מאמרים
דבר החסידות – פורים - כשקוראים את המגילה...
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם ברביעי, 24 פברואר 2021 01:06
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 604
דבר החסידות – פורים
כשקוראים את המגילה...
סיפר הרה"ק ה'חקל יצחק' מספינקא שאביו הרה"ק בעל ה'אמרי יוסף' היה רגיל לספר בליל ב' דחג הפסח:
מעשה באברך אחד, שפעם בליל שני של פסח לאחר עריכת ה'סדר', אמר: היות שזה יום סעודת אסתר ותליית המן אעשה משהו לציון הנס.
והאברך ניגש לארון, הוציא את המגילה וקרא בהתעוררות עצומה את כל מגילת אסתר!
לאחר סיום הקריאה הופיעה בביתו 'רוח' של איזה נפטר.
- שאל אותו הרבי: מה רצונך?
- סיפר לו הנפטר כך:
זה כבר זמן רב שסיימתי את מירוק הנפש בגיהנום, אבל טרם הכניסו אותי לגן עדן. ואני משוטט בין העולמות, מחכה לישועה...
והנה, כשהגיע חג הפורים ראיתי המולה רבה בפתח גן עדן. התברר, שבשעת קריאת המגילה בעולם – נפתחים שערי גן עדן וכל הנשמות יכולות להיכנס.
אולם דא עקא, שהיה תור ארוך בשער ולא הספקתי להיכנס עד שיצא חג הפורים והשערים ננעלו.
ואז החלטתי, שאני לא אפספס שוב, ומאז ימי הפורים אני מחכה כאן צמוד לשערים הנעולים כדי שבשנה הבאה כשיתחילו לקרוא את המגילה בפורים – אכנס מיד.
והנה הלילה הגיע לאזני פתאום קול קריאת המגילה, מיד דפקתי וביקשתי שיפתחו את השערים. אבל השומר טען שאמנם קראו עכשיו את המגילה אבל אין זה זמן קריאתה! אולם אני התעקשתי שבעת קריאת המגילה יש לפתוח את השער.
קרא השומר לממונה והעבירו את ה'שאלה' לבית דין של מעלה.
בבית דין של מעלה דנו בסוגיה: שמצד אחד לא פורים היום, אבל לאידך קול עָרֵב של מקרא מגילה נשמע בעולם. לבסוף הוחלט שאם הבעל-קורא יסכים שיפתחו שערי גן עדן – יכניסו אותי.
- לכן באתי עתה אליכם לקבל הסכמה לפתוח לי שערי גן עדן, סיימה ה'רוח' את דבריה...
ומיד פסק האברך לתת לה להיכנס, והרוח באה אל מנוחתה בגן עדן.
(שמעתי מפי הרב ירחמיאל טיליס, פעיה"ק צפת, פורסם ג"כ בעלון "ליקוטים נפלאים" פורים תשע"ח בשם הגה"ח ר' אהרן טויסיג שליט"א. ושם: שה'חקל יצחק' הוסיף: שמסתבר לומר שהאברך הזה לא היה אחר מאשר אביו ה"אמרי יוסף" בעצמו)
~~~
מדוע "מתנות" דווקא?
אחת ממצוות הפורים היא מה שנאמר במגילה (אסתר ט, כב) "ומתנות לאביונים".
וצריך להבין:
א) מדוע בכלל קשור דווקא פורים למצוות הצדקה?
ב) ומדוע קראו לזה כאן בשם מתנה ולא צדקה וכיו"ב?
ויש לבאר על דרך החסידות:
ידועים דברי הגמרא (שבת פח, א) שבשעת מתן תורה "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית". ומקשה שם ר' אחא בר יעקב: "מכאן מודעה רבה לאורייתא!" [=לפי זה אפשר לטעון שהתורה ניתנה מתוך אונס ולא ברצון] ומשיב רבא: "אעפ"כ הדור קיבלוה [=הם חזרו וקיבלו אותה ברצון] בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז) קיימו וקבלו היהודים – קיימו מה שקבלו כבר".
ומבאר אדמו"ר הזקן (בתורה אור מגילת אסתר ד"ה חייב אינש) שאין הכוונה ב"כפה עליהם הר כגיגית" כפשוטו, שמתן תורה היתה בדרך כפייה ממש, אלא שהקב"ה גילה את אהבתו הגדולה לבני ישראל עד שהתעוררו בדרך ממילא לקבל על עצמם "נעשה ונשמע" (ומבאר ש"הר" רומז לאהבה רבה – עיי"ש), ולכן זה נחשב לכפייה כי לא היתה זו בחירתם העצמית אלא הכריחו אותם כביכול להימשך לקב"ה, ובלשון החסידות: זה היה "באתערותא דלעילא לבד".
