קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת תבוא
- פרטים
- קטגוריה: פרשת כי תבוא
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 21:51
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 493
ב"ה
הודעה מטעם בית-חב"ד:
יש לנו כרגע הזדמנות לרכוש ספה חדשה עבור המקלט – שבו מתקיימים מועדון הנוער, צבאות ה' לילדים וכו' – במחיר 550 ₪ בלבד (כולל הובלה והרכבה).
המעוניין להשתתף (אפשר בכרטיס אשראי וכיו"ב) – נא ליצור קשר במייל זה או במספר 0506-737410. [באם יצטבר סכום יותר גדול – נרכוש שתיים בל"נ ונוסיף לפעולות עם הילדים והנוער]
בברכת ת"ח מראש למנדבים וכתיבה וחתימה טובה! א"ח זילבר
* * *
דבר החסידות – פרשת תבוא
הברכה ב"והשיבך ה' מצרים באניות"
אדמו"ר הזקן, בעל ה"תניא", היה הקורא בתורה בבית מדרשו. פעם נסע הרבי מביתו בפרשת כי-תבוא ומישהו אחר קרא במקומו. כששמע בנו רבי דובער (הידוע בשם 'אדמו"ר האמצעי') והוא עודנו נער לפני בר-מצוה, את קריאת ה"קללות" שבפרשה – נגרם לו כאב לב כזה, שביום-כיפור הסתפק אביו אם יוכל לצום.
כששאלו את הנער "הרי בכל שנה קוראים פרשה זו!", ענה: "כשאבא קורא אין נשמעים קללות".
("היום יום..." י"ז אלול. לביאור הסיפור ראה לקוטי שיחות חלק ב עמ' 392 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 94)
~~~
פרשת תבוא חלה תמיד בסמיכות לח"י אלול, יום ההולדת של שני המאורות הגדולים הבעל-שם-טוב ואדמו"ר הזקן, או – כמו השנה – בח"י אלול עצמו.
ידוע מאמר אדמו"ר הזקן (לקו"ת בחוקותי מח, א) על דברי התוכחה, שרק בחיצוניותם הם היפך-הברכה, אבל "לפי האמת אינם רק ברכות", בדוגמא לנאמר בגמרא (מו"ק ט, ב) "הני כולהו ברכתא נינהו"*.
והנה, בסיום דברי התוכחה אומרת התורה (כח, סח) "והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה, והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה".
וצריך להבין:
א) מכיון שזהו סיום התוכחה – משמע שזוהי הפורענות הגדולה ביותר. ואינו מובן: מה כל-כך נורא בכך שבני ישראל יחזרו למצרים ושלא ירצו לקנותם לעבדים, יותר מכל הקללות?
ב) רש"י מפרש "באניות – בספינות בשביה", ולא מובן מה מחדש כאן רש"י שאניות הם ספינות, הרי הבן-חמש-למקרא מכיר כבר את המושג 'אניות' מפרשת ויחי (מט, יג) "זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אניות"? [ושם אין רש"י מפרש כלום!]
ג) למה ראה הכתוב צורך לציין כאן "בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה", מה זה מוסיף כאן בתוכחה**?
אלא:
בגלל הקושי שלא מובן מהי הקללה הנוראה בלשוב למצרים (כנ"ל) – לכן מדגיש רש"י שכוונת הכתוב שהדרך למצרים גם היא תהיה גרועה ביותר, ובשני פרטים:
1) קודם כל מפרש רש"י ש"באניות" הוא "בספינות בשביה", כי ניתן גם לפרש "באניות" מלשון "תאניה ואניה" (איכה ב, ה) שפירושו צער ויללה, לכן אומר רש"י שהפירוש הוא אניה כפשוטה – כלומר, שלא רק במצריםהם יהיו שבויים אלא את הדרך לשם הם יעברו כשבויים באניות, שלהיות שבוי בתוך שטח סגור ומצומצם (אניה) קשה בהרבה מאשר בהליכה בשטח פתוח בשביה, כפי שרואים זאת בפשטות.
2) ה"דרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" היא דרך המדבר, שבה הלכו בני ישראל ממצרים. וזוהי כוונת הכתוב: שלא רק שילכו למצרים, אלא יעברו דרך "המדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וגו'" (עקב ח, טו), שבני ישראל מכירים אותה כדרך קשה ומסוכנת ביותר, והפעם – ללא הניסים שהיו להם בדרכם לארץ ישראל [והרי רש"י כבר הבהיר (לעיל פסוק ס) ש"אין מיראין את האדם אלא בדבר שהוא ירא ממנו"].
