פרטים

קטגוריה: קורונה

פורסם ברביעי, 02 דצמבר 2020 18:28

נכתב על ידי Super User

כניסות: 553

כמה מלים על פרשת כי תישא תש"פ, יום האישה, מגפת הקורונה, והטרגדיה של כמה "אורתודוכסיות" פמיניסטיות

ערב פרשת כי תישא. מגפה משתוללת. קצב החולים במחלה הקרויה על שם הכתר גדל בקצב אקספוננציאלי, ואיש צדיק אחד, נהג אמבולנס שמסר את נפשו על הצלת חולים, מורדם ומונשם בבית החולים. אנשים מבוהלים. אין מסכות להשיג בבית המרקחת, אסורות התקהלויות של מעל מאה איש, ואולי עוד מעט נהיה כולנו בבידוד.

ואז נוכל קצת לחשוב.

כבר נאסרות התקהלויות בכותל ואולי עוד מעט תיאסר גם הכניסה אליו. ואולי עוד אספיק לפני זה להגיע לעוד תפילה אחת. ואולי עוד מעט יאסרו על מניינים.

לא רצינו לכבד את המקום שה' נתן לנו, לא נוכל לגשת אליו בכלל.

לא רצינו לקבל את המושג "מניין" כפי שהוא מוגדר ביהדות, לא נוכל להתפלל במניין בכלל.

חשבנו שנסיעה בתחבורה ציבורית בשבת היא "פיקוח נפש", ומסעדות בשבת הן "פיקוח נפש" ועכשיו זה פיקוח נפש לנסוע בתחבורה ציבורית ולסעוד במסעדה גם ביום חול.

לא תיקנו את חוק השבות, איפשרנו הגירה חופשת של גויים הנה, ועכשיו הגבולות נסגרו כבר בכלל.

מה שהיה להוכיח.

בניסים גדולים קיבלנו את הכותל. בניסים גדולים שוחררה ארצנו. בנסים ובמסירות נפש עצומה. ועכשיו האדישות שלנו הרגה אותנו.

מדינת היהודים התפרקה מיהדותה. הכותל חולל מדי ראש חודש. השבת חוללה מדי שבוע. קדושת הבית היהודי, קדושת העם היהודי - כל זה חולל. ואנחנו – שתקנו. בודדים מאיתנו באמת כאב להן. בודדות מאיתנו באמת  מחו. והיו בינינו גם כאלו ששיתפו עימן פעולה. אז הנה בא העונש. כואב, מפחיד, מקראי, מאיים על כלל הציבור, ואין לו תרופה.

עונש המגפה.

מול עיני אני רואה את חטא העגל. רק יצאו ממצרים, רק קיבלו את התורה, וכבר קומץ של ערב רב מתסיס את העם לעבוד עבודה זרה, ככל העמים, להשתדרג, לעדכן, להיות מודרניים – ואחר כך חרון אף ה', לוחות שנשברים, ומגפה. מגפה.

אבל שם לא חטאו נשים! הנשים סירבו לתת את התכשיטים שלהן לחטא העגל הזה, ואילו לבניין המשכן הן הביאו את תכשיטיהן ראשונות! אנחנו הנשים נאמנות היינו לה' אלקינו, ואיך כאן, בחטא של נשות הפרובוקציה בכותל, דווקא נשים היו החוטאות? איך היו מאיתנו כאלו שנגררו אחר העיוות הזה, אחר הפשע הזה, אחר חטא העגל המודרני?

לא ראינו.

לא שמענו.

לא ידענו מכלום.

קבוצת נשים שמגיעה כל ראש חודש אל שריד בית מקדשנו לומר טקסט מעוות של תפילת שמונה עשרה, טקסט רע ושגוי, שהופך לצחוק ולעג את כל האמונה שלנו, טקסט שמלא בהוצאות שם שמים לבטלה וברכות לבטלה - נוסח הברכות הוא מקודש מדורי תורות ושינוי חותמת הברכות אסור משום "לא תישא את שם ה' לשוא, והן פשוט הרסו את התפילות ואת הברכות והפכו אותן לטקסט לעגני, כופרני, מעוות, שעובר על עשרת הדיברות.

טקסט שהאבן עזרא כותב עליו "ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו".  (האבן עזרא, שמות כ ז).

טקסט שהכלי יקר כותב עליו כך: "ואין להאריך יותר בחומר השבועה ובחומר המזכיר שם שמים לבטלה כי זה ידוע ומפורסם. ואורך גלות זה יוכיח כי יספיק עוון זה לבד לאורך גלות החל הזה...." (הכלי יקר, שמות כ ז)

אבל למה נשים, ריבונו של עולם? למה נשים?

בחטא העגל לא חטאנו, וכאן דווקא אנחנו חטאנו, קבוצת נשים אחת, שהביאה את חטא העגל לכותל המערבי שריד בית מקדשנו – וחבורה של פמיניסטיות טיפשות שהולכת בעקבותיה.