וזהו החידוש בימי אחשורוש: שעל ימים אלו נאמר "ואנכי הסתר אסתיר פני" (ראה חולין קלט, ב), ולמרות ההסתר פנים מסרו בנ"י את נפשם למות ולא עלתה על דעתם מחשבת חוץ להמיר את דתם ח"ו (כמבואר בתו"א שם שאילו היו ממירים את דתם – לא היה המן עושה להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים*) – לכן היתה הקבלה בכח עצמם, "באתערותא דלתתא", ומאז כבר לא שייך "מודעה" על קבלת התורה**.
אבל באמת, גם העבודה בכח עצמו זקוקה לנתינת כח מלמעלה, כמארז"ל (סוכה נב, ב) "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". ולכן כדי להדגיש שגם המסירות נפש של פורים באה סוף כל סוף בסיוע מלמעלה.
– עד כאן תורף דברי אדמו"ר הזקן.
מבאר הרבי: שלכן נותנים מתנות לאביונים, כי:
מתנות – על מתנה נאמר בגמרא (ב"מ טז, א. מגילה כו, ב) "אי לאו דעביד נייחא לנפשיה – לא יהיב ליה מתנתיה" [=אילו לא היה עושה לו נחת רוח – לא היה נותן לו מתנה], כלומר שבמתנה מודגש העניין שמגיע למקבל המתנה.
– וזה רומז לכך שבימי הפורים היה מגיע לבנ"י הניסים, כי היתה עבודתם בכח עצמם, "אתערותא דלתתא".
לאביונים – אביון הוא "התאב לכל דבר" והוא מעונה יותר מעני (ב"מ קיא, ב), היינו ש"לית ליה מגרמיה כלום" [=אין לו מעצמו כלום] ובכל זאת נותנים לו
– וזה רומז לכך שלגבי הנתינת כח של הקב"ה אין עבודת האדם נחשבת לכלום. ובכך אנו מדגישים שלמרות שבפורים היתה העבודה בכח עצמם – בכל זאת קיבלו את הכח לאמונה ומס"נ מהקב"ה.
צום קל, פורים שמח ושבת שלום!
מבוסס על: רשימות חוב' לג בסופו (נד' בספר רשימות ח"א עמ' 524). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' ריז ובסיוע "אוצר רשימות" עמ' רכה.
______________
*) לא דווקא משבט יהודה, אלא "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי" (מגילה יג, א).
**) בגוף הרשימה מעיר כאן הרבי "כ"ה בתו"א חייב אינש הב' וצ"ע לתווך זה עם פירש"י ותוס' בשבת שפירשו [הדר קיבלוה בימי אחשורוש] מאהבת הנס וכו'".
כלומר, שמרש"י ותוס' משמע שבימי אחשורוש היתה התעוררות מלמעלה ע"י הנס וזה עורר את אהבת בנ"י לקב"ה, ואיך זה מתאים עם דברי אדה"ז שהיה זה "אתערותא דלתתא מצד עצמם" שלא ע"י התעוררות מלמעלה בתחילה?
ובשיחת ש"פ תרומה תנש"א ס"ד (יותר מחמישים שנה לאחר הרשימה) ביאר הרבי: שמכיון שהנס דפורים היה נס המלובש בטבע – הרי גם הקבלה היתה מצד עצמם. ועפ"ז יש לתווך עם דברי רש"י שקבלוה "מאהבת הנס שנעשה להם", כי מכיון שהנס היה בגדרי עוה"ז התחתון – לכן גם הקבלה היתה באתערותא דלתתא מצ"ע.
קושיא נוספת העלה הרבי במאמר ד"ה ואתה תצוה ה'תשמ"א (קונ' פורים קטן ה'תשנ"ב, הע' 22) – שבתורה אור משמע שקיבלוה בזמן הגזירה, ולפי פירש"י ותוס' משמע שהקבלה היתה לאחרי הנס?
ומבאר שם (ס"ט) שב"וקבל היהודים" היו שני עניינים: הקבלה בזמן הגזירה (כמבואר בתו"א) והקבלה שלאחרי הנס (הפירוש הפשוט) – ע"ש בארוכה העניין והמעלה שבכל אחד מהם.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.