מאמרים

דבר החסידות – חג השבועות (עיוני)

דבר החסידות – חג השבועות (עיוני)    

 

איך יכלו לשחוט ביום מתן תורה?

בטעם אכילת מאכלי חלב בחג השבועות הובא במשנ"ב (סו"ס תצד) בשם גדול אחד, שביום מ"ת חזרו לביתם וראו שמאכלי בשר דורשים הכנה רבה; לשחוט בסכין בדוקה ולנקר ולמלוח כאשר נצטוו עתה וכן כליהם נאסרו, ועל כן אכלו מאכלי חלב לפי שעה.

ויש לתמוה, דהא לכו"ע בשבת ניתנה תורה (שבת פו, ב) וא"כ מצד השבת היו אסורים לשחוט ולבשל, ומאי איריא מצד הטורח?

והנה בלקוטי שיחות (ח"ח עמ' 57) מחדש בזה חידוש עצום, די"ל שבשבת ההיא שבו ניתנה תורה עדיין לא חל עלי' קדושת שבת, ונקודת הביאור בזה: כי הלוא התורה ניתנה "בהיות הבוקר" ואז נצטוו על השבת, א"כ נמצא שהשבת ההיא לא נתקדשה בכניסתה, דאע"ג דקיי"ל דגר שנתגייר באמצע השבת חלו עליו איסורי שבת (ירוש' עירובין פ"ד ה"ה) ה"ז דוקא שכבר נכנסה שבת בביה"ש וחלה עלי' קדושת שבת רק שהוא הי' פטור אז, משא"כ כשהשבת נתחדשה בבוקר ואין מציאות של "יום שביעי" שלם לא תיתכן חלות קדושת שבת על חצי יום.

ואף ששבת כבר ניתנה במרה (כמה שבועות לפנ"ז) – הרי ידוע הכלל "ניתנה תורה ונתחדשה הלכה" וכמו שמאריך הרמב"ם (פיה"מ חולין ספ"ז) שכל מה שאנו עושין היום הוא רק מחמת הציווילמשה בסיני, ונמצא שברגע שניתנה תורה נתבטלה השבת דמרה, אבל לכלל שבת דמ"ת עדיין לא בא (כנ"ל), וא"כ שפיר היו מותרין לשחוט ולבשל. ואלא מחוורתא כדברי המ"ב (שכתב ע"ז שהוא "טעם נכון") שהי' כרוך בטירחא והכנה רבה.

גוט יו"ט! קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.