Shabbat
דבר החסידות – פרשת בראשית (עיוני)
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בראשית
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:45
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 644
ב"ה
דבר החסידות – פרשת בראשית (עיוני)
דיבור הנחש הקדמוני
בסיפור חטא עץ הדעת בפרשתנו מצינו דבר פלא: בפרשה מוזכר כמה פעמים "ויאמר הנחש" (ג, א-ד) ורש"י אינו מפרש מה טיבה של "אמירה" זו (איך יתכן שנחש ידבר), ומכך מובן שפירוש "ויאמר" הוא בפשטות – שהנחש דיבר אז בטבעו* כמו בני אדם.
ומכך שכיום אין הנחשים מדברים – מסתבר שגם זה היה חלק מעונשו של הנחש: שלא יוכל לדבר עוד. אבל אם כך לא מובןמדוע לא פירש הכתוב את הקללה הזו בין שאר הקללות –שנסתם פיו מלדבר?
ולכאורה היה אפשר לתרץ, שזה כלול במה שאמר לו הקב"ה "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה", שמכך מובן שייסתם גם פיו מלדבר, כי אילו ימשיך לדבר הרי יש לו יתרון הדיבור על שאר בעלי החיים.
אבל על פי זה לא מובן, מדוע הוצרך הכתוב לפרט "על גחונך תלך"? הלוא גם עונש זה כלול ב"ארור אתה מכל הבהמה וגו'" כי אילו הנחש היה הולך על רגליו היתה לו עדיפות על רמשים, אלא מובן, ש"ארור אתה וגו'" הוא רק הקדמה לקללות שמפרט לו אח"כ, וא"כ חזרה הקושיה למקומה – מדוע אינו מפרט גם את הקללה שיחדל פיו מלדבר?
מקדים הרבי בקושיא נוספת: בתחילת הקללה לנחש נאמר "כי עשית זאת ארור אתה וגו'", וקשה: לשם מה צריך להסביר "כי עשית זאת", הרי הסיבה מובנת מאליה שזה עבור חלקו בחטא!?**
אלא, יש לומר שהכוונה כאן להסביר לו באיזה עניין הוא יהיה ארור, ועל זה אומרים לו שהעונש הוא מדה כנגד מדה – "כי עשית זאת" – כלומר אתה חטאת בכח הדיבור, ובזה "ארור אתה" כלומר, שלא תוכל לדבר! ולא זו בלבד אלא "מכל הבהמה ומכל חית השדה" – שכל החיות אמנם לא מדברים אבל משמיעים קול – נהימה, שאגה וכדו', אבל הנחש נסתם פיו לגמרי***! ואח"כ ממשיך עוד "על גחונך תלך ועפר תאכל גו'" שזהו בנוסף לעונש העיקרי שהוא נאלם דום.
ועל פי זה מובן שהתורה (וכן רש"י) אינה צריכה לפרש את זה שהנחש נאלם, כי זה מובן ממילא מ"כי עשית זאת" - שהוא מדה כנגד מדה, כנ"ל.
שבת שלום וחורף בריא!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק י, בראשית שיחה ג (עמ' 13 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). הרעיון לעיבוד מ"דבר מלכות" השבועי עמ' עג. ואין תמצית קצרה זו מחליפה כלל וכלל את ה"רייכקייט" (='עשירות') שבשיחה המקורית עם שלל הערותיה. והחכם עיניו בראשו – לפתוח את ראשית התורה בלימוד שיחה לעומק, ולא להסתפק בקיצורי דרך של עבדכם השפל.
______________
*) דהרי אין לומר שהקב"ה עשה נס מיוחד בכדי שיוכל הנחש לדבר עם חוה אז (ראה חזקוני עה"פ. ועוד) כי: א) כשאתונו של בלעם דיברה, היפךהטבע, מפורש בכתוב (בלק כב, כח) "ויפתח ה' את פי האתון" בכדי לתרץ איך אפשר שאתון תדבר [ובחז"ל (אבות פ"ה מ"ו) שהי' צ"ל בריאה מיוחדת בע"ש ביה"ש], וא"כ גם כאן הי' צריך לפרש. ב) ועיקר: וכי יעשה הקב"ה נס מיוחד, למעלה מגדרי הטבע, בכדי לנסות את חוה וכ"ש – בכדילהחטיא אותה וכו'?
**) אבל ממ"ש אח"כ (ג, יז) "ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו'" (ראה אוה"ח כאן, חזקוני כאן) – הרי בלא תיבות אלו אינו ברור למה נענש, שהרי הצטדק "האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה וגו'" (שם, יב), ולכן הוצרך לפרש כי שמעת לקול אשתך גו'.
***) ועפ"ז יומתק פרש"י עה"פ (שם, טו) "ואתה תשופנו עקב": "ולשון תשופנו כמו נשף בהם (ישעי' מ, כד) כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה כו'" – שכוונתו בזה, שאצל שאר בהמות וחיות ישנם עכ"פ קולות וכו', משא"כ בנחש רק "כמין שריקה".