מאמרים

דבר החסידות – פרשת צו – חג הפסח

ב"ה

לע"נ זקנתי מרת רחל ע"ה זילבר בת הגאון הנודע הרה"ח רבי אברהם חיים נאה ז"ל

נלב"ע שבת חוהמ"פ, י"ט ניסן ה'תשע"ד, ומ"כ בהר המנוחות ירושלים ת"ו. ת.נ.צ.ב.ה.

 

דבר החסידות – פרשת צו – חג הפסח

 

לדעת מה לשכוח

 

מספרים, שפעם הגיע יהודי לאדמו"ר הזקן, בעל התניא והשו"ע, והתאונן על כך שברצונו להתקרב לחסידות חב"ד, אבל קשה לו להתרגל לסגנון של תורת החסידות, מכיוון שהוא בא מרקע שונה.

-         אמר לו הרבי: תלך לישון עם גרביים, והרי זה קשה לשכחה. וממילא תשכח את סגנון הלימוד הקודם.

באו אחר כך חסידים לאדמו"ר הזקן וטענו: הרי אם זה קשה לשכחה הוא עלול לשכוח גם את התורה שלמד!

-         השיב להם הרבי: צריך לדעת מה לשכוח...

הסבירו חסידים: גרביים הוא גם מלשון גרבי יין, והמסר הוא: שכאשר אומרים "לחיים" על יין, ואז האדם שוכח קצת מעצמו – אז צריך לדעת מה לשכוח...

(שמעתי מהרב זאב ברנשטוק, צפת עיה"ק ששמע מהרב שמואל רוז משפיע בנתניה. לא הספקתי לע"ע לברר מקור הסיפור)

 

לדעת מה לבקש

סיפר אדמו"ר מוהריי"צ [רבי יוסף יצחק, דור שישי לנשיאי חב"ד]:

פעם אמר לי אאמו"ר [אביו אדמו"ר רבי שלום דובער]:

-         יוסף יצחק, יש לחשוב במשך ה'סדר' להיות בן-אדם ["א מענטש"], ואז יעזור הקב"ה.

בפרט בעת פתיחת הדלת [=לאליהו הנביא] אל תבקש גשמיות, בקש רוחניות.

(ע"פ שיחת ליל ב' דחג הפסח תש"ב. הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים בתחילת "סדר הגדה" (עמ' ה). רשימות היומן עמ' קלד)

~~~

עקב טרדותי המרובים בהבנות ליו"ט, מבצע מצה וכו' – לא הספקתי ללמוד שיחה כדבעי. וכדי שלא להשאיר הגליון חלק, הנני מצרף איזה וורט טוב ששמעתי פעם, לא נודע למי:

 

טעמה של שלשלת

ארבע פעמים בתורה מופיע טעם השלשלת:

"ויתמהמה" בפרשת וירא (יט, טז) – שלוט התמהמה לצאת מסדום.

"ויאמר" בפרשת חיי שרה (כד, יב) – כשאליעזר התפלל על הבאר להצליח בשליחותו.

          "וימאן" בפרשת וישב (לט, ח) – כשיוסף סירב לאשת אדוניו.

והאחרון – "וישחט" בפרשתנו (ח, כג) – כשמשה מקריב את קרבנות ימי המילואים.

 

ויש לבאר את משמעותו של טעם ה"שלשלת":

ניגון השלשלת העולה ויורד חליפות (וכן ציורו בצורת 'זיגזג') – מראה על חיבוטי נפש עזים שעברו על בעל המעשה, עד שהתגבר על רגשותיו האישיים ועשה את מה שצריך.

ועל פי זה ניתן להסביר את ארבעת ה'שלשלת' בתורה:

"ויתמהמה" בפרשת וירא – מובן בפשטות: לוט ברח מתוך חיבוטי נפש כי רצה להציל את ממונו, כדברי רש"י. והמלאך דחק בו ואמר לו (בהמשך) "דייך שאתה ניצול".

"ויאמר" בפרשת חיי שרה – מובן גם כן על פי מה שכתב רש"י (כד, לט) "בת היתה לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו...". ולכן עכשיו בתפילתו של אליעזר על יד הבאר שימצא שידוך ליצחק – הרי בלבו פנימה היתה יכולה להיות נטייה הפוכה – שאם לא יצליח בשליחות אולי ייאלץ אברהם לקחת ליצחק את בתו, והיה צריך להתגבר על רגשות אלה ולהתפלל באמת שיצליח בשליחות.

"וימאן" בפרשת וישב – יובן על פי מה שכתב רש"י (בפסוק יא) שיוסף ביקש להתרצות לאשת פוטיפר, אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו' כדאיתא במס' סוטה, שמזה מובן שהמיאון לא היה 'חלק' אלא הגיע בקושי עצום*.

אלא "וישחט" בפרשתנו – צריך להבין: וכי איזה חיבוטים יכולים להיות בשחיטת קרבנות המילואים**?

אבל באמת, כשמתבוננים מה היה כאן: משה רבינו שימש ככהן גדול במשך כל שבעת ימי המילואים ועשה את כל העבודות, וכל זה בשביל מה – לחנוך את אהרן ואת בניו לכהונה. ואנו הרי יודעים מה שכתב רש"י (על הפסוק "הלוא אהרן אחיך הלוי" – שמות ד, יד) שבמקור היה צריך משה להיות כהן ואהרן לוי, ורק בגלל 'חרון אף' עברה הכהונה לאהרן – הרי גם כאן היה יכול להיות חלילה איזה רגש של קנאה ח"ו, ועל זה רומז טעם השלשלת על תיבת וישחט – שמרע"ה התגבר על מדותיו ושחט לכבוד השי"ת ולכבוד אהרן.

ודברי פי חכם – חן.

 

שבת שלום וחג הפסח כשר ושמח!

 

מבוסס על: רעיון ששמעתי פעם. לא נודע למי.

 

______________

*)  על דרך מה שכתב רבינו בחיי על מיאונו של יוסף: ש"הטעם [=שלשלת] במילת וימאן מורה על אסור הדבר ועל היותו נמנע אצלו ממאן בו בתכלית המיאון, שהרי מתוך הטעמים שבתורה אנו מבינים מה שלא נכתב בה, כענין התנועות שבאדם שמתוכם נדע כוונת לבו".

 

**)  ביאורים שונים שנמצאו ליישוב טעם שלשלת זו (מאת הרב יהונתן מאזוז, אתר 'שאל את הרב'):

כתוב במדרש מאור האפלה (הובא בתורה שלמה להרב כשר כרך כ"ז עמ' קכ"ו הערה כ"ח) שזו שחיטת אהרן הראשונה, וצריך כוונה בקדשים ולכן פחד וכתת (לא בידיו חלילה) שלא יפסול ולזה רומזת השלשלת עיין שם.

ובספר ארחות חיים לר' אליהו הכהן מג'רבא רמז שבקרבנות אלו נתחנך אהרן ונעשה ראש שלשלת הכהונה. עיין שם.

ובספר חן טוב לרבי יחיא בדיחי כתב שכיון שהפסוק מדבר בקרבן שלמים, רמז בזה שיש לשלושה חלק בו למזבח לכהן ולבעלים. עיין שם.

ולעניות דעתי נראה שבא לרמוז אחד מדיני השחיטה שצריך שיהא מוליך ומביא מחשש דרסה כידוע, והוא כצורת השלשלת. (וגם האתנח באה לרמוז שיהא השוחט במנוחה ולא עייף שעלול לגרום לבעיות בשחיטה, וכן הרביע בא לרמוז שיאריך בשחיטה כראוי ולא במהירות ובחפזון.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.