פעם בחודש הן באות כביכול להתפלל אבל לחלל ולחולל. לועגות לאמונה שלנו. קוראות לבית המקדש "ברביקיו". אומרות שקורבנות זה חלילה "מגעיל". צינזרו את עבודת המקדש מהסידורים שלהן ויצרו סידורים שאסור להתפלל בהן על פי ההלכה. וזה דווקא בכותל! מקום שבכינו בו אלפיים שנה והתפללנו בו על מלכות שמים, על מלכות בית דוד, על בניין בית המקדש – ופעם בחודש מגיעה קבוצת נשים כדי למרוד בכל אלו. כדי לומר טקסטים שהופכים את האמונה בכל אלו לשחוק אחד גדול. כדי להשתמש בספר התורה למשחקיהן האסורים. בעוונותינו.

וכמה נשים טיפשות נגררות בעקבותיהן. חושבות שזו גבורה, שזה כבוד גדול, שזה העתק של כל מיני מאבקים פמיניסטים אחרים של אומות העולם. ולהקה של מורדים רפורמים ואתאיסטים נגררת אחריהן ומוחה להן כפיים. וכמה נשים פמיניסטיות שקוראות לעצמן אורתודוכסיות עוד נגררות אחריהן ומאיימות להרביץ לי אם אמשיך להפריע להן.

אבל זה אסור לפי ההלכה, אני אומרת לאחת מהן, הנה, קחי סידור אחר, זה סידור שהוא על פי ההלכה, זה סידור שהוא מותר.

לא. זה מפריע לה לנאורות שלה. להשכלה שלה. היא מורה פנסיונרית ולכן היא כמהה לעבוד עבודה זרה דווקא בכותל כדי להרגיש שהיא נאורה ומתקדמת. ואם אפריע לה היא תרביץ לי.

האם את לא מבינה שעושים ממך צחוק? האם את לא מבינה שהופכים אותך לעובדת עבודה זרה בגלל התמימות שלך? האם את לא מבינה שהדת היהודית מאוד מאוד מעריכה אותנו הנשים, שבתפקידים המסורתיים שלנו יש מספיק טעם ומספיק ריח ומספיק אינטליגציה (יש רובוט שמשחק שחמט ויש רובוט שנוהג מכונית אך אין אף רובוט שיודע לטפל בילדים כי זו משימה יותר אינטליגנטית). האם את לא מבינה שילד יהודי הוא קדוש – ולחבק ילד יהודי זו מצווה קדושה – וזה התפקיד שלנו וזה תפקיד קדוש ובסדר הקדימויות הראשון – אפילו אבי תורת המוסר, רבי ישראל סלנטר זצ"ל, ויתר פעם על "כל נדרי" שלו כדי לחבק ילד יהודי שאימו הלכה לבית הכנסת – ואתן זונחות את ילדיכן כדי לחלל ספר תורה שמקומו הטבעי היה בתפילות כל נדרי ולא לזיוף של עבודה זרה!

האם באמת אינכן מבינות שהניסיון הנואל הזה שלכן, לבוא ולהיכנס בכח ובאלימות ובבריונות ונגד החוק לתפקידים שאינם שלנו ובאמצעות פולחנים אסורים של עבודה זרה! הוא מגוחך, עלוב, ורק מראה עד כמה אנחנו עלובות וקלות דעת? למה אתן עושות לנו את זה?

והנה מתחולל לו טקס עבודה זרה בשריד בית מקדשנו. מלך שהגלה את בנו והחזירו עד שערי ארמונו – והנה כל חודש מגיע הבן ואומר למלך "לא בא לי לעבוד אותך. לא בא לי לאכול איתך. הארמון שלך הוא סתם ברביקיו" – האם המלך לא יכעס על בנו שוב?

ומה חשבנו לעצמנו? והרי זה מה שהן עושות! הרי נשות הפרובוקציה מחקו את עבודת הקורבנות מהסידורים שלהן! הרי הן קוראות לקורבנות "ברביקיו"! הרי הן מחקו את התפילות על עבודת המקדש מהתפילות שלהן! ואפילו את ספר התורה שלנו הם לקחו, שיחקו איתו בתופסת, במחבואים, בשוטרים וגנבים, ספר קדוש! לא בובה! ספר קדוש! והכניסו אותו בתוך השרותים ובתוך הגוף שלהן וכל זה ביחד עם תפילין שזוהמו, והפכו את כל היקר והקדוש לנו לבדיחה אחרת מחוללת, ועוד בכותל שריד בית מקדשנו.

ואנחנו שתקנו.

לא שתקנו, ריבונו של עולם, מחינו!

לא מחיתן מספיק.

היה עליכן למלא את הכותל ולהפסיק את כל זה. כל מי שאוהבת את ה' צריכה היתה למלא את הכותל מדי חודש בחודשו ולמנוע את העבודה הזרה הזו בשריד בית מקדשנו. עם קריאה או בלי קריאה זה מה שציפיתי שתעשו ולא עשיתן זאת. לא עשיתן מספיק. אז הנה, עכשיו מתגשמים להם דברי הכלי יקר, מול עיניכם פרצה לה מגפה. וכל הטכנולוגיות וכל ההשכלה וכל האקדמיה וכל בתי הרפואה עומדים מנגד ולא עוזרים לכם כלום כי אין עצה ואין תבונה נגד ה'. הכעסתם את ה' במעלליכם – והנה פרצה מגפה. בדיוק כמו אז.