3) ובנוסף לכל זה מסיים הכתוב "והתמכרתם גו'" – מבאר רש"י: "אתם מבקשים להיות נמכרים" – שבמצב הנורא הזה כבר יעדיפו להמכר לאויבים לעבדים ולשפחות, אבל "ואין קונה – כי יגזרו עליך הרג וכליון" ר"ל, שזהו אכן השיא של הפורענות ולכן בזה מסתיימת התוכחה.
ומה הן איפוא הברכות בפסוק זה?
המטרה של התוכחה הרי היא להביא את בנ"י לתשובה, כמפורש בפרשה הבאה (נצבים ל, א-ב) "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה . . ושבת עד ה' אלקיך".
ואם כן, פירוש הפסוק הוא כך [ב'לשונות' של תורת החסידות]:
גם כאשר יהודי ירד ל"מצרים", שהעביר את הדרך ר"ל והלך למקום "אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" – שאין זה רצון ה'; הרי זה "והשיבך ה'" – הקב"ה מסבב הסיבות גרם ירידה זו כדי להעלות אותו לדרגת התשובה, ובאיזה אופן – "באניות" שהיא רמז על התורה שנותנת כח ליהודי לעבור מעל ה"מים הזידונים" של עוה"ז [ורש"י מוסיף "בספינות בשביה" – שכאשר יהודי חוזר בתשובה בכוחו להעלות גם את העולם (ספינות לשון תרגום), מקום אומות העולם, שבו הוא היה שבוי, כמארז"ל "זדונות נעשין לו כזכיות"].
ואז, "והתמכרתם שם לאויביך" – שאחרי שהפכו את 'אויביך', הקליפות הנקראים "שם", לקדושה, אזי מגיעים ל"ואין קונה" – ל"אין" האמיתי שלמעלה מדרגת "קונך" (עולם האצילות) [ורש"י מוסיף "כי יגזרו עליך הרג וכליון": הרג – הריגת יצה"ר, כנאמר "ולבי חלל בקרבי", וכליון – כלות הנפש וצמאון לאלקות].
ויה"ר, שע"י גילוי פנימיות התורה – יתגלה בקרוב הטוב שבדברי התוכחה, וכל הקללות יחולו "על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך", וכל יהודי יכתב ויחתם בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, ועד לברכה הכללית – ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.
שבת שלום, ח"י אלול שמח וכתיבה וחתימה טובה!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יט, תבא שיחה ב (עמ' 235 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 254 ואילך). העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" דברים ח"ב (היכל מנחם תש"ע) עמ' צד-ז. מפני קוצר היריעה מדובר בתמצית בלבד, כמדובר כמה פעמים שמומלץ מאוד ללמוד השיחה בפנים מתחילתה ועד סופה, כי טוב האור ומתוק לעינים.
______________
*) ולהעיר, שזה נאמר שם ע"י רבי שמעון בר יוחאי, כי דווקא רשב"י, שעניינו גילוי פנימיות וסתים דאורייתא, גילה שהן ברכות (ראה לקו"ש ח"א עמ' 283 [ובמתורגם ללה"ק: עמ' 260] ואילך).
וראה ג"כ ש"ך עה"ת פרשתנו (כח, טו): "בנגלה היא תוכחת ובנסתר היא אהבת ה' דברי אהבה" (ומפרשם בפרטיות). ובסוף התוכחה שם: "ובנסתר – כולה נחמה".
**) במדרש "לקח טוב" (פ' שופטים יז, טז) מסביר, שבכך רוצה התורה להדגיש מה יכולים החטאים לגרום – לבטל את הבטחת הקב"ה "לא תוסיפו לראותם גו'".
אבל ע"פ פשוטו-של-מקרא קשה לפרש כן, כי דבר זה שהחטא יכול לגרום לבטל הבטחת ה'למדנו כבר מיעקב אבינו ש"ויירא יעקב מאוד" שמא יגרום החטא (וישלח לב, יא ובפירש"י).
וכן א"א לפרש שזה גופא העונש – שיאלצו לעבור על מצוות התורה, כי [בלשון לקו"ת להאריז"ל ר"פ תצא:] "מה עונש זה להושיבם במצרים בדרך כו' וכי עונש הוא לעבור על ד"ת?", כלומר זה שעבירות גורמים לחטאים בעל כרחם אינו מתאים לתוכחה.