מאמרים

דבר החסידות – פרשת מטות

ב"ה

דבר החסידות – פרשת מטות

 

הנהגות של חסיד

שביבים מסעודת יארצייט הראשון למשפיע (שזכיתי ללמוד ולהתחנך אצלו) הרה"ח הרב פינחס (ר' פיניע) ב"ר יהושע ז"ל קארף, נפ' כ' תמוז ה'תשפ"א:

מספר תלמידו ר' יעקב לב, ניו יורק (שהתקרב ליהדות באמצעות חב"ד לנוער ארה"ב, ור' פיניע קירבו מאוד):

-         במשך תקופה זכיתי להתארח בביתו של הרב קארף בסעודות ליל שבת. לאחר הסעודה היה לומד איתי שיחה. אח"כ ראיתי שמביא "נעגל וואסער" [=קערה עם נטלה של מים] ומניח על השולחן, ואז ישב ללמוד שלושה פרקים רמב"ם.

התברר, שהוא פחד שירדם על השולחן לפני שיסיים את הרמב"ם, לכן הכין נטלה בסמוך אליו לכל מקרה.

 

-         בשבועות האחרונים כשבאתי לבקרו וכבר לא יכל לדבר – הייתי קורא לפניו את שיעורי החת"ת והרמב"ם. הסדר היה שאחרי שקראתי כל הלכה ברמב"ם – היה מנענע בראשו, אם נענע בחיוב – היתה הכוונה להמשיך להלכה הבאה. ולשלילה – הכוונה לקרוא עוה"פ, וכן בכל פסוק של חומש ורש"י.

 

-         פעם בעת רצון ביקשתי ממנו לומר איזה 'ווארט' לחיזוק, וכיון שלא יכל לדבר הייתי קורא לפניו את כל אותיות הא' ב' ובחר אות אחת וכך חיברתי  אות לאות עד שיצאה מילה. בסוף יצאו 4 מילים: "מען דארף זיך איבערגעבן" [=צריך להתמסר...].

(שמעתי מפיו דרך ה'זום' אמש, כ' תמוז ה'תשפ"ב)

 

~~~

מלחמה בשתי חזיתות

 

בפרשתנו (לא, טו-טז) אחרי מלחמת מדיין, קצף משה על פקודי החיל ואמר "החייתם כל נקבה? הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם גו'".

– מפרש רש"י: "אמר להם [בלעם]: אפילו אתם מכניסים להם כל המונות שבעולם – אין אתם יכולים להם; שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור?!".

 

ויש להקשות:

עצתו של בלעם מופיעה כבר ברש"י לפני זה בפרשת בלק (כד, יד): "לכה איעצך – ומה היא העצה? אלקיהם של אלו שונא זימה הוא כו'" ומדוע אין רש"י מפרט שם את אריכות הדברים שאמר להם "אפילו אתם מכניסים כו'", וחיכה עד לפרשת מטות להביא דברים אלו?

ובפשטות טעמו של רש"י הוא: כי שם שנאמר "איעצך" מפרש רש"י רק העצה, וכאן שנאמר "דבר בלעם" מפרש רש"י גם הדברים שאמר להם, אבל זה גופא דורש ביאור, למה חשובים דברי בלעם דווקא בפרשתנו?

 

ביאור העניין:

משה רבינו בא כאן להסביר מדוע היה צריך להרוג גם את בנות מדיין, בניגוד למקובל בד"כ במלחמה שמשאירים את השבויות בחיים.

ועל כך אמר משה: שעצת בלעם לא היתה רק בעבר להחטיא את ישראל – אלא גם כאן במלחמת מדיין הוא יעץ דבר דומה: שלא נוכל לנצח את ישראל ע"י צבא גשמי גרידא, אלא צריך להוציא למלחמה גם את הבנות ("הפקירו בנותיהן לזנות") וכך נוכל שוב להכשילם ולנצחם.

ומכיוון שבנות מדיין לא רק הכשילו את בני ישראל בעבר וגרמו למגפה, אלא הן ניהלו מלחמה בבנ"י עכשיו במערכה (שמדיין השתמשו בבנותיהן כתחליף לצבא) – מובן שיש להורגן כדין אנשי צבא שנלחמים בישראל.

*

ומכאן יומתק עניין נוסף בפרשה:

ידועה השאלה, מדוע בציווי הקב"ה נאמר "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים", ואילו כשמשה מסר את הציווי נאמר "לתת נקמת ה' במדין"? ומבאר אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסאהן*: שהקב"ה מדקדק בכבודן של ישראל, ואילו משה רבינו מדקדק בכבודו של הקב"ה.

אך עדיין צריך ביאור מדוע מודגש דיוק זה דווקא במלחמת מדיין?

על פי האמור מובן, כי כאן היו שתי מלחמות:

א)    הם רצו להלחם ולהכחיד ר"ל את עם ישראל (ויצאו למלחמה נגדם) – על כך יש את "נקמת בני ישראל".

ב)    עצת בלעם ש"אלוקיהם של אלו שונא זמה כו'" (ושלח גם את הבנות למלחמה) – כנגד זה יש את "נקמת ה' במדיין".

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק חי, מטות שיחה א (עמ' 357 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 387 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' תצח-ט.

 

______________

*)  לקוטי לוי יצחק לזהר פ' שלח ע' שעז. ולהעיר מתנחומא ובמדבר רבה עה"פ.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.