והנה מכתב ששלחתי למנכ"לית הארגון יוכי כבר לפני מעל חודש, ולא קיבלתי עליו מענה:

"לעתיד לבוא, כשיבוא אליהו הנביא ויבשר על ביאת המשיח, וייבנה בית המקדש השלישי ותחזור עבודת הקורבנות במהרה בקרוב אמן - פתאום יבוא אליהו הנביא ויגיד לנו הנשים: נשים יקרות, עכשיו באתי להכריע את כל המחלוקות, ומהיום והלאה אתן לא יושבות בסוכה, לא נוטלות לולב, לא סופרות ספירת העומר, לא תוקעים לכן בשופר, וכו' וכו'.

ואנחנו נגיד: אבל רבות מאיתנו רגילות לקיים מצוות אלו!

והוא יגיד לנו: בסדר, אבל כשיוכי רפפורט ניסתה לשנות את מה שאתן "רגילות" ולתקן באופן בלתי חוקי קריאת נשים בספר התורה בכותל בניגוד למנהגיכן בכל הדורות, לא מחיתן בה.

ונגיד לו: כן מחינו!

והוא יגיד: לא מחיתן מספיק.

ונגיד לו: אבל אלו מצוות עשה שהזמן גרמן ונשים פטורות מהן אבל מותר להן לקיימן!

והוא יגיד לנו: בסדר, אבל לומדים את הפטור מכך שאתן פטורות מסמיכה על הקורבנות, ומכיוון שקבוצת נשים  ביזו וזלזלו ומחקו את עבודת הקורבנות מהסידורים שלהן, לכן אתן הנשים פטורות מסמיכה ואל לכן לקיימה. ולכן אתן פטורות מכל שאר מצוות עשה שהזמן גרמן ואל לכן לקיימן.

ואנחנו נגיד: אבל מחינו בהן!

והוא יגיד לנו: לא מחיתן מספיק.

ונגיד לו, אבל זה מכאיב לנו!

והוא יגיד: גם לשכינה כאב מאוד הזלזול בקדושת שריד בית המקדש, הלעג לעבודת המקדש, העבירות על עשרת הדיברות בתוך רחבת הכותל. ואתן ראיתן ולא מחיתן מול צער השכינה.

ואנחנו נגיד: אבל מחינו.

והוא יגיד: לא מחיתן מספיק.

ונגיד לו, אבל חיכינו כל כך הרבה זמן לגאולה, ואיך עכשיו כל השמחה הזו נמנעת מאיתנו? או מציטוט שלך יוכי: "איזו יהדות יש לי? בלי טעם, בלי ריח, בלי רגש, מה אני אמורה להעביר לילדה שלי?"

ואנחנו נגיד: כן חיכינו לגאולה. כן חיכינו לבית המקדש. כן חיכינו לעבודת הקודש!

והוא יגיד, לא חיכיתן. להיפך. עיכבתן את הגאולה. עיכבתן את בית המקדש. עיכבתן את עבודת הקודש!

שהרי היתה זו קבוצת נשים שבאה כל ראש חודש דווקא אל מרגלות בית המקדש ואמרה לאלקים כל ראש חודש מחדש שאין אתן רוצות את כל היהדות האמיתית שחסרה לנו אלפיים שנה.

הרי כך הן הצהירו ואמרו כל ראש חודש מחדש, שאין הן רוצות את עבודת המקדש בכלל!

הרי הן תיקנו וניסחו נוסח תפילה שעובר על לא תישא את שם ה' לשוא, ושגורם לעיכוב בגאולה בגלל העבירה על לא תישא את שם ה' לשוא, ושבמוצהר ובמופגן נמחקה ממנו התפילה על עבודת הקודש והתפילה על אשי ישראל!

ואנחנו נגיד: זה לא אנחנו! זה לא אנחנו! אנחנו כן ביקשנו את הקורבנות! אנחנו כן ביקשנו את  הגאולה!

והוא יגיד: אבל זו קבוצה של נשים שהיו בעזרת הנשים שלכן ולא מחיתן בהן.

ואנחנו נגיד: אבל מחינו.

והוא יגיד: אבל לא מחיתן מספיק."

עד כאן מכתבי ליוכי, ואוסיף כאן: לא מחינו מספיק. לא מחינו מספיק על חילול הכותל. לא מחינו מספיק על חילול השבת. לא מחינו מספיק על חילול קדושת עם ישראל. לא מחינו מספיק על חילול כל היקר והקדוש לנו. האם לפחות עכשיו נתעורר להעיר, להאיר, לזעוק, לדאוג, להילחם על קדושת כל אלו?

• הכותל המערבי
• קורונה

• קודם
• הבא