מאמרים
דבר החסידות – פרשת ויקהל-שקלים
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ויקהל
- פורסם ברביעי, 23 פברואר 2022 11:14
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 422
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ויקהל-שקלים
עוזר דלים
בהמשך ליארצייט אבי מורי ר' אליעזר זילבר ז"ל, י"ט אד"ר:
בסי גייט, שכונת ילדותי, היו לנו שכנים שהיה להם ילד בשם זאבי, שסבל מגימגום, וכל הטכניקות שניסו איתו לא עזרו; הגמגום שלו רק נעשה יותר ויותר קשה עד שלפעמים לקח לו דקה שלמה לומר משפט קצר.
אבא ז"ל היה מקרב אותו מאוד, משוחח איתו ומזמינו לביתנו באופן תדיר.
השבוע (תשפ"ב), ביום שישי, ערב היארצייט של אבא, יוצר איתי קשר אותו זאבי, ומבשר לי שהוא נהיה סבא! לבנו נולדה בת ובשבת ייערך הקידוש, ואז הוא מוסיף ומספר לי משהו שהדהים אותי:
בשעתו, אבא שלך ביקש ממני כל הזמן שאצטרף אליו לנסיעה לרבי (כ-40 דק' נסיעה מסי-גייט) אבל בכל פעם דחיתי אותו, בתואנה שיש לי את האדמו"ר שלי...
עד שפעם אחת במוצאי יום-טוב (לא זוכר איזה) הוא אומר לי: "אתה בא איתי הלילה לרבי ל'כוס של ברכה' ומבקש ממנו ברכה על הגמגום". לא יכלתי לסרב והצטרפתי איתכם לכוס של ברכה. אבא ממש הכריח אותי לדבר בפני הרבי ולבקש ברכה. והנה אתה שומע אותי היום.
ר' זאב מדבר באופן רהוט וכמעט לא שומעים זכר לגימגום שהיה לו. הוא מגדל משפחה לתפארת בלע"ה, ובאותה שבת שעשינו 'קידוש' ליארצייט ה-12 של אבא – ערך ר' זאב 'קידוש' לנכדתו הראשונה.
(בדידי הוה עובדא)
~~~
השבת ויקהל-שקלים, מזכירה לנו באופן מצמרר, את אותה שבת ויקהל-שקלים לפני שלושים שנה בדיוק, בה ערך הרבי את ההתוועדות האחרונה לעת עתה. הרבי אף הגיה באופן מיוחד 'תקציר' מהתוועדות זו במוצש"ק, ולפניכם תקציר מהתקציר.
בתפילה וציפיה שנזכה לראות את מלכנו, מלך ביפיו, ולשמוע תורה חדשה מפיו, בביהמ"ק השלישי בקרוב ממש.
השיחה האחרונה
ישנם שנים שפרשיות ויקהל ופקודי מחוברות, ובקביעות שנה זו (תשנ"ב) הן נפרדות.
ביאור ההבדל ביניהם בעבודת ה':
עבודת האדם בעולם היא כמאמר רז"ל (משנה סוף קידושין) "אני נבראתי לשמש את קוני"; קודם כל בעצמו, ואח"כ לפעול גם בעולם ובכל ענייני העולם שיובילו לתכלית של "לשמש את קונם".
אבל יש בזה שני אופנים:
ויקהל – פירושו שמגלים בעולם את העבודה הכללית, של "לשמש את קונם", ע"י אהבת ואחדות ישראל, וממילא אח"כ זה מתבטא גם בפרטים.
פקודי – היא ההתעסקות עם כל פרט, לגלות בו איך שהוא מוביל לשמש את קונו.
וכשקוראים את פ' ויקהל בנפרד, המשמעות היא שיש שלימות בעבודה של "ויקהל" – שמגלים את האחדות בבריאה ואת אחדות בנ"י ואין צורך לחכות ל"פקודי", איך שמגלים את זה בכל הפרטים.
וזה מתבטא גם בפרשת שקלים שקוראים השבת, שבה נאמר:
"זה יתנו . . מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'"
שלכאורה קשה: מכיון שמחצית השקל היא עשר גרה, מדוע לא נאמר שיש לתת "עשר גרה", ומהו הצורך באריכות ש"עשרים גרה השקל גו'"?
ויש לבאר בשני אופנים (שלבים) בעבודת ה':
א) שבא ללמדנו שכל יהודי בפני עצמו הוא רק "מחצית", ובכדי להיות "שקל הקודש" עליו להתאחד עם יהודי שני (ואפילו אם רואה אצל השני הנהגה לא רצויה – הדרך הכי יעילה לשלול זאת היא ע"י שמשפיע עליו בדרכי נועם ובדרכי שלום).
ב) כדי לפעול אחדות בבנ"י – יש להתחיל עם האחדות בינו ובין קונו, וזהו הרמז בעשרים גרה: שהקב"ה – שנתלבש בעשר ספירות – הוא כמו עשר גרה, וכל אחד מישראל – הכלול מעשר כוחות הנפש – הוא עשר. ודווקא ע"י איחודם נעשה "עשרים* גרה", שקל הקודש.
וזה מתחיל מכך, שהדבר הראשון שיהודי עושה מיד כשניעור משנתו אומר "מודה אני", שזה מורה על ביטול והתאחדות עם הקב"ה בתכלית, וזוהי עבודה כללית ("ויקהל") שמתבטאת אח"כ בפרטים רבים במהלך היום ("פקודי").
הדגשה מיוחדת בכל זה, כשרואים בשנים האחרונות, איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות –"קיבוץ גלויות" של בני ישראל מכל העולם, שעולים לארץ הקודש, והעליה היא באין ערוך לכל העליות שהיו בדורות הקודמים.
וההוראה לפועל מפרשת שקלים:
יש להוסיף בנתינת הצדקה, שהרי בצדקה יש כמה דרגות: מעשר, חומש**, ו"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו"***. ואפשר להתחיל בזה גם בשבת ע"י נתינת מאכל ומשקה וכיו"ב. ונתינת הצדקה תהיה באופן כזה שמכניס בזה כל עשר כוחות נפשו – שבנוסף לעשיה בפועל הוא חושב ומדבר על זה.
ועי"ז מזרזים את הגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, ואז יעשה הקב"ה את צדקתו שמקבץ כל בנ"י – "קהל גדול ישובו הנה".
שבת שלום וחודש טוב ושמח!
מבוסס על: "חלק משיחות ש"פ ויקהל, כ"ה אדר א' ה'תשנ"ב" (תקציר שהוגה ע"י כ"ק אדמו"ר) – ההתוועדות האחרונה לעת עתה, בשבת זו זכיתי לשבת על הרצפה תחת השולחן שעליו עמד שולחנו הטהור של הרבי ולשמוע הדברים מפי קדשו (התקציר נד' בספר השיחות ה'תשנ"ב ח"ב עמ' 440-1. השיחה המורחבת (בלתי מוגה) נד' בתו"מ התוועדויות תשנ"ב ח"ב עמ' 357 ואילך).
______________
*) עשרים בגימטיא כתר (לקו"ת שה"ש לה, ג), שרומז על העצם דישראל שלמעלה מעשר כוחות הנפש, והעצם דקוב"ה שלמעלה מעשר ספירות.
**) חומש – מצוה מן המובחר (רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ז ה"ה. שו"ע יו"ד ר"ס רמט).
***) איוב ב, ד. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז ע' 217 ואילך. וש"נ.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.