מאמרים
סגולה נפלאה להינצל מכל גזרה רעה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בראשון, 26 יולי 2020 10:04
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 474
סגולה נפלאה להינצל מכל גזרה רעה
מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א
כתב החיד"א (מתוק מדבש אות ו'): "ובעינינו ראינו בני אדם שהגיעתם צרה עד לקראת שבת, וביום שבת עצמו הסירו דעתם וצרתם ושמחו בשמחת השבת כראוי ולא הכניסו עצב ודאגה בלבם על צרתם – זכו שאבלם נהפך להם לששון ונושעו מצרתם בנס ופלא".
הרי לנו הבטחה מהרב החיד"א, שבאם האדם נקלע לצרה כל שהיא ומסיח דעתו ממנה ביום השבת – רואה ישועות! ואני הכותב הצעתי הצעה זו לרבים שביקשו עצה להושע מצרותיהם, ועצתי להם היתה – להסיח את הדעת לגמרי מבעיתם ביום השבת ולהיות בשמחה ובתורה, וסיפרו לי נסים ונפלאות שנעשו איתם.
ופעם אחת דרשתי זאת באחד מבתי הכנסיות שברמת-גן, ולאחר מכן ניגש אלי אחד משומעי השיעור, ואמר שיש לו סיפור שקרה איתו, וכך סיפר:
באחד מימי השישי היה לו משפט בקשר לעסק שלו, והשופט קבע לקנסו בסך 115,015 ₪. כיון שלא היה לו סכום זה, הורה השופט לעקל לו את ציוד עסקו שהערך בסכום זה ולהותירו ריק לגמרי. החליט יהודי זה להשתמש בסגולה זו שלא לחשוב על כך ביום שבת, והתאמץ ביום השבת לבלתי עלות צער זה על לבו, והלך לשיעורי תורה, אכל ושתה בשמחה, והצליח להסיח דעתו מכך כל אותו יום השבת. והנה, ביום ראשון נקרא הוא שוב לבית המשפט, ולאחר דיון נוסף נשתנה בדרך פלאית משפטו – מקנס 115,000 ל-15,000 ₪. כלומר, 100,000 ₪ הונחו לו מהתשלום, ואף הראה לי את תוצאות דיון משפטו ביום שישי שנקבע על סכום 115,000 ₪ ואת תוצאות דיון משפטו ביום ראשון בסך 15,000 בלבד!
מצינו שכל הכועס בשבת גדול עוונו מנשוא, ועליו נאמר: "טורף נפשו באפו". ולפי האמת, אפילו בחול הוא עוון גדול, מכל שכן בשבת שהוכפל עוונו, ובפרט להמובא בתיקוני הזוהר (תיקון מח), שמי שכועס בשבת מדליק אש הגיהנום בשבת וגורם צער לרשעים שבגיהנום שלא ינוחו אפילו בשבת, ועוד – שהוא חוטא עם נשמתו היתרה. וכן מעצבות – שאפילו בחול לא טוב הדבר להיות בו עצבות, מכל שכן בשבת שהוא יום מנוחה, שמחה לעליונים, שמחה לתחתונים. ועל כן, כמה צריך האדם להיות בשמחה בעת קבלת שבת, ויסיר כל דאגותיו במלבו ונסו יגון ואנחה והיו כלא היו, ויגיל וישמח כמוצא שלל רב, וידמה בעיניו כאילו אדם גדול בא להתאכסן אצלו, כמה צריך לקבלו בסבר פנים יפות ולב שמח כדי לתת נחת רוח לאורח הבא אליו, ומדי עברו יסור שמה בביתו ובחומותיו, כי כבוד גדול הוא לו, ואם, חס וחלילה, מראה לו פנים זועפות, בודאי ילך משם אל מקום אחר, וזה חרפה גדולה הוא לו.