מאמרים

יהודי של שבת: סיפורו של ר' בן ציון בלומינג ע"ה

ר' בן ציון בלומינג עליו השלום היה פעיל למען השבת עוד בימי מגוריו בארצות הברית, והמשיך עם פעילותו גם אחר עלייתו לארץ ישראל, ועד ימי חייו האחרונים.

הספרנית מרים, מספריית מדרשת עמליה בירושלים, הביאה לנו את הראיון הבא, בו בקי חלה, תלמידת בית הספר מראיינת את גברת מרתה פרץ, בתו של מר בן ציון בלומינג עליו השלום. (מובא כאן עם שינויי עריכה קלים).

שאלה: האם תוכלי בבקשה לספר לי על אביו? איפה נולד? מתי עלה ארצה?

תשובה: ההורים של אבי היגרו מרוסיה לארצות הברית בתחילת המאה העשרים, ואבי נולד בארצות הברית בשנת 1908. בגיל חמש עשרה עברה משפחתי להתגורר בברוקלין שבניו יורק. אבי עלה ארצה בשנת 1979, ונפטר בישראל בגיל 84 בשנת 1992.

שאלה: שמעתי שאביך היה פעיל מאוד בשמירת שבת. כיצד?

תשובה: כשהיה אבי צעיר בן חמש עשרה, נפטר אביו, והוא נאלץ לצאת לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. קשה היה מאוד למצוא עבודה שבה לא היה צורך לעבוד בשבת. אבל אבי התעקש שלא לעבוד בשבת, עד שמצא מקום עבודה שהסכים שהוא לא יעבוד בשבת קודש. בעל בית החרושת העריץ אותו על שמירת העקרונות, וכשראה שאבי היה הגון וחרוץ, שילם לו על שישה ימי עבודה אף שעבד בפועל רק חמישה ימי עבודה בשבוע.

אחרי נישואיו, רצה אבי לעשות משהו למען שמירת השבת בקרב יהודי ארצות הברית, וחשב להקים ארגון ושמו "וועד למען שמירת השבת". הפעילות העיקרית של הארגון היתה לנסות לשכנע בעלי חנויות יהודיים שלא לפתוח את חנויותיהם בשבת. הם גם ניסו להשפיע על מחוקקי החוק בעיר ניו יורק להסכים לפתוח חנויות ביום ראשון במקום ביום שבת, כי באותה תקופה אסור היה לפתוח חנויות ביום ראשון.

אבי עסק בנושא במשך שנים רבות. הוא היה נשיא "הוועד למען שמירת השבת", עד שהחליט לעלות לארץ.

שאלה: ספרי לי בבקשה על השלטים. מתי אביך הכין אותם? ומה עשה איתם?

תשובה: כאשר הגיע אבי לארץ, התיישב בשכונת ישמח משה שליד אוניברסיטת בר אילן, וגם שם רצה לעשות משהו על שמירת השבת. הוא הכין שלטים עם מסרים שונים על החשיבות של שמירת שבת. התעורר בלבו רעיון להתלות את השלטים על מכוניות. הוא היה מצייד את המכוניות ברמקולים והיו מסתובבים בשכונות החילוניות ומשמיעים ברמקול שירים חסידיים של שבת, זמירות שבת, ולאחר מכן היו מכריזים על שעת הדלקת נרות וכניסת שבת.

פעילות זו נמשכה כעשר שנים, עד שעברו לגור ליד בתו שגרה בירושלים ברחוב משאת משה. גם בירושלים המשיך אבי במסירות לפעול למען שבת קודש, והחליט לקחת בעצמו בכל יום שישי בבוקר שלט לשוק מחנה יהודה, ולעמוד עם שלט זה במשך מספר שעות, ולדבר עם העוברים ושבים על חשיבות השבת. לפעמים היו אנשים מציעים לו כסף, אך תמיד סירב לקבל ואמר: "אני רק רוצה שתבין את החשיבות של שמירת השבת".

הוא המשיך בפעילות זו עד שנתו האחרונה, עד שכבר היה חלש מדי ולא יכול היה לצאת מהבית.

שאלה: האם יש לך צילומים או כתבות על פעילותו?

תשובה: יש מאמרים בעיתונים בארצות הברית, שציינו את מעשיו למען שמירת השבת.

שאלה: האם היו מצוות נוספות שאביו ז"ל התמסר אליהן?

תשובה: אבי ז"ל היה תמיד, בלי יוצא מן הכלל, יוצא למנין לתפילה. הוא היה תמיד מקדים להגיע לפני כולם לבית הכנסת, בכל מזג אויר, גשם, שלג, קיץ ואביב. הרבה פעמים היה אבי מגיע לפני הגבאי, והגבאי היה מוצא אותו עומד ומחכה מחוץ לבית הכנסת. כיוון שראו שיש לו צורך לחכות, החליטו הגבאים בסופו של דבר לתת לו מפתח לבית הכנסת.

בצעירותו נמנע ממנו ללמוד תורה בגלל קשיי הפרנסה של משפחתו, והיתה לו שאיפה גדולה ללמוד. הוא הגשים שאיפה זו כאשר יצא לפנסה ועלה לארץ ישראל, עוד כשהיה גר בישמח משה, וארגון חוג לדף יומי בביתו. מוקדם מאוד בבוקר לפני התפילה הוא היה מכין למתפללים קפה, ובכל יום הם למדו דף גמרא יומי.

שנה לפני פטירתו, כאשר חלה וכבר לא יכול היה לצאת מהבית, באו אליו בחורי ישיבה מישיבת חברון והתנדבו ללמוד איתו.

שאלה: האם יש המשך לפעילות של אביך ז"ל למען השבת?

תשובה: הועד למען שמירת השבת עדין קיים ופועל בארצות הברית עד היום.

שאלה: אני מודה לך מאוד על הזמן שהקדשת לספר את הסיפור המדהים והמרגש על אביך הצדיק. ירבו כמותו בישראל אמן סלה!