מאמרים
לא משחקים בגחלים
- פרטים
- קטגוריה: שמירת הלשון
- פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 06:35
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 330
לא משחקים בגחלים
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
הוא עמד במרכז הקבוצה, נופף בידיו בנחרצות ודיבר בהתלהבות גדולה. הסובבים ניסו להתווכח, לחלוק על עמדתו, אך הוא ביטל את דבריהם בבוז, שולף 'עובדה' ועוד סיפור, מתובלים בבדיחות חינניות, מלגלגות, עוקצניות. העובדות שלו התערבבו בלקט פרשנויות וספקולציות, חצאי שמועות וסיפורים ש'איש אחד אמר', אך הדבר לא הוריד את מסכת הבטחון העצמי שלו.
ואז, אז היישיר אברך אחד מבט ושאל אותו: "תגיד לי, יענקי. אתה נוהג ללמוד בדרך כלל שבע- שמונה שעות ברציפות. נכון?"
-"אני? שמונה שעות רצוף? לא מזמן הישיבה גדולה. כבר הרבה שנים שאני לא לומד כל כך הרבה זמן ברציפות. אבל מה הקשר עכשו לשאול אותי את זה?"
האברך לא הרפה. "טוב. אז חמש שעות רצוף אתה לומד בקביעות? אתה לפחות לומד ארבע עשרה שעות ביממה? אתה יודע ש"ס לפחות, לפחות?"
-"לא", גימגם אותו יענקי, שלפני רגע נאם נאום חוצב להבות.
"אם כך", פסק- תהה האברך, "כיצד אינך מתבייש. איך זה שאינך מסמיק עד לשורשי אוזניך, כשאתה מדבר סרה בתלמידי חכמים, אלו שלומדים יותר מחמש שעות ברציפות, אלו שיודעים את כל הש"ס ושהם חיים באטמוספרה שונה לחלוטין מהעולם בו אתה חי!".
********
תקופת בחירות היא, משום מה, תקופת נסיון לשמירת הדיבור והלשון. זמן בו מנסים אותנו מהשמים לראות כיצד אנחנו ממשיכים ללמוד תורה ולא מכלים זמן כדי ללהג על הבלי סקרים, מועמדים ומפלגות. לעיתים זהו גם זמן ראוי לחזק לעצמנו את החובה והזכות שלנו לרומם ולייקר תלמידי חכמים ולהיזהר עד מאד בגחלתם.
בזמן שכל דרדק חושב שהוא 'מאן דאמר', להביע בפני כל שומע את 'דעתו הנחרצת' ב'ברומטר תלמידי החכמים', אותו רכש הוא לעצמו על פי תנאי סביבתו וה'אדם נמשך אחר רעיו' שלו, כדאי לנו לראות מה כתב רבנו הנשר הגדול, הרמב"ם ז"ל, (בסוף הלכות טומאת צרעת), ואלו דבריו הקדושים: "הרי הוא אומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסכנה בעצמה להצילו מן הים, והיא לא דברה בגנותו, אלא טעתה שהשוותו לשאר נביאים, והוא לא הקפיד על כל הדברים האלו, שנאמר 'והאיש משה ענו מאד'. ואע"פ כן מיד נענשה בצרעת. קל וחומר לבני אדם הרשעים הטפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות. לפיכך ראוי למי שרוצה לכוין אורחותיו להתרחק מישיבתן ומלדבר עמהן, כדי שלא יתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם. וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים, בתחילה מרבין בדברי הבאי, ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים, ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם, ומתוך כך באין לדבר באלוקים וכופרין בעיקר... זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות וישיבת כנסיות של עמי הארץ וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר, אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה, לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה".
רבנו מהר"י ערמאה, בעל העקידה ז"ל (בפרשת מצורע) תוהה: הרי גם בעלי החיים מדברים, ואם כן, מה ההבדל בין ה'רוח ממלא' של האדם, לבין דיבורם של בעלי החיים?
