מתחזקות ביחד בצניעות
דבר החסידות – פרשת ויחי
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ויחי
- פורסם בחמישי, 16 דצמבר 2021 00:34
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 372
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ויחי
"בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה"
בעקבות הסיפור על המסיונר שהגיע לרבי, ששלחתי בשבוע שעבר, העירו לי על סיפור נוסף שאירע עם הרבי, בהקשר דומה:
בחורף תשל"ג (1973), הסתובב בבית מדרשו של הרבי, 770, אדם מוכשר אך תמהוני.
יום אחד הוא הכניס לרבי מכתב, ותוכנו:
הוא מביע תודה על האהבה והאכפתיות שהרבי ו[הרב ד"ר]מאיר אבוחצירא גילו כלפיו בתקופת שהותו כאן.
ואמנם הוא היה רוצה להישאר כאן עוד, אולם כואב לו היחס המזלזל כלפי ... [=אותו האיש] והוא הגיע למסקנה שעליו לעזוב [ולהמיר את דתו ר"ל]
והוא מסיים בתקווה שבכך יצליח למלא את רצונו המוחלט של ה'.
למרבה ההפתעה, הוא קיבל מהרבי מענה מאלף ובלתי שיגרתי, וזה לשון קדשו (מתאריך י"ז אדר ב' תשל"ג. פתחנו חלק מראשי התיבות):
"אינו נכון כלל וכלל ובודאי אשר אין זה רצון השם.
וישאר כאן על כל פנים עד לאחר תשרי הבעל"ט – באופן שנוכל לחוג ביחד כל שלושת הרגלים (וכן יום הולדתי) – כולל שמחת תורה –
וינצל הזמן ללימוד התורה ועיון בה בחיות ועד שיוכל להחיות גם אחרים.
והשם יצליחו – כי זהו רצון השם.
אזכיר על הציון."
מדהים לראות איך הרבי מתייחס ברצינות לאדם שהבריות היו מן הסתם מתרחקות ממנו ודוחות אותו מד' אמותיהן.
ולא זו בלבד שהרבי מזמין אותו להישאר במחיצתו לשלושת הרגלים, אלא מוסיף: "וכן יום הולדתי" (דבר שהרבי לא תמיד הסכים לחסידיו, להגיע אליו ליום הולדתו שחל בימי ערב פסח)...
:צילום כתי"ק הנ"ל. נעזרתי במאמרו של הרב בנימין ליפקין במדורו "לבנימין אמר", ניסן תשע"ד
~~~
הלכות הנלמדות מפרשתנו
בסיום פרשתנו (נ, כג) נאמר: "וירא יוסף לאפרים בני שלשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף".
מפרש רש"י: "על ברכי יוסף – כתרגומו: גדלן בין ברכיו".
ובתרגום יונתן בן עוזיאל: "כד אתילידו גזירינון [=מל אותם] יוסף".
ויש ללמוד כמה ענייני הלכה מפסוק זה (ותרגומיו):
א) אדמו"ר הזקן פוסק בשולחנו (או"ח סוף סי' ד' במהדו"ת) שתחילת כניסת נפש הקדושה בגוף היא בשעת המילה, ולכן "הנזהר מנגיעת הקטן [לפני נטילת ידים שחרית] מיום המילה ואילך קדוש יאמר לו".
ועל דין זה לא צויין מקור על גליון השו"ע, ועד עתה חיפשו מקורות שונים* להלכה זו.
אבל לאור דברי תרגום יונתן הנ"ל – "כד אתילידו גזירינון יוסף" – שיש לדייק בלשונו שלכאורה ברית המילה היא לא תיכף בשעת הלידה? – יש לומר שבא ללמדנו שבעת המילה היא כניסת נפש הקדושה בגוף, שזהו דוגמת לידה.
ב) מנהג ישראל שאין מכבדים אדם אחד להיות סנדק של שני אחים (רמ"א יו"ד סרס"ה סי"א), בדומה לקטורת ש"לא שנה אדם בה" (יומא כו, א), ולפי זה מקשים** מתרגום יונתן הנ"ל – כיצד מלו על ברכיו של יוסף את "בני מכיר" – לשון רבים?
ויש ליישב, על יסוד חידושו של החתם סופר (שו"ת חאו"ח סי' קנח-ט) ש"מרא דאתרא" יכול לשמש כסנדק עבור יותר מאח אחד, כשם שכהן גדול אינו מוגבל ויכול להקטיר קטורת מתי שרוצה (ראה יומא יד, א) – וע"פ זה יש לומר גם כאן, שמאחר שיוסף היה "השליט על הארץ" – (בדוגמת) מרא דאתרא – ממילא הותר לו להיות סנדק לשני אחים.
ג) מהפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואתחנן ד, ט) למדים את החיוב ללמוד תורה עם בנו וגם עם בן בנו (ראה קידושין ל, א). לעומת זאת עם "בן בן בנו" [=נינו] אין חיוב ללמוד, אלא אם הוא "חכם" החייב ללמוד עם תלמידים עליו להקדים את יוצאי חלציו (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ט. וש"נ).
אולם לפי תרגום אונקלוס ופירש"י, שיוסף גידל את בני מכיר בן מנשה – שבפשטות הכוונה גם (ובעיקר***) ללימוד תורה [ובפשטות גם משמע שיוסף לא היה צריך ללמוד עם תלמידים, כי יהודה הנהיג את הישיבה בגושן, ומלבד זאת יוסף היה משנה למלך ועוסק בצרכי ציבור] – יש ללמוד מזה שגם סבא-רבה צריך ללמוד תורה עם ניניו.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כ, ויחי שיחה ג סעיף ו ואילך (עמ' 246 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 273 ואילך). העיבוד (להלכה ב) בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' תרנח.
______________
*) בספר סדר היום (בפירוש המשנה "בן ה' למקרא"), ולפני זה במנורת המאור (לר' ישראל אלנקאווה. פ' גידול בנים) – הועתק בראשית חכמה בסופו בדפוס אמשטרדם רמו, סע"ב. מנורת המאור לר"י אסאד נדפס בשנת תרפ"ט-צ"ב.
**) הגהות יד שאול לשו"ע יו"ד שם. ועיי"ש תירוצו עפמ"ש הנודע ביהודה מהד"ק יו"ד ספ"ו.
***) ראה לקוטי שיחות ח"ט ע' 39 הע' 31 שאם "גדלן" כפשוטו – פשוט שהוריהם גדלו אותם.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.