מאמרים
דבר החסידות – פרשת ראה
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ראה
- פורסם ברביעי, 04 אוגוסט 2021 11:10
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 454
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ראה
הוא העיד על עצמו...
הרה"ק רבי פינחס מקוריץ, מתלמידי הבעש"ט ז"ל, היה מחבב מאוד את פירוש אור החיים הק' עה"ת.
פעם הביא לו מדפיס אחד בשם ר' אשר חומשים חדשים עם פי' אוה"ח הק' שהדפיס, ושמח בהם מאוד.
כשפתח את חומש דברים, נזדמן לו הפסוק בפ' ראה (טו, ז) "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך גו'" ומפרש באוה"ח על פי רמז שהפסוק מדבר על מלך ישראל משיחנו, שהוא "אחד ומיוחד שבאחיך", ונקרא אביון כאומרם "עני ורוכב על חמור" והוא תאב מתי תפקד העיר היונה חמדת הלבבות שהיא בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך, והתורה מצווה לכל איש ישראל שלא יאמץ את לבבו אלא יתחזק בכל עוז ותעצומות למלאת החשק האחד המיוחד באמצעות מעשה בני אדם ובפרט במצות הצדקה וכו'. ומסיים: "שיעריך אדם בדעתו שהמעשה הוא לתכלית דבר זה של משיח ה' שמו חיים".
והנה הבחין רבי פינחס שהמילים "שמו חיים" נשמטו בחומש זה, ושאל את המדפיס למה השמטת מילים אלה?
- ענה לו המדפיס: מפני שהוא כיוון על עצמו...
- מיד פתח הצדיק את החומש בפ' נשא בפירש"י על הפסוק (ה, כב) "ואמרה האשה אמן אמן. אמן אם מאיש זה, אמן אם מאיש אחר", והראה למדפיס שנפלה שגיאה ובמקום "אחר" נדפס "אשר". אמר לו הצדיק: הנה החותמת שלך...
(ע"פ סיפורי חסידים עה"ת (לרש"י זוין) פרשתנו סיפור 478. ושם, שבספר "דבר יום ביומו" להר"ח קנוליר (פרמישלא תרס"ז) ליום י' אלול הובא סיפור זה, והעיד שם המחבר שראה בעצמו חומש זה של המדפיס אשר, עם ב' השינויים הנ"ל, בבית נכדו של הרב ר"פ מקוריץ)
~~~
"דבר השמיטה"
בפרשתנו, בדיני שמיטת כספים, פותחת התורה (טו, ב) "וזה דבר השמטה וגו'".
הביטוי "דבר" מיוחד למצוות השמיטה, כדברי המדרש (ויקרא רבה בתחלתו) "נאמר כאן (תהילים קג, כ) "[גבורי כח] עושי דברו" ונאמר להלן "וזה דבר השמטה"; מה 'דבר' שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר – אף 'דבר' האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר".
ויש לבאר מדוע נאמר 'דבר' במצוות השמיטה דווקא (שלא כשאר מצוות שנאמר בהם 'מצות' 'תורת' וכיו"ב)?
מבאר הרבי:
המשמעות של 'מצוה' היא שהקב"ה מצווה אותנו לעשות פעולה מסויימת, אך אין לדעת אם הציווי יתקיים, שהרי זה תלוי בבחירתו של יהודי, שהרי "רשות לכל אדם נתונה אם רצה כו' ואם רצה וכו' (רמב"ם הל' תשובה רפ"ה).
משא"כ 'דבר' מורה על כך שהדבר יתקיים בוודאות, כלשון הכתוב (ישעי' מ, ח) "ודבר אלקינו יקום לעולם".
ולכן מובן מדוע מכונה דווקא השמיטה בשם 'דבר':
בנוגע לשאר המצוות יש לנו ספק אם הם יתקיימו, לכן הן מכונות 'מצוה' ולא 'דבר'.
אבל בנוגע למצוות השמיטה מפורש בכתוב שהיא תתקיים בכל מקרה, כי גם אם בני ישראל יבחרו שלא לקיימה ח"ו, הנה "אז תרצה הארץ את שבתותיה . . את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה", כפי שאכן אירע בגלות בבל שהארץ שבתה שבעים שנה כנגד שבעים שמיטות שבנ"י לא שמרו (בחוקותי כו, לד-לה ובפירש"י).
לכן נאמר "דבר השמיטה" כי בכל מקרה הארץ תשבת בוודאות, אלא שאם נזכה נהיה "עושי דברו".
במובן מסויים יש עניין זה גם בכל הלכות התורה, שכולם נקראו "דבר הוי' – זו הלכה" (ספרי ופירש"י דברים א, ז. ועוד. וראה שבועות מז, ב):
כל ההלכות שפסק הקב"ה ע"י שלוחיו, עבדיו הנביאים, ואח"כ ע"י "מאן מלכי רבנן" (גיטין סב, א) אינם רק עניין של ציווי שאם ירצה יקיים אותו ואם לאו כו', אלא זהו דבר ה', כך שזוהי המציאות ואף אחד אינו יכול לשנותה.
[כידוע מאמר הירושלמי*, שכאשר בי"ד מחליטים לעבר את השנה הם משנים את טבע העולם ואף את המציאות שכבר היתה]
ובהתאם לכך יש להזכיר עוד הפעם אודות שלילת העניין שהוא היפך "דבר ה' זו הלכה" [=כנראה הכוונה לגיורים שלא כהלכה], אפילו כפי שהוא רק באופן של רישום ע"ג הנייר ועאכו"כ בנוגע לכל התוצאות שיכולים לבוא מזה, רח"ל, שלא כדאי להזכירם עוה"פ בעשרת-ימי-תשובה [=שיחה זו נאמרה בו' תשרי].
ויה"ר שתמורת זה שצריך לדבר על הקו של "סור מרע", ביטול עניינים בלתי רצויים – יוכלו לדבר רק כיצד להוסיף יותר בטוב, או בלשון הידוע: לילך "מחיל אל חיל" בטוב וקדושה [ובהמשך מציע הרבי לפתוח ספריות ללימוד ולהשאלה בכל מקום ומקום – ע"ש].
וכבר בסוף ימי הגלות יהיה כבר מעמד ומצב ש"תרבה הדעה והחכמה והאמת" (רמב"ם הל' תשובה ספ"ט) ועי"ז ממהרים את קיום היעוד "כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים".
שבת שלום וחודש טוב!
מבוסס על: שיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ג סעיף כב-כג, בהמשך לסיום מס' שביעית בירושלמי (נד' בתורת מנחם חלק ע עמ' 31-33). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים עמ' קצא-ב.
______________
*) ירושלמי כתובות פ"א ה"ב: "אמר רבי אבין אקרא לאלוקים עליון לא-ל גומר עלי (תהילים נז, ג): בת שלש שנים ויום אחד – נמלכו בית דין לעברו (את השנה או את החודש) הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין".
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.