מאמרים

השבת הראשונה בקיבוץ

ליזה גדלה בקיבוץ של השומר הצעיר.  מאז זכרה את עצמה, גדלה וחונכה בתוך בית הילדים. הידע על יהדות בקיבוץ היה כללי ביותר. אף דמות דתית לא היתה באזור, אף משפחה לא שמרה את השבת.

יום אחד סיפרה לה חברה על הרצאה מלאה אורות של רבנית אחת. היא הסכימה לשמוע: הגיעה והתלהבה. 

"מה את מלמדת?" שאלה את הרבנית.

"אני מלמדת איך להיות בשמחה" ענתה לה הרבנית.

הרבנית העבירה שיעורים רוחניים מדהימים, על פי שיטתה של ימימה אביטל זצ"ל. ליזה הקשיבה והקשיבה - והתחברה.

עם הזמן, למדה ליזה גם על השמחה, גם על האמונה, גם על קרבת האלקים, וגם על הדרך שלנו להתקרב למהות הפנימית הרוחנית שלנו - דרך המצוות המעשיות, ודרך שמירת השבת. 

שמירת שבת היא דבר מדהים: אבל איך?

איך אפשר לשמור שבת בקיבוץ של השומר הצעיר?

"איך אפשר לשמור שבת כשכולם מסביב שומעים מוסיקה, רואים סרטים, מכסחים את הדשא, נוסעים לים?

מה אכין מראש? מה אדליק מראש? מה ה' רוצה שאעשה?

ליזה ידעה שעליה לקנות פלטה. היא חיברה אותה אל החשמל והניחה עליה את מאכלי השבת, ואז שאלה את עצמה: מה עכשיו? מה עוד להכין?

החליטה ליזה לבקש מהקב"ה שיעזור לה, שיסייע בידה לשמור את השבת!

ופתאום: אופס! כל החשמל בבית כבה - פרט לחשמל במטבח ובסלון. 

בדיוק החשמל שהיתה ליזה זקוקה לו במהלך השבת - נשאר דלוק. הפלטה - נשארה דלוקה. האור במטבח - נשאר דלוק. האור בסלון - נשאר דלוק. 

וכל השאר: מכובה. 

ה' שמע לתפילתה.

השבת עברה על ליזה בהתרוממות רוח. כמו אי של רוחניות בתוך הקיבוץ החילוני.

ובמוצאי שבת תוקן החשמל. 

*

עבר עוד שבוע, והתקרבה שבת הבאה. איך תצליח ליזה לא להשתמש בטלפון?

לקחה ליזה את הטלפון הסלולרי שלה והניחה אותו בארון הגבוה ביותר. לא רוצה לראות אותו לידה! עכשיו מתקרבת השבת: עכשיו שבת קודש! והיא רוצה לחוות אותה בשלמותה. לקיים אותה בשלמותה. 

ומה עם הטלפון הרגיל? הרימה ליזה את השפופרת - ופתאום - אין קו! ושוב הרגישה ליזה איך ה' הולך איתה. איך ה' מוליך אותה בדרך בה היא רוצה ללכת.  איך ה' מדריך אותה, צעד אחר צעד, אב אוהב שמכונן את צעדיה. 

*

עברו שנים מאז. ועד היום מרגישה ליזה את העוצמות המיוחדות של השבת. את הקדושה המקיפה אותה ואת שומריה. אבל את שתי השבתות האלו, הראשונות, היא לא תשכח לעולם. 

"וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלקינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שבַּת קָדְשךָ.
וְיָנוּחוּ בָהּ כָּל יִשרָאֵל מְקַדְּשי שמֶךָ:."

מתוך תפילת ערבית של שבת קודש