ומבאר העקידה, שההבדל טמון בכך שבעוד בעלי החיים מפטפטים ומדברים כל מה שעולה בראשם הבהמי, מבלי לנצור את לשונם, לעצור ולחשוב לפני ואחרי, הרי האדם נוצר את לשונו ומחשב בדעתו מתי עליו לדבר ואימתי צריך הוא לשתוק. נמצא שכח האדם אינו בדיבורו, אלא בחסימת דיבורו, בכך שהוא מחליט, בהחלטה נחושה ושכלתנית, מה לומר, ומביאו במושכל הגיונו לפני שמוציאו בפיו.
בודאי זוכרים כולנו על מה נענש אותו האיש יש"ו בעוה"ב. כך נאמר בגיטין (נז,א): "אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל... אמר ליה: דיניה דההוא גברא במאי? אמר ליה: בצואה רותחת, דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת". -'אותו האיש' נידון בגלל שהלעיג על דברי חכמים!!!.
********
בכינוס שנערך בבני ברק בערב שבועות האחרון, נשא דברים הגאון רבי בונם שרייבר שליט"א, ודבריו המחזקים צולמו בדף נייר מטושטש והועברו בהיכלי התורה מאיש לרעהו. הגר"ב שרייבר העיד בשם מרן הגרי"ש זצוק"ל ולהבחל"ח מרן בעל איילת השחר שליט"א, ששניהם יחדיו התנבאו בסגנון אחד, שהסיבה להתפשטות האיומה של המחלה הנוראה ה"י, היא מפני שאמרו חז"ל (שבת קיט, ב) "כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו", ופירוש הדבר שאין תרופה למחלתם של מבזי תלמידי החכמים. וכך אמר הגר"ב שרייבר, ואני מצטט מדבריו: "אם יש הלכה שאסור לבזות תלמידי חכמים, אז מה הפשט, מדברים על תלמיד חכם שבאמת אוחז איתך בכל מה שאתה אוחז? הרי אם הוא אוחז כמוך והוא הרב שלך, הרי אותו לא תבזה בין כך, שהרי ממנו אתה אוחז. אלא אדרבה, אסור לבזות תלמיד חכם שלא מוצא חן בעיניך, דוקא אותו אחד שלא אוחז כמוך, דוקא תלמיד חכם שאוחז הפוך מהרב שלך, אבל הוא תלמיד חכם!!".
"נתאר לעצמינו"- אמר הגר"ב שרייבר בכאב- "שלמאן דהוא ישנה שאלה רפואית והוא הולך להתייעץ עם פרופסור גדול, והפרופסור מחווה את דעתו, אך השואל הוא סטודנט לרפואה, שהחל ללמוד באוניברסיטה לפני שנתיים, והוא אוחז שהפרופסור טועה ומדבר שטויות... ההוא רופא ותיק כבר עשרות שנים, אבל 'אני הקטן' אוחז אחרת, ו'הוא' לא יודע, ולו יש אינטרסים והוא מדבר שטויות"...
"אבל הסברה הפשוטה אומרת שאת שאתה מבין, גם הוא מבין, מסתמא. ומסתמא התלמיד חכם מבין קצת יותר ממך. והרי גם אתה מסכים, כפי שכתוב במשנה, שאחד שיושב ולומד בהתמדה, אזי התורה מרוממת ומקדשת אותו, וכל אחד מאיתנו שיושב ולומד אפילו שעתיים ברציפות, מרגיש התעלות וקדושה. והנה התלמיד חכם הזה לומד כך כבר שמונים שנה, והתלמיד חכם הזה עושה זאת כבר שישים שנה והשלישי- שבעים שנה. אז אתה מבין לבד ש'כי לא מחשבותי מחשבותיכם'!!".
*******
אין בדברים שום כוונה לאף אחד, לאף חוג וקבוצה או לשום נושא וענין. אנחנו רק מתחזקים ביחד, כבני תורה, ומרוממים יחד את כבודם של כל תלמיד חכם ותלמיד חכם באשר הוא, יהיה מי שיהיה. כל תלמיד חכם העובד את בוראו בלימוד התורה, ביראה ובטהרה, צריך לקבל את מלוא יראת הכבוד מאיתנו. וכן, אנחנו לא משחקים בגחלים לוחשות של ביזוי תלמידי חכמים, בשום מצב שהוא.
--- "והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש".