פרטים

קטגוריה: פרשת תצוה

פורסם בחמישי, 10 פברואר 2022 13:18

נכתב על ידי Super User

כניסות: 327

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תצוה – פורים קטן

רועה נאמן

מספר הר' ברוך מנחם מענדל קומער, פעיה"ק צפת ת"ו:

לפני כ-35 שנה, יצאתי ל'מבצעים' בשכונת יפה נוף בצפת. יום אחד ביקרתי אצל משפחה שהיו מאוד שבורים; הם קנו בית חדש בשכונה חדשה יותר בעיר (רמת מנחם), והם מנסים כבר זמן רב למכור את הבית הזה ללא הצלחה. ובינתיים כל המשכורות שלהם הולכים למשכנתא היקרה, ללא הכנסות.

הצעתי להם לכתוב מכתב לרבי והם כתבו. ואז אמרתי להם שידוע שכשכותבים לרבי מיד זה מגיע אליו, עוד לפני שנשלח.

ואז עלה בדעתי לבדוק להם את המזוזות.

התברר שפתח אחד המזוזה היתה ריקה ובאחרת הפוכה! תוך כדי שאני מדבר איתם דופקים בדלת שלשה אנשים, עולים חדשים מרוסיה, שרוצים לראות את הדירה.

כעבור מספר ימים, ביום שישי, החזרתי להם את המזוזה. כשנכנסתי לבית – ישבו שם שלושת העולים וחתמו על 'זכרון דברים'.

תשובתו של הרבי לא איחרה להגיע – אזכיר עה"צ.

ותוך זמן קצר נחתם החוזה...

 (שמעתי מפיו)

~~~

מי מצווה את בני ישראל?

פרשתנו פותחת: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".

ויש לדייק:

א)    בכל הציוויים שבתורה נאמר "צו את בני ישראל" וכיו"ב, ומדוע כאן נאמר ואתה תצוה? [וגם התוכן בזה לא מובן; הרי הקב"ה הוא המצווה, ומשה הוא רק השליח למסור הציווי לבנ"י]

ב)    מה הטעם ב"ויקחו אליך", הרי הדלקת הנרות היתה על ידי אהרן, ומדוע צריך להביא את השמן למשה?

ומבאר אדמו"ר מוהריי"צ (במאמר פורים קטן תרפ"ז):

"תצוה" הוא מלשון צוותא וחיבור, וזהו הפירוש "ואתה תצוה" – שמשה מקשר ומחבר את בנ"י עם הקב"ה.

כידוע שמשה רבינו נקרא "רעיא מהימנא", שיש בזה שני פירושים:

א) שהוא רועה נאמן של ישראל.  ב) שהוא מפרנס את בנ"י בעניין האמונה, כי למרות שהם "מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א) הרי האמונה יכולה להישאר בבחינת "מקיף" [=בתת-מודע], ומשה גורם שהאמונה תחדור בפנימיות ותשפיע על חיי האדם.

וממשיך הכתוב "ויקחו אליך שמן זית זך" – פירוש: שכאשר משה מקשר את בנ"י לקב"ה – זה מביא תוספת אור במשה.

וזה מרומז בדברי משה (בהעלותך יא, כא) "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" – כלומר שבני ישראל הם הרגליים של משה והוא הראש שלהם, וכשם שהרגליים מוליכים את הראש למקום שהראש מצד עצמו אינו יכול להגיע לשם – כך בנ"י מוסיפים עילוי במשה [ופירוש הפסוק הוא: שעל ידי "שש מאות אלף רגלי" נמשכת הדרגה של "אנכי" בקרבו של משה!].

וממשיך במאמר:

שזה שמשה הוא "רעיא מהימנא" זה לא רק אצל משה רבינו אלא גם ב"משה" שבכל דור ודור, כדברי הזהר (תקו"ז תס"ט) "אתפשטותא דמשה בכל דור ודור" – שראשי אלפי ישראל שבכל דור מחזקים את האמונה של בני ישראל שבדורם.

וכמאמר רז"ל (אסתר רבה פ"ו, ב) "מרדכי בדורו כמשה בדורו", שגם בזמן גזירת המן שהיתה סכנת נפשות ללמוד תורה* – כינס מרדכי את כל היהודים והקהיל קהילות ברבים לחזק את אמונתם של בני ישראל בה'.

זה מסביר גם פסוק תמוה במגילת אסתר (ט, כג) "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", היינו שבימי המן היה סיום הקבלה* של מתן תורה ("החלו לעשות")

– שלכאורה איך יתכן, שבמתן תורה שבנ"י היו בדרגה כל כך נעלית, אחרי שנגלה עליהם ממה"מ ביציאת מצרים ואח"כ נגלה עליהם על הים – זו היתה רק ה"התחלה", ודווקא בימי אחשוורוש, שבנ"י היו בתכלית השפלות, בעיצומה של גלות מדי ופרס, אז דווקא קבלו את מה שהחלו במתן תורה?

אלא הביאור בזה, על פי מה שכתב אדמו"ר הזקן בתורה אור שאם היו ממירים דתם ח"ו – לא היה המן עושה להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואף על פי כן במשך שנה שלמה (של הגזרה) לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו.

ומכיוון שקיום התורה ומצוות שלהם היה כרוך במסירות נפש – הם נתעלו (בענין זה) למדרגה יותר גבוהה מאשר בזמן מתן תורה! – וקבל היהודים, והתעוררות מסירות-הנפש הזו היתה ע"י מרדכי היהודי, משה שבדורו.

שבת שלום ופורים קטן שמח!

מבוסס על: נקודה ממאמר "ואתה תצוה גו'", שאמר הרבי בהתוועדות ש"פ תצוה ה'תשמ"א (שמבוסס על מאמר "וקבל היהודים" לאדמו"ר הריי"צ, פורים קטן תרפ"ז) ונדפס בקונ' "פורים-קטן תשנ"ב" שחילק הרבי בידו לכאו"א (בצירוף עוגת "לעקאח" ושני דולרים לצדקה) בדיוק לפני שלושים שנה – והוא המאמר האחרון שזכינו לקבל מהרבי לפני האירוע של כ"ז אד"ר ה'תשנ"ב.

______________

*)  על דרך מארז"ל (שבת פח, א) עה"פ "קיימו וקבלו היהודים" (שם פסוק כז) – "קיימו מה שקבלו כבר", היינו דזה שהקדימו נעשה לנשמע היתה רק הקבלה, ובימי אחשורוש קיימו מה שקבלו.

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

• דבר החסידות
• הרב אברהם חיים זילבר
• פרשת תצוה

• קודם
• הבא