הייסורים. תסתתם מידת הדין ולא תהיה לה סיבה לקטרג על ישראל וגם היא תחפוץ בבוא הגאולה ועל אותה שעה - שמידת הדין עצמה תחפוץ בגאולה, אומר ה' שהוא עתיד להביא את הגאולה בקולי קולות. ועל זה אומר הנביא ישעיהו:" כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי"
"ימין" זו מידת החסד. "שמאל"- היא מידת הדין.
כך גם מידת החסד וגם מידת הדין חפצים בגאולת ישראל.
לכן נאמר : "עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ; וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ"
הכוונה: תבוא תקופה שגם מידת הדין. "גְּבוּרָתֶךָ" תתעורר ותחפץ ותסכים לגאולה.
עלינו לדעת שיש לכך מעלה גדולה - כאשר הגאולה תופיע - מתוך דין וגבורה ולא מתוך מידת החסד - כי במצב זה הגאולה תגיע במלוא עוצמתה אל עם ישראל.
לעניות דעתי: המשותף בין הפרשה להפטרה - הפרשה מדברת על יציאה למלחמה - מובן שעל מנת להצליח במלחמה יש לזכור כי רק על ידי הדבקות בה' ובאמצעות לימוד התורה וקיום המצוות- הלכה למעשה- וריבוי תפילות ניתן להצליח במלחמה כמו שנאמר:
"אִם-בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְווֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם..... וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹויְבכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". [ויקרא כ"ו, ג-ז']
מיעקב אבינו למדנו כיצד נשא תפילה לה' טרם נפגש עם עשיו שיצא לקראתו בליווי צבא.
"הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי ־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ .."
בהפטרה, מזכיר הנביא ישעיהו את ציון- כאישה עקרה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי.." ומדוע ,דווקא, עקרה? התשובה לכך: גם נשים דוגמת שרה ורבקה- היו תחילה עקרות אך משהרבו תפילתן- זכו ללדת.
לפי שהקב"ה מתהווה לתפילתם של צדיקים וצדיקות.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי על ידי תשובה, תפילה ,לימוד תורה וקיום המצוות - ניתן להינצל ממלחמות ומנגד לזכות בגאולה
בימים אלה -החל מחודש אלול עד שמיני עצרת - נוהגים להגיד את תפילת
"לְדָוִד: ה', אוֹרִי וְיִשְׁעִי" . במיוחד כדאי לשים לב לבקשת דוד המלך:
"לְךָ, אָמַר לִבִּי--בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת-פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ. אַל -תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-- אַל תַּט -בְּאַף, עַבְדֶּךָ: עֶזְרָתִי הָיִיתָ; אַל- תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹקי יִשְׁעִי".
יהי רצון שנזכה להתקרב אל ה' ביתר שאת - ובע"ה נזכה לגאולה כהרף עין כדברי הנביא ישעיהו: "כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.