קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת ואתחנן
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ואתחנן
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:45
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 474
דבר החסידות – פרשת ואתחנן
מעשה ב"בייגל"
מספר הרב חס"ד הלברשטם, מבאי ביתו של הרבי:
בערב תשעה באב, נהג הרבי לאכול בסעודה מפסקת בייגל [=לחמניה עגולה עם חור באמצע*] וכן ביצה עם אפר, כנהוג.
פעם אירע שהיו על השולחן שתי לחמניות, ולא היה בייגל. שאל הרבי: אין בייגלס? לא ירדתי לסוף דעתו הק', והרבי המשיך: בצאנז לא היו אוכלים בערב תשעה-באב בייגלס? [ר' חס"ד הוא צאצא לבית אדמו"רי צאנז]
רצתי מיד לעבר הדלת כדי לקנות בייגל, אבל אז פנה אלי הרבי והראה לי שחתך חור בתוך הלחמנייה, ואמר: "נו, איך האב שוין א בייגל. דארפסט ניט לויפן" [=יש לי כבר בייגל. אינך צריך לרוץ]...
__________
*) כנהוג בכמה קהילות להאכיל את האבל בבייגל, שהוא מאכל עגול (ראה שבלי הלקט הל' אבילות, על יסוד הכתוב "ויזד יעקב נזיד", תולדות כה, כט). והוא הדין בערב ת"ב – ראה שו"ע סי' תקנב ס"ה.
~~~
הפעם בחרתי לשתף בשני ביאורים קצרים, שנדלו מתורת הרבי:
למה נקרא שמה לבנון?
על הפסוק "ההר הטוב הזה והלבנון" (פרשתנו ג, כה) מפרש רש"י "והלבנון – זה בית המקדש".
וצריך להבין: מה הטעם שביהמ"ק נקרא בשם זה? ומדוע רש"י אינו מפרט יותר על הקשר ביניהם?
ויש לומר שרש"י כבר סמך על מה שפירש במקום אחר:
על הפסוק "ולך לך אל ארץ המוריה" (וירא כב, ב) פירש רש"י שירושלים נקראת מוריה "על שם עבודת הקטורת שיש בו מור, נרד ושאר בשמים".
ומעתה יש לפרש ג"כ בענייננו – שביהמ"ק נקרא לבנון על שם הלבונה, שאף היא מסממני הקטורת...
בתים ללא פרשיות
על הפסוק "והיו לטטפת בין עיניך" מפרש רש"י "אלו תפילין שבראש. ועל שם מניין פרשיותיהם נקראו טטפת: טט בכתפי – שתים, פת באפריקי – שתים".
והנה בפרשת בא כותב גם כן רש"י: "על שם שהם ארבעה בתים קרויין טטפת: טט בכתפי – שתים, פת באפריקי – שתים".
אבל יש לדייק:
מדוע בפרשתנו כותב רש"י ש"טטפת" הוא על שם ארבעת הפרשיות, ואילו בפ' בא על שם ארבעת הבתים?
ויש לבאר בפשטות:
בפרשת בא, מיד לאחר יציאת מצרים היו קיימים רק שתי פרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך", כי שתי הפרשיות הנוספות "שמע" "והיה אם שמוע" הרי נאמרו רק בפרשתנו, לסוף ארבעים שנה! [ומסתבר, שבמשך ארבעים שנה אכן היו בתפילין שלהם רק שתי פרשיות, ואילו שני בתים נותרו ריקים!*]
ולכן אז נקראו 'טטפת' על שם ארבעה בתים, כי טרם היו ארבע פרשיות, ורק בפרשתנו נקראים כבר על שם ארבע פרשיות...
צום קל – יהפך לשמחה – ושבת שלום!
מבוסס על: [קטע א:] שיחת ש"פ ואתחנן תשל"ז. [קטע ב:] לקוטי שיחות חלק ט, ואתחנן שיחה ב סעיף ד ואילך (עמ' 51 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 52 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' מה, עט-פ.
______________
*) ואין מסתבר כוונת הכתוב בפ' בא ("והיה כי יביאך ה' אל הארץ גו'") שיניחו תפילין רק בביאתם לארץ – כי פשטות הכתובים שאת הציווי "והיה לאות על ידכה ולטטפת בין עיניך" יש לקיים מיד [דאת"ל שרק בביאתם לארץ נתחייבו בהנחת תפלין – תהיה פשטות הכתובים בפ' בא דלא כפשטות הכתובים דפ' שמע שבפרשתנו שלא נאמר תנאי ביאה לארץ].
וראה קידושין לז, סע"ב: ביאה דכתב רחמנא גבי תפלין כו' עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ (דדוחק גדול לומר דכוונתו (רק) על זמן הגלות שלאחרי ביאתם לארץ). וראה יל"ש ורבותינו בעה"ת שלח (טו, לב) דהניחו תפלין במדבר.